יום חמישי, 23 בינואר 2014

תנ"ך בגובה העיניים והראשונים מפרשי המקרא

נושא "תנ"ך בגובה העיניים" הוא די נדוש, ובכל זאת מצאתי את עצמי מתווכח לאחרונה עם מישהו בנושא. אחד מטענותיי שהפילו אותו לגמרי מהכיסא היה שאמנם בחז"ל מצאנו שהם לימדו זכות גדולה מאד על גדולי האומה גיבורי סיפורי התנ"ך, אך מפרשי המקרא, ובייחוד מפרשי המקרא הראשונים לא הלכו ברובם בעקבות חז"ל, וכן נטו להסביר את הפסוקים כפשוטם.
בר הפלוגתא שלי טען כנגדי שאני טועה לחלוטין.
הצעתי לו את ההצעה הבאה:
בא ניקח דוגמא: חטא דוד ובת שבע.
לפי תפיסתך, במה חטא דוד? האם הוא חטא באשת איש? האם הוא חטא בהריגת אוריה?
לאחר ניסוח תפיסתך, בא נמפה את הראשונים פרשני המקרא: מי מהם אומר כדבריך ומי לא כך?
 לא אאריך כאן יותר מדי בדברים, בהבאת דברי חז"ל השונים בנוגע לחטא דוד ובת שבע, ומכיוון שבאמת אינני יודע מה יענה לי (הוא טרם ענה) בר שיחי, אתמקד בשתי נקודות מתוך דברי חז"ל:
- אוריה נתן גט כריתות (שלפי המובן הכוונה הוא כנראה גט על תנאי) לבת שבע.
- אוריה היה מורד במלכות.

עתה נעבור בזריזות על דברי הראשונים, ונראה מי מהם הסביר את הכתובים עפ"י שני העקרונות הללו (כאמור, מורד במלכות וגט כריתות).

[בטרם ניגש לראשונים - לכל מי שטעם קרא את מגילת בת שבע של הרב יעקב מדן: הנה הקישור. בעיני זו קריאה חובה.]

רש"י אינו מזכיר כלל את עניין המורד במלכות. הוא כן מזכיר את גט הכריתות, אך הוא עושה זאת לא כדי לנקות את דוד, אלא כדי להסביר מדוע דוד מנסה להרוג את אוריה:
כדי שתהא מגורשת למפרע ונמצא שלא בא על אשת איש שכל היוצא למלחמה כותב גט לאשתו על תנאי אם ימות במלחמה:
רד"ק גם הוא אינו מזכיר את ענין מורד במלכות. את גט הכריתות הוא מזכיר, אך בשם רבותינו ז"ל אחרי שהוא מפרש עפ"י הפשט:
ולא עבר עליה משום נדה אלא משום אשת איש ורבוז"ל אמרו כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כתב לאשתו אם ימות במלחמ' לפי' סבב דוד את מית' אוריה שתהא מגורש' למפרע:
רלב"ג בפירושו לחטא אינו מביא כלל את דברי חז"ל, אלא כותב כך:
והנה חשב דוד לעשות הענין בדרך שיעלם חטאו מהאנשים שלא חטא וכראות דוד שלא יוכל על זה סבב שימות ביד בני עמון ולקחה אחר זה לו לאשה בדרך שלא יודע כי זנתה עמו בהיותה אשת אוריה:
רק בפירושו לכך שהילד השני שנולד מבת-שבע היה "ידידיה", מביא את דבריהם ומזכיר את גט הכריתות (ללא הזכרת המרידה במלכות):
ראוי שיתבאר לך מזה שדוד לא חטא למפרע בענין אשת איש אחר שמת בעלה כי ההולך למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו ואחר שמת במלחמה נתבאר הענין למפרע שלא היתה אשת אוריה כשבא עליה דוד שאם לא היה הענין כן איך לא צוהו הש"י ע"י נביאו שיעזבה והאשה המזנה אסורה לבעל ואסורה לבועל כמו שנתבאר בענין הסוטה ואיך אהב הש"י את הילד ורצה שתהיה ממנו הממלכה אבל על כל פנים ראוי שנאמין כי לא חטא דוד בבעילת בת שבע אחר שכבר נהרג בדבר המלחמה והנה לולי מהר דוד הנה היתה לו בת שבע לאשה אחר שאנחנו רואים שכבר רצה הש"י שתהיה ממנה הממלכה אשר נשבע השם שתהיה לדוד ולזה אמרו רז"ל ראויה היתה בת שבע לדוד אלא שאכלה פגה:
ראשון נוסף, שאמנם אינו מצוי "על הדף" במקראות גדולות אך הינו מפרש מקרא קלאסי הוא רבי יצחק אברבנאל, הדוחה לחלוטין את דברי חז"ל מפשט הכתובים, וכותב בין היתר כך (לקחתי מכאן):
ואמנם הפועל הזה פשוטו יורה עליו שהיה מגונה מאד מחמשה צדדים. האחד מאשר חטא דוד באשת איש וישכב את אשת רעהו, וזה בלי ספק יותר מגונה במלך שישכב את אשת עבדו ויגדפהו וישחיתהו בזה וכל שכן בהיותו טרוד בעבודתו ונלחם את מלחמותיו[...] והצד השני הוא במה שהשתדל דוד שאוריה ישכב את אשתו ויחשב לו הבן הילוד [...] והצד השלישי במה שצוה לשום את אוריה אל מול המלחמה החזקה להמיתו [...] והצד הרביעי באופן המיתה וההריגה שהרגו בחרב בני עמון וע"י אויבי השם [...] והצד החמישי מהגנות שמיד כשעבר האבל שבעת ימים על אשת אוריה מיד צווה המלך ללקחה אל ביתו [...] אמנם במסכת שבת (דף נו ע"א) "אמר ר' שמואל [...] כל האומר דוד חוטא אינו אלא טועה" [...] והדברים האלה לחכמינו ז"ל הם דרכי דרש ואין לי להשיב עליהם, ודי במה שאמרו "רבי דאתי מדוד מהפך בזכותיה" [...] ואיך מאמר "שבקש לעשות ולא עשה"? והכתוב מעיד על המעשה הרע כלו בפירוש, ואם דוד לא חטא איך אמר "חטאתי להשם"?!
[...] טוב לי שאומר שחטא מאד, והודה מאוד, ושב בתשובה גמורה וקבל ענשו ובזה נתכפרו עוונותיו.
אז אמרו לי אתם: האם הלכו הראשונים מפרשי המקרא בדרכם של חז"ל בלימוד זכות על חטאי גיבורי המקרא???

4 תגובות:

נדב אמר/ה...

נדמה לי שכבר הערתי על זה איפהשהו, מכל מקום גם בחז"ל יש דברים הנראים לכאורה כדרשות הממעטות בכבודם של אבות האומה ללא שום סיבה נראית לעין, ראה כאן

http://woland.ph.biu.ac.il/?download=346

בפרקון "תנ"ך בגובה המותניים"

RavTzair אמר/ה...

שלום נדב,
נהניתי מהדברים שכתבת (כרגיל).

אגב, האם תוכל לשלוח לי בבקשה את המאמר שלך על צניעות שהודפס באקדמות החדש?

נדב אמר/ה...

תוכל למצאו כאן http://woland.ph.biu.ac.il/?page_id=146 מיד בתחילת העמוד

יוחאי לכיש אמר/ה...

מו"ר הרב שרלו לימד, כי "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה", הכוונה שלא חטא לא באשת איש ולא בהריגת אוריה. מצד שני ברור גם לחז"ל שדוד חטא, שהרי יש עונש ויש תשובה.
חז"ל מבטאים דוקא את הפשט, שהרי, אם החטא היה אחד משני הנ"ל - היכן הוא מופיע במשל כבשת הרש? הרי העיקר חסר מן הספר.
משל כבשת הרש מדבר על חטא אחר - חטא ניצול המעמד. כלומר מבחינת שו"ע, דוד היה "מכוסה", אולם הנביא דורש ממנו רף יותר גבוה.