הלכתי ביום חמישי האחרון להתועדות י"ט כסלו של "תורת חב"ד לבני הישיבות" שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים. תכננתי זמן רב מראש ללכת, אך כשהגיע יום חמישי בערב הייתי מותש כולי ומאד לא התחשק לי לנסוע לירושלים. אחרי התלבטות קשה, גררתי את עצמי לרכב ושמתי פעמי לעבר בנייני האומה. לא התאכזבתי. הגעתי למיטה רק בשעה מאוחרת מאד, אבל שמח ומרוצה.
לפני שנתיים השתתפתי בהתועדות של "תורת חב"ד" בבנייני האומה (כתבתי על כך כאן וכאן). אז היה מדובר על מעין מופע. הקהל ישב וצפה לעבר הבמה, שם היו מספר דוברים, מקהלה גדולה, תזמורת יפה וכד'. שנה שעברה לא יכולתי להשתתף, והשנה שוב הגעתי להשתתף, אך הארוע לבש פנים אחרות לגמרי.
הפעם היה מסודר כך שכולם יושבים באותו מפלס, רק דובר אחד דבר במהלך כל הלילה - הלוא הוא הגה"ח ר' יואל כהן, ה'חוזר' של הרבי. את הניגונים ליווה חיליק פרנק ועוד מספר נגנים, אך עיקר השירה היה מצד הקהל. המארגנים ניסו לשלב במהלך ההתועדות גם כל מיני מצגות. לדעתי, זה היה מיותר. אין צורך בפירוטכניקה, הדיבורים של ר' יואל כהן, יחד עם הניגונים והקהל הגדול, זה המתכון המושלם מבחינתי. אני התרגלתי שכל ההפקות של "תורת חב"ד" הן מלוטשות, כך שהתאכזתי קצת מכל מיני תקלות קטנות, כמו מיקרופון שלא עובד וכד', אך גם עם התקלות שהיו היה ארוע מרשים מאד ומבחינתי עלה על ההתועדות מלפני שנתיים. את התמונות מהארוע תוכלו לראות כאן. שימו לב לגיוון בסוגי הכיפות והתסרוקות, וכן לגיוון העצום של גילאי המשתתפים - ממש מרשים, לדעתי.
אני מאד נהנה לשמוע את ר' יואל כהן מדבר, על אף שקצת קשה להבין את הדיבור שלו. בהתועדות ישב מאחורי אברך חב"די שתרגם סימולטנית עבור האנשים שישבו מסביבו, הוא הצליח להאזין לדבריו של ר' יואל ולחזור עליהם בעברית פשוטה כדי שאלה שישבו לידו יוכלו להבין. זה היה מרשים ביותר. בהתחלה זה קצת הפריע לי, היה לי מספיק קשה להתרכז ולנסות להבין את ר' יואל שלא ממש רציתי מישהו מדבר כל הזמן מאחורי, אך אחר כך גם אני עשיתי שימוש בשירותיו כשפספסתי כמה מילים והשלמתי אותם ע"י האזנה לאברך הנחמד שישב מאחורי.
הנה אחד הרעיונות שר' יואל כהן אמר במהלך הלילה אודות החידוש של הבעל שם טוב בגילוי החסידות:
מסופר על הבעל שם טוב לפני התגלותו שהוא היה משוחח עם ילדים וילדות ושואל לשלומם ולמעשיהם, מתוך תקווה שעל שאלותיו יענו לו: "ברוך ה'". פעם אחת ניגש הבעל שם טוב ליהודי פרוש (מהנאות העולם הזה) שהיה יושב ולומד בבית הכנסת ושאל אותו: "איך הפרנסה שלך? האם חסר לך משהו?". הפרוש לא היה מעוניין שהבעל שם טוב יפריע לו והוא ניסה לסלק אותו. הבעל שם טוב אמר לו: הקב"ה יצר את עם ישראל כדי שיאמרו את תהלות ה' "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו", ואם היהודי אינו יודע לומר "ברוך ה'" על כל מה שיש לו בעולם הזה הוא מפסיד מההנאה של הקב"ה.
הרבי שאל על הסיפור הזה: א. מדוע הבעל שם טוב לא שאל את הפרוש "איך הלימוד?", על זה הוא כנראה היה עונה "ברוך ה'", מה החשיבות לשאול דווקא על הפרנסה? ב. מן הסתם כשהפרוש אכל לפנות ערב חתיכת פת הוא בירך ברכת הנהנין וברכת המזון. בזה יש "תהלתי יספרו". אז לשם מה היה נצרך כל המפגש הזה עם הבעל שם טוב?
ההסבר הוא שבודאי הפרוש היה מברך ברכות הנהנין, אך הוא היה עושה זאת משום שיש הלכה בשלחן ערוך שצריך לברך, וכך גם ברכת המזון. הענין של "תהלתי יספרו" זה שהיהודי ירגיש ויפנים שהכל מהקב"ה, ולא רק לומר כך כי חייבים לומר כך. הסיבה שהבעל שם טוב לא שאל על הלימוד, ושאל על הפרנסה, זה כי פשוט להבין שהתורה מגיעה מהקב"ה, החידוש הוא להרגיש שגם הפרנסה וענייני העולם הזה מגיעים מהקב"ה.
לכן גם נהג הבעל שם טוב לשוחח עם הילדים, והוא לא הסתפק ללמד אותם שיש לומר "ברוך ה'" כשהם נשאלים לשלומם. וזה כי הוא רצה שהם יגיעו מעצמם לתחושה שהדברים מגיעים מהקב"ה. כמו שאדם שאין לו את ההרגשה הזו אומר בטבעיות ש"כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", כך האמירה שהכל מגיע מהקב"ה צריך להיות אצל היהודי בטבעיות.
לפני שנתיים השתתפתי בהתועדות של "תורת חב"ד" בבנייני האומה (כתבתי על כך כאן וכאן). אז היה מדובר על מעין מופע. הקהל ישב וצפה לעבר הבמה, שם היו מספר דוברים, מקהלה גדולה, תזמורת יפה וכד'. שנה שעברה לא יכולתי להשתתף, והשנה שוב הגעתי להשתתף, אך הארוע לבש פנים אחרות לגמרי.
הפעם היה מסודר כך שכולם יושבים באותו מפלס, רק דובר אחד דבר במהלך כל הלילה - הלוא הוא הגה"ח ר' יואל כהן, ה'חוזר' של הרבי. את הניגונים ליווה חיליק פרנק ועוד מספר נגנים, אך עיקר השירה היה מצד הקהל. המארגנים ניסו לשלב במהלך ההתועדות גם כל מיני מצגות. לדעתי, זה היה מיותר. אין צורך בפירוטכניקה, הדיבורים של ר' יואל כהן, יחד עם הניגונים והקהל הגדול, זה המתכון המושלם מבחינתי. אני התרגלתי שכל ההפקות של "תורת חב"ד" הן מלוטשות, כך שהתאכזתי קצת מכל מיני תקלות קטנות, כמו מיקרופון שלא עובד וכד', אך גם עם התקלות שהיו היה ארוע מרשים מאד ומבחינתי עלה על ההתועדות מלפני שנתיים. את התמונות מהארוע תוכלו לראות כאן. שימו לב לגיוון בסוגי הכיפות והתסרוקות, וכן לגיוון העצום של גילאי המשתתפים - ממש מרשים, לדעתי.
אני מאד נהנה לשמוע את ר' יואל כהן מדבר, על אף שקצת קשה להבין את הדיבור שלו. בהתועדות ישב מאחורי אברך חב"די שתרגם סימולטנית עבור האנשים שישבו מסביבו, הוא הצליח להאזין לדבריו של ר' יואל ולחזור עליהם בעברית פשוטה כדי שאלה שישבו לידו יוכלו להבין. זה היה מרשים ביותר. בהתחלה זה קצת הפריע לי, היה לי מספיק קשה להתרכז ולנסות להבין את ר' יואל שלא ממש רציתי מישהו מדבר כל הזמן מאחורי, אך אחר כך גם אני עשיתי שימוש בשירותיו כשפספסתי כמה מילים והשלמתי אותם ע"י האזנה לאברך הנחמד שישב מאחורי.
הנה אחד הרעיונות שר' יואל כהן אמר במהלך הלילה אודות החידוש של הבעל שם טוב בגילוי החסידות:
מסופר על הבעל שם טוב לפני התגלותו שהוא היה משוחח עם ילדים וילדות ושואל לשלומם ולמעשיהם, מתוך תקווה שעל שאלותיו יענו לו: "ברוך ה'". פעם אחת ניגש הבעל שם טוב ליהודי פרוש (מהנאות העולם הזה) שהיה יושב ולומד בבית הכנסת ושאל אותו: "איך הפרנסה שלך? האם חסר לך משהו?". הפרוש לא היה מעוניין שהבעל שם טוב יפריע לו והוא ניסה לסלק אותו. הבעל שם טוב אמר לו: הקב"ה יצר את עם ישראל כדי שיאמרו את תהלות ה' "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו", ואם היהודי אינו יודע לומר "ברוך ה'" על כל מה שיש לו בעולם הזה הוא מפסיד מההנאה של הקב"ה.
הרבי שאל על הסיפור הזה: א. מדוע הבעל שם טוב לא שאל את הפרוש "איך הלימוד?", על זה הוא כנראה היה עונה "ברוך ה'", מה החשיבות לשאול דווקא על הפרנסה? ב. מן הסתם כשהפרוש אכל לפנות ערב חתיכת פת הוא בירך ברכת הנהנין וברכת המזון. בזה יש "תהלתי יספרו". אז לשם מה היה נצרך כל המפגש הזה עם הבעל שם טוב?
ההסבר הוא שבודאי הפרוש היה מברך ברכות הנהנין, אך הוא היה עושה זאת משום שיש הלכה בשלחן ערוך שצריך לברך, וכך גם ברכת המזון. הענין של "תהלתי יספרו" זה שהיהודי ירגיש ויפנים שהכל מהקב"ה, ולא רק לומר כך כי חייבים לומר כך. הסיבה שהבעל שם טוב לא שאל על הלימוד, ושאל על הפרנסה, זה כי פשוט להבין שהתורה מגיעה מהקב"ה, החידוש הוא להרגיש שגם הפרנסה וענייני העולם הזה מגיעים מהקב"ה.
לכן גם נהג הבעל שם טוב לשוחח עם הילדים, והוא לא הסתפק ללמד אותם שיש לומר "ברוך ה'" כשהם נשאלים לשלומם. וזה כי הוא רצה שהם יגיעו מעצמם לתחושה שהדברים מגיעים מהקב"ה. כמו שאדם שאין לו את ההרגשה הזו אומר בטבעיות ש"כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", כך האמירה שהכל מגיע מהקב"ה צריך להיות אצל היהודי בטבעיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה