יום שישי, 26 באוגוסט 2016

ביקורת ספרים: "עין בעין", מאת הרב ד"ר חגי שטמלר

מקור: אתר דברי שיר
על ספר זה, אחד ממכריי כתב בפורום שאני משתתף בו את הדברים הבאים:
ממליץ על ספרו של הרב חגי שטמלר ״עין בעין״ על הרב צבי יהודה. זה הספר הראשון בו נתקלתי שמנתח את השיטה שלו בצורה רצינית ועמוקה ואוהבת מחד עם רצינות אקדמאית מאידך.
בניגוד לחברי, תחושתי היתה מעט שונה, ואשתדל בהמשך להסביר מדוע.

אז נתחיל מההתחלה. תת הכותרת של הספר הוא "משנתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק". במהלך הספר, המבוסס על עבודת הדוקטורט של המחבר, נעשה ניסיון להדוף דעות של חוקרים אחרים שטענו שלרב צבי יהודה לא היתה משנה שיטתית ועצמאית. לא הייתי ער לעוצמת הדברים עד שקראתי את הספר, אך מסתבר שהדעה הרווחת במסדרונות האקדמיה על הרב צבי יהודה קוק אינה רחוקה מהמשפט הבא שכתב אחד החוקרים (עמ' 12):
לא נמצא בו מעולם דבר של ייחוד והצטיינות
כנגד גישה זו יוצא המחבר, והוא מסכם את הנעשה בעבודה זו כך (עמ' 17 ונשנה גם בנספח בעמ' 289):
יש לראות את מכלול רעיונותיו ומאמריו של הרצי"ה כמשנה שיטתית ועצמאית:
  • משנה שיטתית - שכן, הרצי"ה קבע עקרונות יסוד הגותיים, ועל ידם הוא הסביר את התהליכים התרחשים במציאות. 
  • משנה עצמאית - שכן, הרצי"ה אמנם התבסס על משנת אביו, אלא שהוא שם את הדגש על המקורות התלמודיים והקבליים, ובנוסף לכך השתמש בטמינולוגיה של 'פסיכולוגיית העמים' הלצרוס-שטיינתלית, החיל את עקרונות ההיסטוריוסופיה ההגליאנית על העם היהודי, והעניק לכל אלה את הנופך העוצמתי הניטשיאני. 
לצורך הוכחת והמחשת התזה שלו סוקר המחבר שלושה נושאים במשנת הרצי"ה: קדושה, לאומיות וגאולה. למושג הקדושה במשנת הרצי"ה מקדיש המחבר פרק אחד וכך גם למשנה הלאומית, ולמעשה יתר הספר (ארבעה פרקים) עוסק בהיבטים שונים של המשנה הגאולית של הרצי"ה.
העבודה המחקרית בספר מושקעת מאד והיא באה לידי ביטוי בהערות השוליים הרבות בספר, בהם סוקר המחבר מאמרים שכתב הרצי"ה, מאמרים וספרים שהוציאו לאור תלמידיו, הערות שכתב הרצי"ה על גליונות הספרים בספרייתו, אגרות ומכתבים שכתב הרצי"ה שנדפסו ושהינם עדיין בכתב-יד, וראיונות עם תלמידים בכירים.

ככלל, נהנתי מקריאת הספר. הוא נותן סקירה מהימנה ומקיפה על המושגים שהשתמש הרצי"ה בשיחותיו, ועל הנושאים בהם התמקד בשיעוריו, בשיחותיו, ובפעילותו הציבורית. אפשר בהחלט לומר שלא היו מקורות, ביטויים או אמירות של הרצי"ה שציפיתי למצוא בספר ולא נתקלתי בהם.

אך לאורך קריאת הספר ובסיומו שבתי ושאלתי את עצמי: האם המחבר מצליח להוכיח את מה שהוא טען שהוא יוכיח. קרי, האם היתה לרצי"ה משנה שיטתית ועצמאית שניתן להצביע עליה ולומר: "זו משנת הרצי"ה!"?
יתכן והדבר נובע מחוסר ההשכלה האקדמית שלי בתחום מדעי הרוח, אך אני לא השתכנעתי שכן. להלן אמנה את הסיבות לכך:
א. הציפיה שלי, כשמדברים על משנתו של מאן דהוא, הוא שיראו לי התפתחות של אותה משנה. כלומר, היכן רואים אצל אותו הוגה את הניצנים הראשונים של הרעיון, כיצד הרעיון התפתח ואף השתנה במהלך השנים, אלו השפעות חיצוניות הגותיות ואקטואליות השפיעו על הרעיון במהלך השנים, וכן כיצד תלמידיו פירשו באופנים שונים את משנתו של רבם. מקריאת הספר נראה שמשנת הרצי"ה לא התפתחה במהלך השנים. כל הרעיונות בספר ינקו את יסודם מהאב הראי"ה קוק והתגבשו אצל הרצי"ה (נספח ב' של הספר מוקדש לשאלה: היכן עובר הקו בין משנת האב למשנת הבן), אך אין שום עיסוק או התייחסות להתפתחות, לשינוי (לגבי נושא אחד המחבר דוחה דעות של חוקרים אחרים הטוענים כי היתה שבר מסויים אצל הרצי"ה בעקבות מלחמת יום הכיפורים), או בכלל להשפעות אקטואליות על משנת הרצי"ה. כך הקורא כלל אינו יודע לומר אם הקמת מדינת ישראל או מלחמת ששת הימים השפיעה על משנת הרצי"ה. כל הרעיונות בספר מוצגים כאילו הם היו מגובשים מאז שהרצי"ה עמד על דעתו ועד לפטירתו, ללא שום שינוי ותמורה כלל.
ב. מה הופך אמירה או רעיון ל"משנה"? אין ספק, וכל מי ששמע שיעור מאחד מתלמידיו יודע זאת, שהרצי"ה חזר פעמים רבות על הפסוק "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו" עם פרשנותו שעצם מציאות עם ישראל בעולם מספר את תהלת ה', וכן על דברי הגמרא ש"אין לך קץ מגולה מזה", שהרי ישראל נושאים פרות. אך האם זה הופך את זה למשנה?
במילים אחרות, כל מי שלימד לאורך תקופה ארוכה בודאי השפיע על תלמידיו בתחומים שונים שהוא ראה בהם חשיבות. האם קיבוץ הרעיונות הללו, והנושאים בהם עסק אותו מורה, הופך את דבריו למשנה? האם ניתן להגדיר מה לא נקרא משנה? האם יתכן והמחלוקת בין מחבר "עין בעין" לבין החוקר שאמר "לא נמצא בו מעולם דבר של ייחוד והצטיינות" היא רק בהגדרה מהי משנה עצמאית ושיטתית?
ג. הספר עוסק כאמור בעיקר בנושא אחד: משנתו הגאולית של הרצי"ה. האם מיעוט הנושאים בהם עוסק הספר ובהם לטענת המחבר היתה לרצי"ה משנה עצמאית ושיטתית אינה זועקת בדיוק את ההפך? מדוע לא ניתן למצוא ניצנים של משנתו זו של הרצי"ה גם בנושאים אחרים?
ד. כאמור, המחבר השתמש במקורות רבים ומגוונים, הן כאלה שנכתבו ע"י הרצי"ה והן כאלה שנתכבו ע"י תלמידיו. עם זאת, המחבר אינו עושה כל הבחנה בין מקורות שהרצי"ה פרסם, כתב או ראה בחייו, לבין מקורות שתלמידים הוציאו לאחר מותו. לא ייפלא בעיני שחלק מהדברים שפורסמו בידי תלמידי הרצי"ה אינם זהים במלואם לדברים שהרצי"ה היה בעצמו מפרסם, פשוט מפני טבעו של עורך המכניס ומשנה דברים כפי הבנתו. לא הבחנתי בספר בהבחנה בין האופן בו מציג הרצי"ה את משנתו, לבין האופן בו מציגים תלמידיו את משנתו. הבחנה כזו יכולה לגלות האם גם הרצי"ה סבר שיש לו משנה עצמאית ושיטתית, על פי הדברים שהרצי"ה בחר לפרסם בחייו.
ה. כאמור לעיל, בכל הנושאים המדוברים בספר ינק הרצי"ה את משנתו ממשנת אביו הראי"ה, כך הדברים מיוצגים בספר. אחד הנספחים בספר מוקדש להדגשת השוני בין משנת האב לזו של הבן. ואעפ"כ לא ברור האם באמת מדובר על משנה חדשה, או סך הכל ביישום משנת האב במציאות מעט שונה.

למען הסר ספק, בעיני, אם היתה או לא היתה לרצי"ה משנה עצמאית ושיטתית אינה מעלה או מורידה מגדולתו. הרצי"ה השיג בחייו יעדים חשובים מאד שהציב לעצמו: להוציא לאור את כתבי אביו לאחר שעברו עריכה שלו, לתת דחיפה משמעותית לחידוש היישוב היהודי ברחבי יש"ע ולהעמיד תלמידים הרבה בישיבה שהקים אביו. גם אם לא היתה לרצי"ה משנה עצמאית ושיטתית לא ניתן לקחת ממנו את מה שהצליח לעשות בחייו.

לאור האמור לעיל, אני יכול להצטרף להמלצה של ידידי על הספר, למי שמעוניין להכיר מי היה הרצי"ה, כיצד דמותו השפיעה על הדור האחרון של הציונות הדתית, וכיצד הוא פעל ללא לאות לתרגם את הרעיונות הנשגבים של אביו לעולם המציאות. אך אתקשה להבין מי שימצא במובא בספר הזה חידוש בתולדות המחשבה הישראלית.

כפי שציינתי לעיל, עבודת המחקר בספר מרשימה מאד. הנה דוגמא מתוך הספר לניתוח עמדתו של הרצי"ה בנוגע לגיוס נשים לצה"ל, נושא שעסקנו בו בעבר בבלוג זה (ראו כאן וכאן):


לסיום, הערה קטנונית על פיסקה אחת מהספר שעדיף שלא היתה נכתבת. אני מניח שזו אחת הפסקאות שנוספו לספר על מנת להמיר אותו מעבודת דוקטורט לספר המתאים לאוכלוסיה רחבה יותר:

ובכן, זה לא מה שכתוב ברש"י כפי שהסברתי כאן. גם אם נאמר שזה מה שכתוב ברש"י, אין זה מלמד שישנה מגמה אלוהית בבריאת העולם שחותרת לכך שהמציאות תהיה טובה יותר. כפי שהמשפט "קניתי חלב בשביל החבר שלי" אינה מלמדת שישנה מגמה בקניית חלב שחותרת למציאות טובה יותר.

עין בעין - משנתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב ד"ר חגי שטמלר, הוצאת בנין התורה

5 תגובות:

אליהו אמר/ה...

לפי הצילום שצרפת הרצי"ה תמך בגיוס בנות ואף התנגד בחריפות לפטור,כאשר הסיבה היחידה שלא התעקש על כך היא הרצון להתחשב בדעת עמיתיו החרדים. זהו חידוש גדול מעניין מה יגיד על הרב אבינר��

אנונימי אמר/ה...

אליהו, השאלה היא באיזה סוג גיוס תמך הרצי"ה ולמה התנגד לסוג האחר. וממילא נלמד שאם חלו תמורות בגיוס בישראל הרי שטעם התנגדותו יחול על זה ונמצא שההתנגדות של הרב אבינר במקומה עומדת ומהרצי"ה יונקת.

RavTzair אמר/ה...

לא ברור מה שכתבת.
אם אתה רוצה להביע עמדה, כדאי לא לכתוב ברמזים.

Unknown אמר/ה...

לגבי סעיף א' - 'הציפיה שלי, כשמדברים על משנתו של מאן דהוא, הוא שיראו לי התפתחות של אותה משנה'. אני לא מבין מדוע כל משנה מחייבת התפתחות של אותה משנה. אם לאדם יש את אותה משנה מהתחלה ועד הסוף אז זה אומר שאין לו משנה. כמובן שהגיוני שיהיו התפתחויות ושינויים, אך יכול להיות שאדם כתב רק את משנתו האחרונה, או שהשינויים הם כה מינוריים שהם טפלים לגבי המשנה עצמה. אז שוב, לא ברור למה חייבים למצוא שינוי כדי להוכיח שיש כאן משנה. (מזכיר לי את המאמצים של פרופ' יוחנן סילמן למצוא שינויים במשנתו של ריה"ל שהביא אותו לגזור חלקים וחלקי חלקים מספר הכוזרי תוך מאמץ אדיר להתאים כל חלק לתקופה אחרת - מאמץ שרוב החוקרים דחו).

Unknown אמר/ה...

לגבי התגובה הקודמת - אהוד נהיר.