יום רביעי, 19 בספטמבר 2012

מצוות כרימון וזכויות כרימון 2

המשך מכאן

אז הנה דבר מעניין, לטעמי, שמצאתי.

הרמ"א כותב אודות המנהג לאכול רימון בליל ראש השנה (שולחן ערוך אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקפג):
ויש אוכלים רמונים ואומרים: נרבה זכיות כרמון 

לעומתו כותב הבן-איש-חי את הדברים הבאים:
ואח"כ יאכל רימון מתוק ויאמר שנהיה מלאים מצות כרימון
[כדברי הבן איש חי מופיע ברוב המחזורים הספרדיים שראיתי, להוציא מחזור "אבותינו" שכתב כלשון הרמ"א].

מדוע שינה הבן איש חי מלשונו של הרמ"א?

אינני יודע לענות על שאלה זו, ואשמח אם למישהו יש רעיון. הרעיון היחיד שיש לי הוא שהבן איש חי העדיף לשאול בלשון המופיעה בגמרא, זו שהבאנו בפוסט הקודם על כך "שאפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון". אך קשה לומר כך, שכן על הרוביא מביא הבן איש חי שאומרים "שתרבה זכויותינו", ואם כן, מדוע לא לומר זאת גם על הרימון?

4 תגובות:

ירושלמי מעורב אמר/ה...

התשובה לכאורה פשוטה.
הבן איש חי רצה להרוויח את שתי הברכות, את ריבוי הזכויות ואת ריבוי המצוות, ולכן כאשר הרוביא מסמנת את ריבוי הזכויות העדיף להעניק לרימון המתוק את ריבוי המצוות - על פי לשון הגמרא - ולקבל סימן נוסף ולא רק להכפיל את הסימן הקיים ממילא.

אנונימי אמר/ה...

בשם המחותן שלי הי"ו:
נראה לי משום שעל הרימון נאמר אכן בגמרא "אפילו ריקנין שביך מלאים מצוות כרימון", לכן כאן העדיף להשתמש במילים אלו, על הראוביא כמובן לא נאמר, לכן השתמש במילה "זכויותינו". אולי גם רצה להשתמש במילים של רבי חנניא בן עקשיה.

RavTzair אמר/ה...

אנונימי - נא בחר שם.
האם המחותן שלך הוא גם אנונימי?

toly אמר/ה...

חמי הי"ו הוא איש צדיק ועניו.