מדי שנה מגיעים אלי סיפורים אודות רבנים שנתקלים באי נעימות כלפי נערי בר-מצווה ומשפחותיהם שתכננו לקרוא את פרשת זכור. ברצוני לפרוס את המקורות, הידועים לי, להנהגה האומרת שלפחות לכתחילה אין לשמוע פרשת זכור מנער שלא נתמלא זקנו.
הרמ"א כותב כך (שולחן ערוך אורח חיים סימן רפב סע' ד):
וקטן יכול לקרות בפרשת המוספין או בד' פרשיות שמוסיפין באדר, וכן נוהגים (ר"ן ומרדכי פרק ב' דמגילה), אע"פ שיש חולקים.
הט"ז הבין כך את דברי הרמ"א:
אע"פ שיש חולקין. - פי' דס"ל דקטן לא יוכל לקרות בפ' זכור שהוא דאוריי' מ"מ אנו נוהגים לקרותו דהא עולה אפי' למנין ז':
לעומתו כותב המשנה ברורה:
היינו דהחולקים ס"ל דוקא בשבת שקורא המפטיר מה שכבר קרא השביעי אז נוכל לקרות לקטן משא"כ בכל אלו שקורא המפטיר פרשה שלא קראו מתחלה:
ובשער הציון הוא מעיר על הט"ז שהוא כנראה לא ראה את המקור לדברי הרמ"א בדרכי-משה.
אך מכאן אין להביא שום ראיה לנידוננו, שכן כאן מדובר רק על העליה עצמה ולא על הקריאה. כך כותב שם המשנה ברורה על הדעה האומרת שמותר להעלות קטן למפטיר זכור:
ואע"פ שפרשת זכור היא חובה מן התורה שישמענה כל אדם מישראל והקטן שאינו מחויב בדבר אינו יכול להוציאם י"ח מ"מ הרי עכשיו הש"ץ קורא ומשמיע לצבור ומוציאם ידי חובתן ויש מחמירין בדבר שלא לקרותו לקטן לפרשת זכור וכן לפרשת פרה שי"א שגם היא מדאורייתא וכן הסכים בא"ר ודה"ח.
עם זאת, מכל מה שהבאנו עד כה לא מצאנו אף אחד שאומר שיש להקפיד על כך שהקורא את פרשת זכור יהיה גדול שהביא ב' שערות. אמנם, הפרי מגדים (משבצות זהב סי' רפב ס"ק ג) כותב כך:
ויראה לי דודאי קטן העולה לפ' זכור אם אין שם קורא ש"ץ לא יקרא הוא בעצמו דהא יש אומרים שקריאת פ' זכור מן התורה ואין יוצאין בקריאת קטן וכן כל השנה קורא קטן שעדיין לא הביא ב' שערות יכול לקרות להעולים כמנהגינו ויוצאין בשמיעתו השומעים דתיקון נביאים הוא שיקראו בתורה ואתי דרבנן ומפיק דרבנן שהרי קטן עולה למנין ז' ובימי הש"ס יהיה הקטן עולה וקורא בעצמו מכל מקום פ' זכור אינם יוצאין בשמיעתן מקטן וכאמור הואיל וי"א שדין תורה הוא.
אז אמנם הפרי מגדים מזכיר שבכל השנה יוצאים מקטן שלא הביא ב' שערות, אך הוא לא אומר שאין לסמוך על חזקה דרבא בפרשת זכור. כך שנראה לי שיש מקום קצת לפקפק עד כמה דברי הפמ"ג הם מקור לנוהג זה (והוא אכן מצויין במספר ספרים כמקור לכך).
בילקוט יוסף מובא בשם הרב עובדיה יוסף כך (קישור):
נער שהגיע לי''ג שנה, ולא הוברר אם הביא ב' שערות, יש אומרים שאינו מוציא את האחרים ידי חובת פרשת זכור ופרה. שהואיל וקריאות אלו מן התורה אין סומכין על חזקה שהביא ב' שערות. אך דעת הריב''ש ועוד ראשונים דסומכים על חזקה שהביא שתי שערות גם לדברים שהם של תורה. וכן עיקר לדינא, ומכל מקום היכא דאפשר טוב ונכון לכתחלה שאת קריאת פרשת זכור יקרא גדול שידוע לנו בבירור שהביא ב' שערות, כדי לצאת ידי חובת המצוה לכולי עלמא. אך בדיעבד אם אין מי שיקרא להם פרשת זכור אלא הנער הנז', או שעבר וקרא להם פרשת זכור מי שלא נבדק אם הביא ב' שערות, יצאו ידי חובת פרשת זכור מן התורה. [ילקו''י מועדים עמוד רעב. ילקוט יוסף על הלכות ציצית מהדורת תשס''ד. ומרן אאמו''ר הדר ביה בהאי שמעתתא על פי דברי הריב''ש, והמהרי''ק. וכ''ה בחזון עובדיה פורים עמוד כט].
הדברים המתפרסמים בבלוג זה הינם להלכה ולא למעשה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה