4 הערות על דו"ח תקנוני הממ"ד של נאמני תורה ועבודה

בימים האחרונים מתנהל דיון באתר "כיפה" בנושא נייר עמדה שהפיצו נאמני תורה ועבודה בנושא התקנונים של בתי ספר בחמ"ד (ראו כאן, כאן וכאן). את הדו"ח עצמו תוכלו לראות כאן.

הנה מספר הערות בנושא:

1. הדו"ח פותח בתיאור הבא:

המקרה הראשון שהביא אותנו לעסוק בסוגיה היה בשנת תש"ע, עת קיבלנו, במסגרת מוקד הפניות שלנו ל"צדק חברתי בחינוך הדתי", פניה מהורים שבאו לרשום את בנם לבי"ס ממ"ד הפועל כתלמוד תורה. ההורים, המגדירים עצמם כחוזרים בתשובה, נענו ע"י המנהל כי הוא אינו יכול לקבל את בנם משום שאימו אינה מכסה את הראש ביותר מ-80% מהראש (ציטוט דבריו). פנינו לגופים הממשלתיים ונענינו כי בית הספר נהג ע"פ תקנון בית הספר ועל כן אין ביכולתם לאכוף אחרת. סיפורו של הילד, שנאלץ להרשם במוסד אחר, הוביל אותנו לבחון את הסוגיה.

אלא מאי? שלא נמצא תקנון כזה! באף אחד מהתקנונים שהובאו בנייר העמדה, לא נמצא תקנון הקובע כי על האמא של התלמיד/ה לכסות את ראשה! ידיעה על אי מציאת התקנון הנ"ל לא נמצאת בנייר העמדה, אגב.

מה כן נמצא? שבתי ספר קובעים כי על ההורים להגיע לבית הספר ב"לבוש דתי" - חצאית וכיסוי ראש לנשים. האם יש מה להשוות בין המקרים?

2. הדו"ח מפנה לכך שיש דגש רב על שיש ללבוש חולצות המכסות את המרפק. 

אינני אוהב לעסוק בנושא הזה, אך אני חייב להעיר הערה:

כשאני הייתי בבית ספר יסודי, רוב הבנים והבנות הגיעו עם חולצות עד המרפק. זה לא היה בגלל שהיה לבית הספר תקנון, אלא בגלל שבזמנו (זה לא היה לפני כל כך הרבה שנים) אם היית נכנס לחנות ומבקש חולצה עם שרוול קצר, היית מקבל חולצה עם שרוולים עד המרפק. כיום, חולצה הנמכרת כחולצה בעלת שרוול קצר פירושה היא שיש סיכוי טוב שהיא מכסה את הכתפיים. 

זו מציאות שאינני חושב שיש מישהו שיכול להתכחש אליה, והציבור הדתי-לאומי (לפחות זה שאני חי בקרבו) אימץ את שינוי האופנה הזו. 

המסקנה מדברי הוא שקשה לומר שיש כאן מגמת התחרדות, ולכאורה יש כאן מגמה הפוכה (בבתי הספר חסרי התקנון).

3. לפני זמן לא רב התלונן בפני ר"מ בישיבה תיכונית על כך שבערב לימוד הורים וילדים לקראת מתן תורה שהתקיים בבית המדרש של הישיבה הגיעה אחת האמהות לבושת מכנסיים צמודים. האם יהיה זה נכון להרים גבה אם בשנה הבאה הישיבה התיכונית תקבע בתקנון שלה איך על האמהות להגיע לשערי הישיבה? 

האם צריך להיות הבדל בין ישיבה תיכונית לבית ספר יסודי? יכול להיות, ואפשר לדון על זה.  

4. אינני יכול לומר שאני מרוצה מכך שבבית הספר של ילדי מופיע בתקנון שעל הבנות מכיתה ג' ומעלה להגיע עם חולצות 3/4. הייתי מעדיף אם בית הספר היה עומד על עיקר הדין בהלכה שבמקרה הזה גם תואם את האופן בו הולכות הרבה מהאמהות. אך ככלל, אני מעדיף את דברי הרב קוק: 

הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה.

אם נאמני תורה ועבודה סבורים שיש כאן השתלטות והתעמרות של גורמים מסוימים על הציבור הדתי השפוי, שיתכבדו ויקימו בתי ספר עם תקנונים המוצאים חן בעיניהם, והציבור יצביע ברגליים. 

אחזור לסיום על דברים שכתבתי בעבר. ילדי לומדים בבית ספר תורני שאני מאד מרוצה ממנו. ההרשמה לבית הספר מדי שנה עולה על מספר הילדים שבית הספר והעירייה מוכנים לקבל, ומדי שנה ילדים נדחים. למרות הביקוש הגבוה לבית הספר, לא נרשמה בבתי הספר האחרים בעיר שום תכונה וניסיון למשוך תלמידים אליהם. איך זה יתכן? היכן קנאת הסופרים?