ביקורת ספרים: הרחבות לפניני הלכה שבת II

לרשימה הקודמת בנושא: ביקורת ספרים: הרחבות לפניני הלכה שבת I

נושא נוסף שנדון בספרי 'פניני הלכה' על שבת זה השימוש במכשירי חשמל בעידן המודרני, כאשר המכשירים מופעלים ע"י שלטים וחיישנים למיניהם.

בעבר, בבלוג זה (קישור) שאלתי אתכם הקוראים את השאלה הבאה:

נניח שאדם היה גר בשכנות לאדם רשע. לא מצא חן בעיני הרשע ששכנו יוצא להתפלל בשבת, אז הוא התקין מחוץ לדלת ביתו גלאי שכל פעם ששכנו יעלה או ירד במדרגות הבניין ויחלוף על פני ביתו של הרשע יידלק אור חשמלי שהדלקתו כרוכה באיסור דאורייתא. האם ייתכן ויהיה אסור לאותו אדם לצאת מביתו בשבת?

הרב אליעזר מלמד משיב על השאלה הזו.

לדעתו (הרחבות לפניני הלכה שבת עמ' 392-393):

המדליק מכשיר בשלט נחשב כמדליק אותו בידיים. וכן המתקרב לדלת חשמלית וגורם לפתיחתה נחשב כעושה מעשה ישיר. וכן ההולך בשביל הפרטי לביתו, והתקין לו שם חיישן שמדליק פנס כדי להאיר את דרכו, נחשב כמדליק אותו בידיים.

ובהמשך:

כאשר אדם הולך ברחוב וגורם לחיישנים לקלוט את דמותו ולצלמו או להפעיל פנס, אין פעולה זו נחשבת אפילו גרמא, ולכן היא מותרת לכתחילה... שהואיל והוא הולך לתומו, פעילות החיישנים הנגרמת עקב כך בלא שהוא מעוניין בה כלל, אינה מיוחסת אליו כלל.

דבר זה נראה מוזר מאד. שכן לפי כללי הלכות שבת, אם הפעלת חיישן מוגדר כפעולה בידיים, איך אפשר לומר שאם הוא לא מתכוין זה הופך למותר לכתחילה? לכאורה, אם הוא לא מתכוין זה אמור להיות 'פסיק רישיה' באיסור תורה, שזה כמובן אסור מדרבנן (כי זה לא מלאכת מחשבת). על דבריו של הרב מלמד כבר העיר בעבר הרב ישראל רוזן (כאן וכאן). עיין גם בשו"ת שיח נחום סי' כה לג"ר נחום אליעזר רבינוביץ' הכותב גם כן ברוח דברי הרב מלמד.

הרב מלמד מביא מקור לדבריו מדברי הרשב"א הידועים המובאים בבית יוסף אורח חיים סימן שטז:

וכתב הר"ן (לח. ד"ה מתני' השני) בשם הרשב"א (קז. סוד"ה אף) דבירושלמי (שם ה"ו) נראה שהתירו לנעול בתחלה [ביתו] לשמור ביתו וצבי שבתוכו דכיון שהוא צריך לשמור ביתו אף על פי שעל ידי כך ניצוד הצבי ממילא מותר ובלבד שלא יתכוין לשמור הצבי בלבד. ותמה עליו הר"ן דאטו מפני שהוא צריך לנעול את ביתו נתיר לו לעשות מלאכה בשבת ולא עוד אלא שאני אומר שאפילו אינו מתכוין לנעול בעד הצבי כל שהוא ידוע שהצבי בתוכו ושאי אפשר לו שלא יהא הצבי בתוכו ניצוד אסור דמודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות. וזו שאמרו בירושלמי ענין אחר הוא לומר שאם נתכוין לנעול את ביתו ולא נתכוין לצבי כלל אף על פי שאחר כך מצא הצבי שמור בתוכו מותר כלומר שאינו מחוייב שיפתח את ביתו. וגם הרב המגיד כתב בפרק י' (הכ"ג) דברי הרשב"א וכתב שאין להקל כל כך:

הרב מלמד כותב שעל אף שבדרך כלל לא פוסקים הלכה כדברי הרשב"א הללו (אלא כר"ן החולק עליו), אלא רק מביאים אותם כסניף להקל, במקרה שלנו ש"אין לאדם תועלת במלאכה ואינו מתכוון אליה והיא נעשית בגרמא, נראה שגם הפוסקים יסכימו שאין בזה איסור".

לאור דבריו אלו, ועל אף שהוא נוטה להחמיר בשימוש במכשירי חשמל בכלל בשבת, הוא כותב שאין איסור בגרימת תוספת זרם ולכן (עמ' 401):

וכתבתי שטוב שהמעלית תפעל בפיקוח של אחד המכונים. אבל אין זה מעכב, כי גם בלא השיפורים של המכונים ההלכתיים, כל מה שנעשה שם הוא בפסיק רישא וגרמא כמבואר.

[לאור דברים אלו אפשר לשאול מה יהיה הדין במקרה שהאשה התקינה תאורה המאירה את הדרך לבית, אך בעלה איננו מרוצה מכך כי הוא לא מעוניין שתהיה תאורה בצד זה של הבית. האם במקרה כזה לבעל יהיה מותר לגשת אל הבית לכתחילה בשבת, שהרי הוא לא מעוניין בתאורה, ואילו לאשה יהיה זה איסור דאורייתא?]