יום שני, 22 בדצמבר 2014

סופגניות חלביות

כבר התרגלנו לכך שלפני כמעט כל חג יוצאות הוראות ממחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לרשתות המזון באלו דרכים עליהם להימנע מהכשלת הציבור. הנה דוגמא להוראות שיצאו לפני חנוכה השנה (מאתר כיפה):
עוד הבהירו ברבנות, בנוגע סופגניות עם מילוי ממרח חלבי, כי ”יש לדאוג לכך שחלק מהממרח יהיה גלוי על פני הסופגנייה על מנת שיהיה ניכר שהינן חלביות. בנוסף, חובה לציין בגלוי על גבי שלט שהן חלביות על מנת שהציבור לא יכשל“. כמו כן הבהירו באגף הכשרות כי ”יש להפריד את הסופגניות החלביות מסופגניות הפרווה המונחות על גבי המגשים“.
ברבנות ציינו כי ”אין לאפשר הכנת סופגניות כאשר העיסה מכילה רכיבי חלב. יש לוודא כי סוג הסופניות הנמכרות בשקיות המכירה יתאימו לציון פרווה או חלבי המסומן על גבי השקית או האריזה“.
האם יש תוקף הלכתי להוראות אלו?

הגמרא מביאה ברייתא הקובעת (תלמוד בבלי מסכת פסחים דף לו עמוד א):
אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש - כל הפת אסורה, מפני הרגל עבירה!  
ובעקבות כך פוסק השלחן ערוך (שולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צז):
אין לשין עיסה בחלב, שמא יבוא לאכלה עם הבשר. ואם לש, כל הפת אסור, אפילו לאכלה לבדה. ואם היה דבר מועט כדי אכילה בבת אחת, או ששינה צורת הפת שתהא ניכרת שלא יאכל בה בשר, מותר. כיוצא בו, אין אופין פת בתנור שטחו באליה, ואם אפאו דינו כעיסה שנילושה בחלב. 
קל לראות שהמדובר כאן הוא על פת בלבד. לאור זאת עלינו לשאול הוא מדובר דווקא בפת או גם במאכלים אחרים.

נראה שיש בדבר מחלוקת אחרונים. הט"ז כותב כך (ט"ז יורה דעה סימן צז ס"ק א):
מזה נראה לי דמדוכה שדוכין בה בשמים ומשתמשין הבשמים הן עם בשר והן עם חלב ופעם אחת דכו שם שום עם מרק של שומן אווז ואחר כך מחזירין אותו הרוטב על האווז נ"ל שאותה מדוכה אסורה לדוך בה עוד בשמים אפילו לאכול בבשר שמא יבוא לאכול בחלב דומיא דכאן וצריכה הכשר דוקא ואפילו דיעבד אסור בלא הכשר כמו הפת דכאן 

כלומר, במקרה שיש מדוכה שאינה מיוחדת לשימוש בשרי או חלבי, אלא פרווה, ופעם אחת השתמשו בה לבשרי, אסור להשתמש בה יותר כלל (!) עד שיכשירו אותה. זאת, שמא ישתמשו בה לדבר פרווה שיעורבב לאחר מכן בתבשיל חלבי.

לעומת זאת בפרי-חדש הוא משיג על דברי הט"ז הללו וכותב שאין לנו לחדש יותר ממה שאסרו חז"ל.

עם זאת, נראה ברור שבכל מוצר, חוץ מפת, שכולם יודעים שהוא לפעמים חלבי ולפעמים פרווה, אזי אין שום בעיה הלכתית לעשותו חלבי או פרווה. כך מצינו: גלידות חלביות ופרווה, קצפת ועוגות קצפת חלבי ופרווה, שוקולד חלבי ופרווה ועוד ועוד. הגם שבכל המוצרים הללו בלא קריאת הכיתוב על המוצר קשה לדעת אם הוא מכיל רכיבים חלביים או לא, רק מראיית המוצר. לכל היותר מסתמכים על כך שהכיתוב "כשר חלבי" או "כשר פרווה" המופיע על האריזה מהווה היכר.

כך כתבו בספרם "ואכלת ושבעת" הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל, שהאיסור על לישת עיסה בחלב הוא מיוחד לפת, בגלל מעמדו המיוחד של הפת:

לאור זאת, קשה לומר שיש סיבה הלכתית להנחיות הרבנות שלא ללוש בצק סופגניות בחלב. יתרה מזאת, אם הרבנות מאפשרת למלא את הסופגניה במילוי שהוא חלבי, בשינוי מסוים על מנת להקל על הצרכנים להבחין מה חלבי ומה פרווה, מנין לעשות חילוק בין המילוי לבין לישת הבצק?
אני כמובן מבין שהתשובה לשאלה הזאת היא שאין כאן איסור הלכתי אלא דרך למנוע תקלות. עם זאת, אני לא בטוח שתמיד אלו שמוציאים את הנחיות הרבנות שואלים את עצמם: האם אין דרך אחרת למנוע את התקלות מלבד להמציא איסורים חדשים שאינם מופיעים בהלכה?

11 תגובות:

מישקה אמר/ה...

אני לא מבין מאיפה הבאת עלינו גלידה, מדוכה, וכל זה. נראה שההנחה של הרבנות היא שההגדרה של פת פירושה: מאפה (הרי זה בדיוק המצב לגבי דין "פת עכו"ם". אולי אפשר לטעון כאן שמטוגן הוא כמו מבושל, אני לא יודע מה ההלכה לגבי אם ככה זה פת עכו"ם או בישול עכו"ם). לכן מקפידים שם עשרות שנים שבורקסי גבינה יהיו בצורה שונה מבורקסי פרוה (לדוגמה). וברור שזה גם הסיבה להוראה שלהם על העיסה החלבית. אז יכול להיות ההנחה של הרב קנול היא שפת פירושה: לחם בלבד. זה שהוא סובר אחרת שומט את היסוד מהדעה שלהם?

אבל מחוץ לזה, גם אם נניח שאין שום חובה בשולחן ערוך על ההנחיות האלה, זה לא אומר שאין בהם טעם. אם רוב האנשים מניחים שסתם סופגניה עם פרוה, אז הרבנות רוצה לעזור להם לשמור על ההלכה של הפרדה בין בשר וחלב (לדוגמה להימנע מלהגיש סופגניה חלבית אחרי ארוחה בשרית), למה זה רע?

RavTzair אמר/ה...

רע או טוב נשאיר כרגע בצד (התייחסתי לכך קצת בשורה האחרונה. יש עוד מה להאריך).
מחויב או לא מחויב - זו השאלה בה אני מבקש לדון.

נתנאל אמר/ה...

מעבר לחילוק בין לחם (או עיסה) למאכלים אחרים, הדין המקורי של אי-לישת עיסה בחלב מדבר על חשש מאכילת העיסה *יחד* עם בשר (כלומר בו זמנית, סוג של לאפה / סנדויץ' / המבורגר), ולא על חשש מאי-המתנה בין אכילת מאכלי בשר וחלב, או אכילת מאכלי בשר וחלב בסעודה אחת (ללא קינוח והדחה וכו' וכו').

היות ולא מקובל כלל לאכול סופגניות עם בשר, לענ"ד אין קשר בין דין 'עיסה בחלב' להוראות הרבנות לגבי סופגניות, אלו חומרות חדשות. לא מצינו שחז"ל גזרו הרחקות מסוג זה (הגבלות על שילוב רכיבים חלביים במזון) מחשש שמא יעבור על דין המתנה בין אכילת מאכלי בשר לחלב.

אם יטען ש'אין לנו מה להפסיד', העיקר שנציל מישהו מחשש 'אי המתנה מספקת בין מאכלי בשר לחלב ולהפך'), יש לזכור שדרכו של עולם שיש לכל דבר משאבים מוגבלים, וכאשר מתמקדים יותר מדי בחששות קלים ורחוקים, עלולים להזניח בעיות אמיתיות וקשות, ונמצא חומרו - קולו.

RavTzair אמר/ה...

נתנאל - מסכים לכל מילה!

מישקה אמר/ה...

נתנאל, אתה בעצם מעלה שאלה הלכתית, האם פת שלא מקובל כלל לאכול אותה עם בשר כבר אין עליה את ההגבלה על עיסה חלבית, או שלא חילקו בזה. אני לא מספיק בקי כדי לענות על זה, אולי יש לך מקור למי שדן בזה? אם התשובה היא לצד השני אז כמובן אין שאלה על הרבנות. אם התשובה בצד הראשון אז נשאר הדיון על "הקצאת המשאבים".

נתנאל אמר/ה...

@מישקה, כך משמעות המקורות, החשש הוא מפני אכילה יחדיו של בשר וחלב:

רש"י במקור הדין (פסחים לו.): "אין לשין עיסה בחלב - כל ימות השנה שלא יאכל בשר *עמה*."

רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ט הלכה כב: "אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש - כל הפת אסורה, מפני הרגל עבירה, שמא יאכל *בה* בשר".

שו"ע יו"ד צז א: "אין לשין עיסה בחלב, שמא יבוא *לאכלה עם בשר*".

רואים ממקורות אלו במפורש שהחשש הוא מאכילה יחדיו, ומנגד, לא הוזכר חשש שיעבור על דרישת ההמתנה שבין בשר לחלב.

דרור אמר/ה...

כל הדיון הזה הזוי מאוד. הרי רוב רובן של הסופגניות הן פרווה, ולכן אנשים מסיקים שגם הסופגניה הנ"ל היא כזו. אז למה להכשיל את הרבים? בודאי שצריך לסמן היטב את הדבר כיוון שאין יסוד לחשוב אחרת.

יצחק אמר/ה...

הרבנות הראשית היא לא רק פוסקת הלכה, אלא גם גוף מינהלי שאחראי על מתן שירות לציבור.
כמו שמשרד הבריאות מטיל הגבלות על חנויות כדי שלא יבואו לידי תקלה, וכמו שהמשרד להגנת הסביבה ומכבי האש והמשטרה ועוד אלף גופים עושים אותו הדבר, כך גם הרבנות. נראה לי מאוד הגיוני שאם לשים באותו מטבח שני סוגי עיסה, אחת חלבית ואחת פרווה, ואין דרך להבחין ביניהן מבחינה חיצונית, קרוב לוודאי שתהיינה תקלות.
לא הבנתי את השאלה שבסוף: "האם אין דרך אחרת למנוע את התקלות מלבד להמציא איסורים חדשים שאינם מופיעים בהלכה?". הרבנות החליטה שלא לאסור על סופגניות חלביות (למרות שגם זה עלול להכשיל), ולצמצם את האיסור לעיסה חלבית בלבד. אם יש רעיון אחר לפתרון הבעיה ולמניעת תקלה, אפשר להציע אותו ואולי הוא יאומץ (וברור שמספר ההצעות יהיה בערך כמספר קוראי הבלוג). בסופו של דבר - באיזון שבין עוצמת החשש לבין עוצמת הפגיעה באנשים שרוצים לאכול סופגניות שהוכנו מעיסה חלבית, הפיתרון שמצאה הרבנות נשמע מאוד הגיוני.

RavTzair אמר/ה...

דרור,
לא הבנתי את דבריך. הרבנות מתירה למכור סופגניות עם מילוי חלבי (בסימון מסוים), היא אוסרת רק שהעיסה תהיה חלבית.

יצחק,
אם אנחנו מסכימים שזו לא הלכה, מבחינתי זו כבר התקדמות. בעבר כשהעליתי נושא זה אנשים אמרו לי "אבל זה סעיף בשו"ע", ולדעתי זה לא.
השירות שלענ"ד הרבנות אמורה לספק לציבור הוא בסימון מוצרים "כשר/לא כשר" ו"בשרי/חלבי/פרווה". היא לא אמורה למנוע ייצור ושיווק מוצר אלא אם כן יש בו בעיות הלכתיות שמונעות ממנה להעניק תעודת כשרות למוצר. המקרה הזה לא נכנס בקטגוריה הזו.
אפשר כבר להפסיק לדבר על סופגניות, כיוון שחנוכה עבר, ולעבור לדבר על אזני-המן שגם שם בשנים האחרונות החליט מאן-דהוא ברבנות לאסור על בצק חלבי.

לא רובוט אמר/ה...

איך הרבנות תקבע כי המוצר פרווה או חלבי אם הסופגניה החלבית והפרווה יטוגנו באותה מטגנת?

אפרים אמר/ה...

אינני מבין את עצם השאלה.
לא מדובר בסעיף בשו"ע, אלא תקנה בנושא כשרות, כמו תקנות ופקודות בצה"ל שמכיון שנכתבו בדם עושים הרחקות לא בגלל שאי אפשר לעשות זאת אחרת בצורה פרטית, אך הבעיה היא המערכת הגדולה.
כולם יסכימו שאסור לאכול משהו מעיסה חלבית לאחר בשר (בתוך גבול ההרחקה) וכמובן ביחד.
הבעיה היא לא העיסה אלא האכילה של משהו חלבי בסמיכות או ביחד עם בשר כאשר לא ברור לאוכל מה סוג העיסה שאוכל (פרווה או חלבי).
אני מניח שחשבו על פתרונות איך להודיע לאוכל, וכנראה הבינו שעדיף להתקין (לא לפסוק) למערכת גדולה כמו הכשרות שלא יעשו עיסה חלבית. את השאר הם פתרו בצורות אחרות.