יום ראשון, 26 באפריל 2020

תגובה מהרב שמואל אריאל בדבר "מדרש מקיים"


ברשותך, אעיר כמה הערות לגבי הדיון שעלה בינך ובין הרב בזק בעניין "מדרש מקיים":

א. ראשית, לגבי עצם משמעותו של המונח "מדרש מקיים": על פי הבנתי, המונח משמש בבית המדרש ובאקדמיה במשמעויות שונות. בבית המדרש יש שמשתמשים במונח זה כמקביל למושג "פירושים מקובלים" שמופיע ברמב"ם, דהיינו דינים שהתקבלו מסיני ולאחר מכן חכמים מצאו להם דרשות בלשון הכתוב. בעוד שבאקדמיה אין זה כך. כידוע, חלק מן החוקרים אינם מאמינים כלל במתן תורה מסיני, אבל גם אותם חוקרים שכן מאמינים בתורה מן השמים, משתמשים בדרך כלל במונח "מדרש מקיים" לתיאור דינים שחודשו על ידי חכמים, ולא דינים שהתקבלו מסיני. החילוק האקדמי בין "מדרש מקיים" ל"מדרש יוצר" אינו בין דינים שהתקבלו מסיני לדינים שנלמדו בידי חכמים. שני הסוגים מתוארים כדינים שנוצרו בידי חכמים במשך הדורות, וההבדל הוא רק באופן היצירה שלהם: "מדרש יוצר" משמעו דין שהתחדש בדרך של דרישת הכתוב, ואילו "מדרש מקיים" משמעו דין שהתחדש באופן אחר (סברה, מנהג, תקנה), ורק אחר כך גם הוצמדה לו דרשה מן הכתובים (על הבחנה זו בין הדיונים, עמדתי בספר "נטע בתוכנו" כרך ב' עמ' 258).
מתוך כך, לגבי דבריו של הרב בזק בתגובתו לדבריך:
"החלוקה בין "מדרש יוצר" ל"מדרש מקיים" איננה של האקדמיה, אלא של ראשונים שרבים, שציטטתי רבים מהם בספר. רק המינוח הוא אקדמי. אי אפשר להתווכח עם זה שהרמב"ם מגדיר פירושים המקובלים ממשה כמדרש מקיים, ואי אפשר להתווכח עם זה שהרלב"ג אומר "שהם סמכו אלו הדברים האמיתיים המקובלים להם במצוות התורה לפסוקים ההם, להיותם כדמות רמז ואסמכתא לדברים ההם; לא שיהיה דעתם שיהיה מוצא אלו הדינין מאלו המקומות". אין הגדרה טובה יותר מזה למה שמכונה "מדרש מקיים"."
כאמור, לענ"ד אין זה אלא שיתוף השם. הראשונים שציטט הרב בזק עוסקים בדינים שהתקבלו מסיני ואחר כך חכמים הביאו להם דרשות. בעוד שכאשר משתמשים באקדמיה במונח "מדרש מקיים" הכוונה היא לעניין אחר, ואין להקיש מזה לזה.
ממילא, לגבי תגובתך לדברים אלה:
"עם המשפט "אי אפשר להתווכח עם זה שהרמב"ם מגדיר פירושים המקובלים ממשה כמדרש מקיים" כן ניתן להתווכח, והרב שמואל אריאל עושה זאת היטב. "
לאור האמור, איני מתווכח עם דברי הרמב"ם, אלא עם המונח "מדרש מקיים" כפי שהוא משמש באקדמיה, שהוא שונה לגמרי. בספרי (נספח ח') אכן התווכחתי עם המונח "מדרש מקיים" במשמעותו האקדמית, והבאתי ראיות כנגד תפישה זו. אולם הבהרתי היטב את ההבדל שבין המשמעויות, והמשמעות של "פירושים מקובלים מסיני" היא שרירה וקיימת גם על פי דרכי.
ולגבי המשפט הבא בדבריך:
"לא כתבתי שהחלוקה בין מדרש מקיים למדרש יוצר היא של האקדמיה, אלא שהיא פותחה ע"י האקדמיה, ולענ"ד זה תיאור נכון."
על פי דרכי, האקדמיה לא רק "פיתחה" את המושג, אלא יצקה בו משמעות שונה לגמרי מאשר העניין שעליו דיברו הראשונים.

ב. אבהיר עוד, שגם לשיטתי יש מצב שהדרשה אינה עומדת בפני עצמה, אלא מבוססת על יסודות נוספים, כגון הסברה של חכמים. אבל שיטת "המדרש המקיים" מתארת זאת כמצב שהחכם הגיע למסקנה כלשהי על פי הסברה לבדה, ואז תלה (הוא עצמו או חכמים בדורות שלאחריו) את הדין גם על הפסוק. בעוד שלפי הדרך שהצגתי, הסברה והדרשה הולכות יחד, אלו שני כלים פרשניים שמשתלבים יחד ומסייעים זה לזה ועל פי שניהם יחד החכם מגיע למסקנתו. הארכתי בזה בפרקים י"א וט"ו, וציינתי הסתייגות זו בסיום נספח ח' (עמ' 271), שאופן זה של שילוב דרשה וסברה קיים בהחלט גם לפי הנלע"ד.


ג. ממילא, יש הבדל גדול בין שתי הדרכים, בתפישת מקומה ומשמעותה של הדרשה. על פי הדרך שהצגתי, לדרשה יש משמעות חשובה והכרחית. הסברה מצד עצמה אינה מספיקה כדי לקבוע את הדין, וללא הדרשה לא יהיה לדין תוקף (מלבד מקרים מעטים שבהם הסברה היא חזקה מספיק כדי לקבוע דין, "למה לי קרא סברא הוא"). בעוד שלפי השיטה האקדמית של "מדרש מקיים", הדרשה אין לה משמעות אמיתית, היא סוג של קישוט בעלמא, ועיקר הבסיס של הדין הוא אך ורק הסברה או מקור חליפי אחר.


ד. מתוך הנקודה הקודמת, יוצא הבדל גם לגבי משמעות הפירושים המקובלים שחכמים מביאים להם דרשות: על פי דרכי, אכן במצב הזה, שזו מסורת מסיני, יש לדין תוקף גם ללא הבאת הדרשה. אבל עדיין, הדרשה אינה קישוט בלבד, אלא היא באמת המקור שדרכו נרמז הדין הזה בתורה. חכמים באים לחשוף את המקור הזה, שקיים בתורה במקביל למסירה שבעל פה. נכון שהיינו מקיימים את הדין גם ללא חשיפת הדרשה, מחמת המסורת, אבל עדיין הדרשה היא דבר רציני ומשמעותי. זה כמובן הבדל בהסתכלות על הדרשה, ויכולה להיות לזה גם נפק"מ הלכתית, כגון שאם דורשים את הכתוב לדין הזה המקובל, כבר לא נדרוש אותו לדין אחר (שאינו מקובל), ואז האפשרות האחרת לא תיקבע להלכה.


בסיום אתנצל, שאני נמצא עדיין באמצע קריאת הספר "נצחוני בני", כך שאיני יכול להתייחס באופן מלא אל שיטתו של הרב בזק. לפיכך, בדברים דלעיל הבהרתי רק את השיטה שלי, מבלי לעמת אותה עם שיטתו. לפי התרשמותי שיטתו היא שונה בכמה מן הפרטים דלעיל, אך כאמור איני יכול להצביע על ההבדלים בוודאות.

אין תגובות: