יום ראשון, 30 ביוני 2013

מה רע בפרישה לפנסיה?

שימו לב לנתונים הבאים:
- הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת גן - בן 76
- הרב שמחה הכהן קוק, רב העיר רחובות - בן 83
- הרב נתן אורטנר, רב העיר לוד - בן 78
- הרב יצחק פרץ, רב העיר רעננה - בן 75
- הרב שלמה קורח, רב העיר בני ברק - בן 78
- הרב יצחק יחיאל יעקובוביץ', רב העיר הרצליה - בן 83
(כל הנתונים מויקיפדיה)

זה נושא שמשום מה לא נעים לדבר עליה.
העובדה היא שרבנים רבים לא מרגישים צורך לצאת לפנסיה. לאחרונה התפרסם בכלי התקשורת כי רב עיר בעל זכויות רבות, ננעל מחוץ למשרדו מכיוון שלא הסכים לפנות את המשרד ולפרוש לגמלאות. רב אחר הגיע לגיל פרישה והמוסד בו הוא מועסק הוציא מכרז למציאת רב חדש ותלמידיו החתימו עצומה כנגד הפרשתו לגמלאות.

כפי שהבאנו לפני מספר שבועות, עפ"י החוק:
רבני ערים אינם נחשבים עובדים אלא נושאי משרה, ועל כן חל עליהם החוק ולא הסכם קיבוצי. העיקרון שחל עליהם משתנה בהתאם למועד שבו נבחרו לכהן ועל פי התקנות שהיו בתוקף בעת בחירתו.
רב שנבחר לפני שנת 1974, מכהן עד גיל 120.
רב שנבחר משנת 1974, מכהן עד גיל 75, ומועצת הרבנות הראשית יכולה להאריך עד גיל 80.
רב שנבחר משנת 2007, מכהן עד גיל 70, ומועצת הרבנות הראשית יכולה להאריך עד גיל 75.
חלק מהרבנים שאת שמותיהם וגילאיהם רשמתי בתחילת הרשימה הזו נמצאים עדיין בשיא כוחם. הם פעילים מאד והתקיים בהם דברי חז"ל "כל זמן שמזקינים דעתם מתיישבת עליהם". אך אחרים מהרשימה לא זכו להיות בשיא כוחם. לא ניתן להשוות את פועלם בעירם למה שהיה לפני שהם הגיעו לגיל שבעים. זאת, בעיקר מסיבות רפואיות.
אך יש גם רבנים שהקהילה שלהם "נעלמה" עם השנים. במקומות אלו, הקהילה שבחרה בהם ושמעה את לקחם בתקופה בה נבחרו לרבנות כבר איננה במקום יותר. במקומה הגיעה למקום קהילה שונה מאד באופיה. לפעמים מדובר בקהילה בעלת אוריינטציה אשכנזית מאד שבחרה רב אשכנזי מאד, אך ברבות הימים האשכנזים עזבו את המקום ובמקומם פרחה במקום קהילה ספרדית שאינה מזדהה כלל עם הרב המקומי.
יש גם מקרים בהם הרב השתנה. הרב הגיע למקום כמזוהה עם המזרחי, אך ברבות הימים והשינויים הפוליטיים הרב בחר בדרך אחרת, שהקהילה אינה מזדהה אתה ולכן כבר אינה מעוניינת להיות משומעי לקחו.
כאמור, על פי החוק גם רב עיר שנבחר אחרי 1974 יכול להאריך את כהונתו עד גיל 80. אך במקרים כאלה, שהרב אינו ממלא את תפקידו לספק את שירותי הדת של תושבי העיר במידה שהוא היה מצפה מעצמו לפני לא הרבה שנים, או שהקהילה והרב כבר לא מתאימים זה לזה, מה ההצדקה של הרב להישאר בתפקידו?
אני לא תובע מהרב לקפח את פרנסתו וברגע שהקהילה משתנה מעט לקום ולעזוב. יכול להיות שבאידיאל היה צריך להיות ככה, אך בעולם בו צריך כסף על מנת לחיות אני לא חושב שזה צריך להיות כך. אך בגיל שבכל שאר המקצועות פורשים לפנסיה, מדוע אצל רבנים זה נחשב לבושה לפרוש לפנסיה? זה לא אומר שמעתה הם יידרשו להישאר בבית ולא להראות את פניהם ברבים, אני בטוח שישיבות רבות יתכבדו ברבני ערים בדימוס שיבואו לתת שיעורים בישיבתם.
גם רב שנמצא בשיא כוחו אך הגיע לגיל פרישה, אינני רואה בזה בושה לומר: תרמתי לחברה כך וכך שנים מחיי, אשמח לסייע לרב צעיר יותר להכנס לתפקיד, ואחר כך להנות משארית חיי בחיק משפחתי בשקט ובשלווה. [מי שרוצה דוגמא חיה לרב שעשה כך יכול לעלות לנוב ולחזות ברב הותיק במקום שפרש לגמלאות ופינה את מקומו לרב צעיר ומוכשר שנכנס לנעליו הענקיות].
לצערי הרב, אצל חלק מהרבנים שהגיעו לגיל הפרישה יש תחושה כי הם מרגישים שאסור להם לעזוב את העמדה שמא ימנה תחתם רב בעל השקפה שהם אינם מסכימים אליו. כאילו שהקב"ה הציב אותם בתפקידם כדי לשמור שלא יתמנה לתפקיד הזה מישהו בעל השקפה שאינה לרוחם. אני מקווה שזה רק התחושה שלי ושלהם יש מניעים יותר טהורים מאשר למנוע מקהילתם את הרב שהם מעוניינים בו.

[ואם תרצו, הנושא הזה גם קשור לבחירות לרבנות הראשית. כל הרבנים המנויים לעיל הם חברים בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. עליהם ניתן להוסיף עוד מספר רבנים מהגוף הבוחר שעברו את גיל השבעים וחמש ואף את גיל השמונים. אם יש ביניהם כאלה שנשארים בתפקידם רק כדי למנוע את הקידמה מלהגיע לרבנות עירם, יש סיכוי שיצליחו גם למנוע מהקידמה מלהגיע לרבנות הראשית...]

17 תגובות:

ש"פ אמר/ה...

הרב של אשדוד בן 72
הרב של רמת השרון בן 88
נתניה - 94
ק"ש - 75
ב"ב - 77

מישקה אמר/ה...

למען הדיוק: בהתחלה אתה מתאר את הרב "שלא הסכים לפנות את המשרד ולפרוש לגמלאות *כפי שהחוק מחייב*", ותיכף אתה מצטט את החוק כי "רב שנבחר לפני שנת 1974, מכהן עד גיל 120". האם לא שמת לב לסתירה של דבריך? או שסתם אינך יודע ממתי מכהן הרב גליקסברג בתפקידו הנוכחי וחשבת בטעות שהוא נבחר עשרים שנה מאוחר יותר? בכל אופן רצוי להשמיט את המילים שסימנתי כי הם אינן נכונות.

עוד הערה לגבי המשך הדברים שלך, אתה מדבר על קהילה שאופיה השתנה. לפי ידיעתי ההגדרה "רב קהילה" שהוא מכהן באופן רשמי מצד המדינה, קיימת רק ביישובים קהילתיים ומושבים וכדומה, אבל ברוב הארץ יש רב שכונה, רב עיר, רב איזורי. הדברים שלך רלוונטיים כמעט בעיקר כלפי רבני שכונות, במקרה שאוכלוסיית השכונה התחלפה, אבל בפתח הרשימה התייחסת רק לגילאים של רבני עיר, שלגביהם הדברים שלך ובכלל השימוש במושג "קהילה" הרבה פחות רלוונטיים (אולי למעט מקרים יוצאי דופן).

ולעיקר השאלה שלך, התשובה פשוטה: פרישה לפנסיה מעולם לא היתה חלק מהאתוס של הרבנות. ההתייחסות אל הרבנות כאל "מקצוע" בעלמא אינה נכונה בהקשר זה. אותו הדבר בדיוק, אגב, לגבי פוליטיקאים (להבדיל כל ההבדלות. רק מזכיר שיש עוד "מקצועות" שאין בהם פרישה לפנסיה).

RavTzair אמר/ה...

מישקה,
לגבי הערתך הראשונה - אני מניח שעיריית גבעתיים פעלה על פי החוק, ולכן כתבתי "כפי שהחוק מחייב". אם טעיתי - אשמח לתקן.
לגבי הערתך השניה, לפחות לגבי שניים מהרשימה שמניתי אפשר לומר שקהילתם השתנתה. קרי, אופי התושבים בעיר השתנה לחלוטין מאז שהם נכנסו לכהן במקום. ואני בטוח שיש עוד שאני לא מכיר (ואינם ברשימה הזו הקצרה שכן מניתי).
לגבי הרבנות כאל מקצוע. טענה זו לדעתי היא המצאה שגילה פחות מיובל שנים. פעם גם בעלי המקצוע לא היו פורשים לפנסיה. זכיתי בצעירותי לשלוח סנדלים לתיקון אצל סנדלר שעבר מזמן את גיל השבעים והוא המשיך לעבוד עד שלבו הפסיק לפעום. כך שלענ"ד הטענה שמחלקת בין רבנים למקצועות אחרים אינה נכונה.

מישקה אמר/ה...

לי ידוע שישנה מחלוקת משפטית בעניין, אם כי אינני מבין בינתיים מה הטענה של העירייה, כמו שהבאת החוק מפורש שמי שהתמנה לפני 1974 אין לו גיל פרישה, והרב שם התמנה ב1967.

לגבי המקצוע - אדרבה, אז התחדש אצל בעלי מקצועות שהם פורשים לפנסיה, אבל למוסד הרבנות זה לא הגיע ומה פה השאלה? אלה פרנסה וזו שליחות (בעיני המכהנים, כך יש לפחות לקוות) ואין כאן השוואה.
אם בכל זאת אתה רוצה להשוות, אולי כדאי שלפני זה תפרט את הרציונל של מושג הפנסיה כפי שאתה רואה אותו ויהיה אפשר לדון על שייכותו לגבי מוסד הרבנות (או להבדיל, הפוליטיקה והמדינאות). כדי לסבור שרב שלא מתפקד מספיק בגלל מצב רפואי מוטב שיפרוש, לא צריך להידרש לעניין הכללי של הפנסיה.

ב אמר/ה...

מישקה, רב שהוא מינוי טבעי של בני קהילתו כל זמן שהוא רצוי להם מה טוב. אבל רב שהוא משרה ממונה חיצונית טוב לו שיפרוש ואם אתה כבר משווה לפוליטיקאים אדרבה יתכבד ויעמיד עצמו לבחירה מחדש כל עשור ואם יבחר ימשיך גם אחרי גיל פנסיה.

Baruch Alster אמר/ה...

מה רע במושג של "רב אמריטוס", כמקובל אצל פרופסורים באקדמיה, וגם אצל רבני קהילות מסוימות בארה"ב? כך ניתן להביא אדם חדש לבצע את התפקיד באמת, בלי לקפח את כבודו של הרב הוותיק. בד"כ אפשר למצוא מקום במועצה הדתית למשרד נוסף...

RavTzair אמר/ה...

אני, אגב, אשמח לראות את רשימת הפוליטיקאים המכהנים בני למעלה משמונים.

בבחירות לרה"ר יש עוד דבר מענין: המועמדים צעירים מממוצע גיל הבוחרים.

מישקה אמר/ה...

ב', כל ההשוואה לפוליטיקאים (עם ההדגשה על ההבדל הברור, פספסת) היתה רק כדי להראות שיש עוד תחומים שבהם לא מקובל מושג של יציאה לפנסיה (אולי בני שמונים+ קשה למצוא חוץ מפרס, אבל בני 70+ היו ועדיין יש הרבה דוגמאות, ואף קרוב מאד לשמונים כמו שרון ב2006 ופואד היום). פרמטרים אחרים של כל אחד מהתחומים התחומים אינם קשורים לעניין הזה.
ואגב לפי המסורת ההלכתית יש איסור להדיח רב מכהן מלבד בנסיבות חריגות, אלא אם משך מינויו הוגבל מראש. (יש ביביע אומר ט תשובה של הרב עובדיה לנמק למה בכל זאת הוא התמודד בשעתו מול רב מכהן)

Jonathan Sacks אמר/ה...

אולי הגיע הזמן לשאול האם הגיע הזמן לברר מחדש את הסוגיא של אהוב את המלאכה ושנוא את הרבנות? אולי עצם הגדרתנו את הרב כמתפרנס ממקצוע הוא עצם הענין עצמו. אילו רבנות הייתה כרוכה בתוספת אחריות המוטלת רק על אוהב תורה המתפרנס ממעשי ידיו האם היינו רואים מלחמות כה עזות על הזכות לתפוס את ממון כס הרבנות לו לבניו ולקרוביו ?

ב אמר/ה...

מישקה. העיקרון פשוט. גיל אינו מניעה מהותית, אבל צריך להיות מנגנון מאזן כדי שהגיל לא יהפוך למחסום מהותי. העמדה לבחירה מחדש כל פרק זמן שומרת על העיקרון החשוב ביותר בכל מינוי שיש בו שררה כולל מינוי רבנים שיהיה על דעת הציבור ומרוצה לציבור, ברגע שהמינוי הוא לכל החיים, זה מתכון לקלקולים.

מישהו אמר/ה...

קודם כל, אני חושב שהרב גליקסברג ראוי לפחות לאותה מידת אימון שאתה נותן לעיריית גבעתיים, ולא ראוי להכריע שדווקא הוא פעל שלא על פי החוק.
ע"פ ויקיפדיה, הרב גליקסברג נכנס לתפקידו בשנת תשכ"ז. וכנראה הוא נשען על פרשנות משפטית, שמפרשת את החוק בדיוק בצורה בה הצגת אותו, שהוא מתייחס רק לרבנים שנכנסו לתפקידם אחרי שנחקק.
(ולעומת זאת עיריית גבעתיים כנראה לא מקבלת את הפרשנות הזו).
ועל כן, לפחות כל עוד לא התברר לך אחרת, יש להשמיט את המילים "כפי שהחוק מחייב" וכפי שכתב מישקה.

מישהו אמר/ה...

ועוד הערה -
""אמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי."
יציאתו של רב מבוגר לפנסיה, לא בהכרח תגרום שיגיע לתפקיד רב בגיל צעיר יותר, ייתכן דווקא שהעיר תשאר בלא רב כלל. (כמדומני שהחשש הזה סביר ביותר במצב הנוכחי).

RavTzair אמר/ה...

קבלת.

נדב אמר/ה...

להעיר מדין מפורש שאין ממנים זקן בסנהדרין, וכתב הרמב"ם שהוא משום שיש בו אכזריות.

אם אני מבין זאת נכון, הכוונה שאינו רואה את צרכי החיים של אנשים רגילים ושופט את המציאות מנקודת מבט שהיא כבר "מעבר" לה.

איך שלא יהיה, אף שקשה להגדיר מהו זקן ומהי אותה אכזריות, אם דנים בשאלת פרישה של רבנים ראוי לכה"פ להזכיר את הנקודה הזו.

אפרים אמר/ה...

נראה לי כי ברשימה של הגוף הבוחר, הרב חיים חדד הוא הנציג מלוד ולא הרב אורטנר. אינני יודע מה גילו המדויק.

RavTzair אמר/ה...

אפרים,
ממה שפורסם ברשת, אחרי שעל הרבנים לבית לאו נאסר להיות חברים בגוף הבוחר, שני רבני לוד נכנסו.

דוד אמר/ה...

מי שלא רוצה להצפין עד נוב הרחוקה יכול לבוא ליישוב קדומים.
אגב, יש אימרה של הרב מאיר שפירא מלובלין לפיה רב הוא כמו מסמר: אם יש לו ראש הוא לא נשאר תקוע באותו מקום (אלא ממשיך לכהונה רמה יותר. בזמנם הקהילות היו מדורגות לפי יוקרה והרבנים היו 'מקודמים' ע"פ דרישת הקהל שבא להציע להם כתבי מינוי. אם כי בקהילות הכי מכובדות הרב באמת היה נשאר עד זקנה ושיבה).