יום רביעי, 18 בפברואר 2015

עוד בנושא גלאים בשבת

היום במהלך שיטוט ברשת מצאתי את התשובה הקצרה הבאה, בשמו של הרב יצחק זילברשטיין (קישור):
הליכה ברחוב הגורמת הדלקת אור בפתח בנין 
לאחרונה נפוצה התופעה, שבכניסות לבתים מסויימים הותקנו מנורות גדולות, הנדלקות (ע"י 'עין אלקטרונית') כאשר עובר האדם בסמוך לכניסה. שאלתנו היא, האם מותר לעבור במקומות אלו, כאשר האדם הולך לדרכו ואינו חפץ כלל בהדלקת האור, באופן שיודע על מציאות האור הנדלק? (השאלה מתייחסת להולך רגל שאין לו אפשרות לזוז הצידה, או שלא קיימת אפשרות נוחה של הליכה בדרך חלופית). 
תשובה: נראה שבמקום צורך, יש להקל בכך, משום שהאדם אינו מעוניין כלל באור הזה, ואין כאן תועלת המיוחסת אל האדם כלל, ואין לו קשר ישיר למלאכה, אלא היא נפעלת בריחוק ממנו, ולכן אין זו 'מלאכת מחשבת', ואפשר להקל לעבור שם במקום צורך, כאשר אי אפשר ללכת בנקל בדרך אחרת[11]. 
ואם הדבר אפשרי, יעבור שם ב'שינוי' באופן שילך אחורנית. וכמו שמצינו במסכת שבועות (י"ז:): "הנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו טהור, דכתיב: 'והבא אל הבית', דרך ביאה אסרה תורה", (וע"ש בתוס' ד"ה דרך). כך גם בענייננו, הליכה לאחוריו אינה דרך הליכה רגילה[12], ולכן יש להקל בה במקום הצורך, באופן שאינו מעוניין כלל באור שנדלק, ואין לו תועלת ממנו.
בדברים אלו אין חידוש גדול, ודומני שהם די מוסכמים. הגם שיש הרבה מה לדון מה הכוונה שהאדם "אינו חפץ כלל בהדלקת האור" - האם הכוונה שהוא אינו זקוק לאור, או שהכוונה היא שהדלקת האור אינה מועילה לו בשום צורה?

בכל מקרה שם בהערת שוליים #11 מובא הדבר המעניין הבא:
יעויין בספר ארחות שבת (פרק כ"ו סעיף ל"א) שכתב בשם כמה מגדולי הדור שההליכה ברחוב הגורמת להדלקת האור מותרת מהטעמים הנ"ל. וסברא נוספת הביא בשם הגר"ש אויערבאך שליט"א, שבכגון דא האדם הוא כחומר ביד היוצר, ואין כאן אדם שעושה מלאכה. וכעין מה שכתב הר"ן בשם הרשב"א בסוף פרק האורג, שמותר לאדם לנעול את הדלת על מנת לשמור על ביתו, על אף שיש בתוכו צבי שניצוד מחמת מעשיו, ורואים אנו שלא כל דבר שנעשה על ידי האדם בהכרח, מתייחס אליו, ובנידון דנן עדיף טפי. (וע"ע בספר שולחן שלמה ח"ג עמ' פ"ב הערה ל"א).
בדברים אלו הוא מציין לספר אורחות שבת. שם מובא כך:
ההולך ברחוב ויודע שבעברו ליד כניסה לבנין מסוים ידלק אור ואין בדעתו להכנס לשם אלא הולך הוא לדרכו, הורו גדולי הוראה שמן הדין אין בזה איסור, ולכן מותר במקום הצורך לילך שם. אמנם מסתבר שאם אפשר בקל לילך הדרך אחרת יש לנהוג כן. 
ובהערה מד מובאים הדברים המעניינים והזהירים הבאים (מתוך תוכנת "אוצר החכמה"):


הדברים המובאים כאן בשמו של הרב שמואל אוירבך הם חידוש גדול:
האדם בכגון דא כחומר ביד היוצר ואין כאן האדם העושה מלאכה. 
דברים אלו בהבנתם הפשוטה קרובים מאד לשיטתו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ' שהארכנו עליה בעבר.
אינני יודע היכן דברים אלו של הר"ש אוירבך כתובים, ובאלו גבולות הוא הגביל את דבריו. אולי מי מהקוראים יוכל להחכימני.

הדברים המתפרסמים בבלוג זה הינם להלכה ולא למעשה

עוד רשימות בנושא:
- גלאים בשבת - דעת הרב ואזנר
- גלאים בשבת - דעת הג"ר אשר וייס
- גלאים בשבת - דעת הג"ר נחום אליעזר רבינוביץ'
- הפעלת חיישנים בשבת
- הפעלת חיישנים בשבת - תגובת הרב ישראל רוזן
- הדיון ההלכתי סביב מכשירי חשמל בשבת - כמה עדכונים 

5 תגובות:

מישקה אמר/ה...

יפה, מעניין מאד!

RavTzair אמר/ה...

מישקה,
נראה לי שמישהו גנב את השם שלך...

מישקה אמר/ה...

לא, זה אני כרגיל, למה?

יצחק אמר/ה...

דברי הגרש"ז הם בשמירת שבת כהלכתה פכ"ג הע' קסו, בעניין מעלית שבת, שדברים שעושה האדם באמצעות הכובד שלו אינם נחשבים כמעשיו. "כיון דכתיב לא תעשה כל מלאכה, מסתבר דמה שנעשה גם כשהוא ישן או מת, אינו קרוי כלל בשם עושה"

RavTzair אמר/ה...

יצחק,
זה לא הגרש"ז, זה הגר"ש. ודבריו של הגרש"ז על מעלית, הוא לא אמר על גלאים. ר' שמואל כנראה כן אומר אותם על גלאים.