יום חמישי, 10 ביולי 2014

הפעלת חיישנים בשבת - תגובת הרב ישראל רוזן

רשומה זו היא המשך לרשומה: הפעלת חיישנים בשבת

הרב רוזן בתגובתו למאמרם של הרב דרור פיקסלר והרב אלי רייף ולדבריו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ' טוען שבעה טיעונים (את דבריו ניתן לקרוא כאן):
א. השבת תיעשה כחול אם נתיר חיישנים.
ב. אם נמשיך את קו המחשבה שבהיתר, ניתן לפתח מערכות שלמות שימנעו משביתה בשבת, ואחריתו מי ישורנו.
ג. גם מלאכה הנעשית ע"י חיישן זהו פעולה אנושית.
ד. אם דרך המלאכה להיעשות ע"י חיישן, אין זה שונה מחרישה ע"י בע"ח שהיא היא המלאכה האסורה בשבת.
ה. הרב רבינוביץ' הוא כמעט דעת יחיד בהנחתו שאין איסור תורה, או לפחות איסור דרבנן ברור (ולא רק 'עובדין דחול') על הפעלת מערכת חשמלית בשבת בידיים.
ו. היתרו של הרב ואזנר אינו היתר כללי, אלא רק במקרה שלא ניחא ליה או קרוב למתעסק.
ז. הרב רבינוביץ' הוא יחיד המחזיק בדעות אלו ואין אף פוסק מובהק שמסכים אתו בזה.

כדי להשיב לדבריו של הרב רוזן, אקדים שוב את הנקודה העומדת לדעתי ביסוד הדיון: האם חיישן זו "בריאה חדשה"?
בני האדם עמלו והמציאו מנגנון כזה שמערכות שלמות פועלות ללא מגע יד אדם וללא שהאדם מפעיל כח על מנת להפעילם.
השאלה היא: האם להמצאה זו יש השלכה על איסורי שבת ומלאכת מחשבת, או שמא מדובר סך הכל בעוד המצאה בעולם ההמצאות החשמליות ואין שום סיבה שהמצאה זו תצריך מאנשי ההלכה חשיבה מחודשת?
יובהר: כשאני מדבר על חשיבה מחודשת אינני מתכוין בדווקא להיתר. אני מתכוין שגם מי שמבקש לאסור יצטרך לעמול קשה בכדי לבסס את האיסור, כפי שעשו הרבנים מדורות קודמים כדי לבסס את איסור השימוש בחשמל בשבת.

ועתה לדבריו של הרב רוזן.
שני הסעיפים הראשונים למעשה אומרים אותו הדבר: התרגלנו עד היום שיש דברים שאסורים בשבת, מי יכול לבוא ולהתירם?
טענה זו לדעתי אינה נכונה בפני עצמה, כי גם השבת שלנו עם שעוני השבת ופלטת השבת נראית אחרת לגמרי ממה שנראה שבת לפני מאתיים שנה. מי שהזדמן פעם להתארח בשבת בבית שלא משתמשים בו בחשמל בשבת (ואינו מחובר לגנרטור) יודע עד כמה זה לא אותו השבת שאנחנו, המשתמשים בחשמל, שומרים. כך, ששמירת השבת כבר עברה שינויים, ומן הסתם תעבור שינויים גם בעתיד.
עוד יותר מוזר לי לקרוא את הטיעון הזה מראש מכון צומת הרב ישראל רוזן שהוציא כל מיני פטנטים חשמליים שמופעלים בשבת (גם לצורך קל של עונג שבת), שלכל צופה מן הצד שאיננו מבין במערכות חשמליות, נראים הרבה יותר עשיית מלאכה בשבת מאשר מעבר על פני חיישן שהדליק את האור, שספק אם רציתי כעת להדליקו אם לאו.
כך גם מוזר לשמוע מהרב רוזן טענות על דעתם של פוסקים מובהקים כנגד דעתו של הרב רבינוביץ, כשאת אותם טענות אפשר להעלות כנגד מכון צומת עצמו.
אך יש להוסיף על כך. אם המצאת החיישן הינה "בריאה חדשה", ולא סתם עוד מערכת חשמלית בחיינו, ודומני שכך האדם הפשוט טופס את ההמצאה הזו (בלי קשר למלאכות שבת, אלא סתם השינוי שהמצאת החיישנים הכניסה בעולמנו), אז היכן בדיוק אותם רוב הפוסקים המובהקים הביעו את דעתם? מיהם אותם פוסקים מובהקים? אני מכיר מספר מועט מאד של פוסקים מובהקים שנכנסו לעובי הקורה של נושא החיישנים. ואם רוב הפוסקים המובהקים לא נכנסו לעניין לעומקו, על פי מה ניתן לטעון כנגד הרב רבינוביץ, שלכל הדעות הגיע להוראה וראוי להביע את דעתו, שאין לקבל את דעתו כי הרוב מתנגד לדבריו. אינני טוען שאין חידוש בדבריו של הרב רבינוביץ, או שאני טיפש מספיק לחשוב שמחר כל רבני ישראל יעמדו בטור להוסיף את שמם לדבריו של הרב רבינוביץ, אלא רק שאין מקום לטיעון "דעת יחיד" במקום שאחרים לא הביעו את דעתם. [ראו דבריו של "מישקה" בתגובתו לרשומה הקודמת שאולי מפריך את טענתי זו]
דבריו של הרב רוזן על כך שמהרגע שהומצאו חיישנים הרי שזו דרך עשיית המלאכה, ולכן גם מלאכה המתבצעת ע"י חיישן הינה מלאכה מהתורה, אינם יכולים להיאמר לענ"ד ללא הוכחה מספקת: היכן מצינו חיוב על מלאכה בשבת כשהאדם לא ביצע פעולה לעשיית המלאכה הזו?
מעבר לזה, יהיה על הרב רוזן לקבוע היכן עובר הגבול שלו: אדם שסגר תריסים וגרם לאור עם חיישן פוטואלקטרי להידלק - האם יהיה זה חיוב מהתורה? חיישן שמזהה זיהה של האדם ומדליק מערכת קירור, או חיישן שמזהה כשלאדם קר ומדליק חימום - האם יהיה על זה חיוב (בהנחה שיש במערכת עצמה מלאכה מהתורה)? מה בדיוק יהיה האיסור במקרה כזה - האם יהיה אסור להיכנס לחדר שהחיישן נמצא בו, או רק איסור להזיע ליד החיישן? ומה אם מחר יהיו חיישנים שיזהו מחשבות של האדם - האם גם אז יהיה איסור תורה?
דבריו של הרב רוזן בנוגע לדבריו של הרב ואזנר נסתרים לחלוטין מדברי הרב ואזנר עצמו. אינני רואה צורך להאריך בנקודה זו. גשו לדבריו ותראו בעצמכם.

אסיים מעין הפתיחה. השאלה הגדולה היא: האם חיישנים זה משהו חדש? האם העובדה שניתן כיום לגרום למלאכות להיעשות ללא הפעלת שום כח וללא שום פעולות ייעודיות משנה משהו לעניין מה שמוגדר כעשיית מלאכה בהלכות שבת? כמעט כל שכתבתי לעיל למעשה תלוי בתשובה שנענה על כך.  

12 תגובות:

אלי רייף אמר/ה...

לכל טענות הרב רוזן כבר הקדמנו התייחסות. בסופו של דבר המחלוקת בעיקרה היא בגישה הרב רוזן לא מחלק בין אי עשיית פעולה לעשיית פעולה ורוצה להרחיב את איסורי החשמל. ואנו טוענים שאין לחדש ולהמציא איסורים.
וביתר פירוט:

א,ב - אין לנו רשות לחדש איסורים וגזרות מדעתינו. אגב דומני שלגבי שעון שבת בזמנו ר' משה פיינשטיין חשש ולכן אסר.
ג. על סמך מה הרב רוזן מחדש דבר זה?
ד. ההבדל שבחרישה האדם עושה פעולה. וכאן אינו עושה שום פעולה. מה יאמר הרב רוזן אם אדם יעמוד במקומו והחיישן ינוע סביבו?
ה. זו אינה הפעלה ידיים ולא הפעלה כלל. אגב במערכות חשמליות שלא נעשית מלאכה הדעה הרווחת (מלבד תלמידי החזו"א) שאין כלל איסור תורה.
ו. מוזמנים לקרוא את הרב ווזנר.
ז. טרם ראיתי מאמרי החולקים.

מישקה אמר/ה...

הערה - בשביל להיות דעת יחיד לא צריך "מאמרי החולקים", מספיק העובדה שאי אפשר להצביע על אף אחד חוץ מהרב רבינוביץ שליט"א שסובר שאפשר להתיר שימוש בדלת חשמלית (וכיו"ב) בשבת. לא צריך וגם לא מועיל להיתמם בטענה שעוד לא פורסמו דברים נגד, גם בלי זה אפשר אפילו לעשות "אן-דן-דינו" בין גדולי הרבנים וכל אחד מהם שיוצא לשאול אותו אם זה מותר או אסור. אני לא חושב שיהיה קשה להמר על התוצאה.

אליהו אמר/ה...

השאלה היא מדוע הרב ואזנר הגדיר את ההליכה לפני החיישן כ"אינו עושה כלום". הרי הליכה היא פעולה בדיוק כמו לחיצה על כפתור , וברור שמי שיתקין חיישן המפעיל פצצה כשהולכים לפניו, יצטרך לשאת בנזקי הפצצה אם ילך לפני החיישן (כדברי הרב רוזן). כמו כן, יש תחומים בהלכה ( כמו בקדשים) שבהם הליכה נחשבת לפעולה של ממש. אלא ברור , שהרב ואזנר מגדיר "מעשה" כך: פעולה שהיא שינוי מהגדר הרגיל. אדם שהולך ברחוב לפי תומו אינו משנה מגדר הרגיל כלל, ולכן אין הילוכו נחשב למעשה של מלאכה. אם נעמיק ונשאל שוב - מדוע הרב ואזנר מגדיר כך את המונח "מעשה", נבין שכאשר אדם משנה מגדר הרגיל הוא בעצם מגלה את דעתו שנח לו במלאכה שתיעשה והוא מתכוון לה ( ולא משנה אם זו מלאכת היתר, איסור, או שניהם, כמו בצידת הצבי ובכניסה בדלת אוטומטית לביתו). כאשר אדם הולך לתומו ברחוב , ולפניו נדלק חיישן, אין כל הוכחה שהוא חפץ בכך. אך כאשר אדם התקין בביתו חיישן כזה, ברור שניחא לו שהאור נדלק כאשר הוא נכנס, וגילה דעתו שמכוון למלאכה ונקרא "משנה מגדר הרגיל". לכן אין צורך שתהיה כאן פעולה נוספת מלבד ההליכה, כי דרך הפעלת החיישן היא בהליכה, וחייב. הסיבה שהרב ואזנר מחייב מעשה בחיישן הנמצא ברחוב היא כדי שתהיה נכרת כוונה לעשות איזו שהיא מלאכה. ההגדרה קצת מסובכת, והגבול בין מעשה לכוונה מיטשטש כאן קמעה, אך כך נראה לענ"ד.

RavTzair אמר/ה...

אליהו,
כתבת "אך כאשר אדם התקין בביתו חיישן כזה, ברור שניחא לו שהאור נדלק כאשר הוא נכנס, וגילה דעתו שמכוון למלאכה ונקרא "משנה מגדר הרגיל"".
לענ"ד הבנתך בדברי הרב ואזנר אינה נכונה. לדוג', מדוע שלא נאמר את דבריך גם לענין צידת צבי: "אך כאשר לאדם יש צבי בתוך הבית, ברור שניחא לו שהצבי ניצוד כאשר הוא נועל את הדלת, וגילה דעתו שמכוון למלאכה..."?

RavTzair אמר/ה...

ראה גם את הדברים הבאים של הרב ואזנר:
שו"ת שבט הלוי חלק ג סימן צז

דשיטת הרשב"א דיסוד גדול בדיני שבת דישנם ב' תנאים, האחד שתהי' מלאכה שאנו יכולים ליחסה לא' מל"ט מלאכות ושנית שתהי' מלאכת מחשבת לכל אחד משיטת התנאים כדאית להו, וזורה ורוח מסייע בב"ק ס' ע"א דחייב מטעם מלאכת מחשבת עכ"פ עשה זורה אלא שזאת צורת המלאכה, אבל נעילת דלת וכיו"ב היא פעולה מובהקת של היתר שאין לה שום יחס לצידה דעושים אותה בין שהצבי בבית או לא, ואין היות הצבי בבית מוסיף תוספת מלאכה על נעילת בית של היתר כלום, ולכן ס"ל להרשב"א דדוקא כשידע שהצבי בבית ונעל ביתו לשם צידה דאז החשיב נעילת דלת לפעולת צידה לבד, אבל אם נעל נעילת ביתו הרגילה לשמור ביתו הגם שידע שצבי בבית אין פעולת הנעילה מתיחסת כלל לצידה, וא"כ הגם שהיא פס"ר יש בה גדר מחשבה בלי מלאכה משא"כ חשב עלה בפירוש והארכתי בזה אכ"מ.
...שו"ת שבט הלוי חלק ג סימן צז

וה"נ במורה שעה הנזכר לא מבעי' לדעת הרשב"א דכיון דתנועת הידים הרגילה היא תנועת היתר מובהקת כל זמן שלא מחשב לה בפירוש ע"מ לנענע השעון ולגרום לו תנועתו אינו אסור אלא גם להר"ן היא רק פס"ר באיסור דרבנן בלא איכפת לי' כל זמן שאינו צריך לתנועה זאת כי הי' הולך בלא"ה.

מיהו בשבת הסמוך ליו"ט או ב' ימים טובים של ר"ה דלולא תנועתו כבר עמד מהליכתו (במשך) וא"כ שוב הו"ל פס"ר דניחא לי' לפי' דברינו וכן אם לא הי' ערוך מערב שבת כדי ללכת במשך השבת לולא תנועתו, ועדיין צ"ע בזה, מ"מ בכל זאת אומר דהדעת נוטה כיון דבלא"ה יש מקילים להעריכו בשבת ... מ"מ בכה"ג שאינו מעריכו בידים רק נעשה מאליו ע"י תנועתו הרגילה אין בנו כח למחות ביד הנוהגים להקל בזה.

יוסי אמר/ה...

שאלת תם: האם אי אפשר להתייחס לחיישן כאל "גוי של שבת"?
הרי גם גוי של שבת יכול לשבת בחדר, להביט ביהודי המסתובב בו, ולפי פעולותיו להדליק ולכבות מכשירים בחדר.

RavTzair אמר/ה...

יוסי,
שאלתך זה להיתר או לאיסור?
בני

מאיר אמר/ה...

אני לא מבין מדוע חיישן הוא בריאה חדשה, במה שונה החיישן שתיארת מטרמוסטט במקרר עליו דובר רבות?
ברור שהרב רוזן יצא נגד ההיתר הגורף הזה כי הוא מודע היטב לכך שאפשר ממש לעשות הכל בדרך זו מבחינה טכנולוגית. גם ככה יוצאים נגדו מכל מיני כוונים, הענין הוא שהוא מתיעץ עם גדולי הדור ופועל בזהירות הראויה לשבת. הוא לא פועל לפי דעת יחיד.

אליהו אמר/ה...

הרב בני ( רב צעיר). נכון מאוד! מקרה של חיישן שהותקן בביתי זה בדיוק כמו המחלוקת על נעילת הדלת בבית בין הרשב"א לר"ן. לפי הרשב"א זה מותר, ולר"ן אסור. הרב ואזנר חידש שבחיישן העומד ברחוב, שלא קשור כלל לרצוני, גם הר"ן יתיר כיון שלא ניכר שאני מתכוון שהאור יידלק, אלא אני בסך הכל רוצה לעבור ברחוב. אבל אם התקנתי חיישן בביתי ברור שניחא לי שהוא יעבוד בשבת( שהרי לא נטרלתי אותו לפני שבת), ולכן לפי הר"ן, שהלכה כמותו - אסור.

RavTzair אמר/ה...

אליהו,
מה שאתה כותב, לגבי חילוק בין ניחא ליה ללא ניחא ליה, זה למעשה מה שהרב רוזן כתב על דברי הרב ואזנר. כפי שכתבתי, אני לא מבין כיצד ניתן לומר דבר כזה בדבריו של הרב ואזנר.
הרב ואזנר מדבר בפירוש על כך שאין כאן "מעשה מלאכה" - היכן זה נכנס בדבריך?

RavTzair אמר/ה...

מאיר,
גם אם נסכים שניתן להסיק מהדיון על טרמוסטט לנושא שלנו, אין זה אומר שום דבר לגבי זה שמדובר כאן בטכנולוגיה ששינתה את העולם. כלומר, זה שתראה לי שבדיון הראשון עוד לא קלטו שמדובר בטכנולוגיה שונה לחלוטין מכל מה שהורגלנו אליה לא מוכיח שום דבר.
יש גם הבדלים מעשיים בין טרמוסטט של מקרר לבין חיישן חשמלי, אך אינני בטוח ששם טמון הענין, אז אינני רואה צורך להאריך בכך.

אליהו אמר/ה...

אם הרב ואזנר היה טוען שהליכה או נעילת דלת ביתו אינם מעשה מלאכה, היה עליו לפסוק כמו הרשב"א נגד הר"ן. אבל זה לא מה שהוא עושה. הוא מנסה להסביר מדוע במקרה של הולך לתומו ברחוב אפילו הר"ן יודה. ברור שחסרון המעשה בהולך לפי תומו ברחוב אינו בחסרון הפעולה ( שהרי אפי' הרב ואזנר מכנה אותה " פעולת" היתר מובהקת) אלא בכך שלא ניכר מפעולתו שהוא מתכוון לעשות משהו מלבד ללכת לתומו. זה פשר דבריו שאין כאן "מעשה מלאכה". לעומת זאת, אדם שמתקין חיישן בביתו, ניכר ממעשיו שמעוניין בכך שהחיישן יעבוד. לכן יש כאן מעשה, ואסור. כמו כן, הרב ואזנר מדגיש בפרוש שההולך לפי תומו אינו מתכוון כלל לעשיית המלאכה, ויתרון זה אינו קיים במתקין חיישנים בביתו - שם ברור למתבונן מהצד שהוא רוצה בפעולתם, אחרת היה מכבה אותם לפני שבת.