יום שלישי, 29 במרץ 2011

גדר ההפרדה


התפרסם במסגרת מדור "דעת תורה" באתר כיפה (קישור). ניתן לקרוא את כל הטורים שהתפרסמו במדור זה כאן.


לפני שנשכח את פורים לגמרי וניכנס לחלוטין להכנות לפסח, אני מבקש לשתף אתכם בנושא שקשור בקשר רופף לפורים, ומהווה עמדת תצפית לאחד הנושאים הבוערים העומדים כיום בפני רב הקהילה.


בטור הקודם במדור זה הזכרנו בין היתר את דברי השפת-אמת, על כך שאדר הינו חודש של תשובה מאהבה המגיע לפני ניסן שהינו ראש השנה לחודשי השנה. ובכן, באחת הערים שבין הודו לכוש התארגנה קבוצה של אנשים לא דתיים, חלקם דתל"שים וחלקם סתם אנשים שרוח ההתחזקות העוברת בעם נגעה גם בהם, והחליטה שהם מעוניינים לקיים קריאת מגילה בליל פורים עבורם ועבור ילדיהם ובני משפחותיהם. חדורי אמונה הם הצליחו למצוא אולם באחד מבתי הספר שבו יוכלו להתכנס. התכנון שלהם לאירוע בליל פורים כלל קריאת מגילה ולאחריו הפעלה לילדים וקצת כיבוד למבוגרים. הצעד הבא של הקבוצה היה לפנות לאחד מהרבנים המקומיים בבקשה שימצא עבורם מגילה כשרה שיוכלו להשתמש בה, ואדם שיוכל לקרוא עבורם את המגילה כנהוג.


לכאורה, עד כאן הכל נשמע מצויין. אשריהם ישראל שלא ממתינים שהקב"ה יעמיד עליהם מלך קשה כהמן, וחוזרים לאביהם שבשמים.


אלא, שלא הכל מושלם. התכנון של המארגנים היה כמובן לבוא כמשפחה, ולשבת כמשפחה לשמוע קריאת מגילה. בפני הרב שאליו פנו היו כמה אפשרויות להשיב, הוא יכול היה להחליט בין לשתף אתם פעולה ולשלוח להם אדם שיקרא עבורם מגילה, או לנסות להתנות את שליחת האדם בהפרדה בין המינים (עם מחיצה או בלעדיה), או לומר להם שהוא לא מוכן לשתף פעולה עם היוזמה.


קשה לומר שיש כאן תשובה של שחור או לבן. אם הרב יאמר להם שהוא לא מוכן לשתף פעולה, הוא במקרה הטוב דוחף את המארגנים לפנות לתנועה הרפורמית (כאשר ברור שהם יכלו לפנות לתנועה הרפורמית מראש, אך העדיפו את הרב האורתודוכסי), ובמקרה הרע ממית את ההתארגנות הנוכחית וכל התארגנות דומה בעתיד. אם הרב יתנה את קיום האירוע בהפרדה, הוא לוקח סיכון שהמארגנים לא יסכימו לתנאי ואז חזרנו לאפשרות הקודמת. גם אם המארגנים יסכימו אין לו שום דרך לדעת אם בפועל התנאי שלו יתקיים. ואם תנאו כן יתקיים, יש סבירות גבוהה שהרבה אנשים שיגיעו לאירוע ולא יידעו מראש על ההפרדה ופשוט יסתובבו על עקבם (דבר זה אני כותב מנסיון מקריאת מגילה פתוחה לקהל הרחב שאני השתתפתי בה) וגם אם יחליטו להישאר - כנראה שהם לא יחזרו בשנה שאחרי. אם הרב יסכים לחלוטין לבקשתם מבלי להעלות את עניין ההפרדה בין המינים כלל, מלבד הבעיה ההלכתית, הוא בעצם מרים ידיים ומודה שלו, כרב אורתודוכסי, למעשה אין מה להציע לציבור הזה.


איך מחליטים בשאלה כזו? בדרך כלל זה עובר דרך התייעצות של הרב עם רבותיו ועם חבריו הרבנים המכירים מציאות דומה במקומם. הרב המדובר התייעץ עם מורה הוראה ידוע מהציבור הדתי-לאומי, ונתן את ברכתו והסכמתו לאירוע.


המארגנים, ששמחו לקבל את עזרתו של הרב הקהילתי, התחילו לפרסם את האירוע תחת הכותרת "כ-ו-ל-ם באים לקריאת מגילה". הם פרסמו מחוץ למוסדות החינוך באזור ובעזרת המתנ"ס המקומי גם במקומונים ויידעו את חבריהם בעזרת מיילים ובפייסבוק. בערב שבת שלפני פורים האולם כבר היה מוכן עם מאתיים כסאות. לקריאת המגילה במוצאי שבת הגיעו כשלוש מאות וחמישים איש, שרבים מהם נאלצו לשבת על הרצפה או לעמוד למשך קריאת המגילה ולהפעלה של הילדים שאחרי. למארגנים ולרב שסייע להם הגיעו לאחר מכן תגובות רבות של משתתפים ששמחו מאד על ההזדמנות שניתנה להם לבוא ולשמוע קריאת מגילה עם כל המשפחה.


למחרת האירוע שלחו המארגנים ידיעת יח"צנות למקומונים באזור יחד עם תמונות מהאירוע, ולא שכחו כמובן להודות לרב הקהילתי שסייע בידם. כמה ימים אחרי זה התמונות עם הידיעה פורסמו במקומון הנפוץ באזור. למחרת, הרב המדובר מקבל שיחת טלפון מרב העיר המזוהה יותר עם הציבור החרדי. הוא לא היה שמח. "אתה מנסה להקים לי עוד בית כנסת רפורמי בעיר? לא מספיק הבעיות שגורמים לי הרפורמים הקיימים, שאתה הולך ומעודד עוד קהילה רפורמית?", נוזף בו רב העיר.


הרב מצליח איך שהוא לסיים את השיחה עם רב העיר, והוא מקבל שיחה נוספת, הפעם מראש המארגנים של קריאת המגילה. "הרב, רציתי שוב להודות לך על כל העזרה והתמיכה. תשמע, אני כבר התחלתי לחשוב על השנה הבאה. בעקבות ההצלחה של השנה וחוסר המקום באולם שהשתמשנו בו, חשבתי שבשנה הבאה אולי נפתח שתי קריאות במתכונת הזאת. הבעיה זה המקום. אתה חושב שנוכל להשתמש באולם האירועים של בית הכנסת שלכם?"


החיים לא פשוטים...

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: מיקי תאריך: 30/03/11, 09:15:04


החיים אכן לא פשוטים. החיים עם קהילות חילוניות מביאים אותנו שוב ושוב לאותה השאלה: עד כמה ניתן לכופף את ההלכה למטרת קירוב לבבות?
ברור שהציבור החרדי ואנחנו הסרוגים רואים את הסוגיה הזו בצורה שונה ולכן הנזיפה שקיבלת. אני מחזק את ידך. חזק ואמץ.





שם השולח: ברוך אלסטר תאריך: 30/03/11, 10:56:42


לגבי רב העיר, לא נראה לי שיש מה לדאוג.
לגבי ההצעה לקיים את האירוע באולם בית הכנסת, כאן לכאורה הרבה יותר קל לרב להגיד "לא" ולהסביר מדוע - הרי הוא משאיר אפשרות פתוחה לקיים את האירוע באופן משביע רצון במקום אחר. וחוץ מזה, עצם קיום הקריאה בבית כנסת יכול להבריח לא מעט מהמשתתפים...





שם השולח: חזק וברוך תאריך: 30/03/11, 17:03:21


החיים אכן לא פשוטים. החיים עם נציגי הרבנות הראשית ואנשי הציבור החרדי בקרבנו מביאים אותנו שוב ושוב לאותה השאלה: עד כמה ניתן לכופף את עבודת ה' ע"פ ההלכה להשקפה החרדית?

ברור שהציבור החרדי אינו רואה שום אפשרות לדרך אחרת בעבודת ה', ולכן הנזיפה שקיבלת. אני מחזק את ידך. חזק ואמץ.





שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 30/03/11, 18:03:43


חשבתי שזה ברור, אבל כנראה שלא. אני הוא לא הרב המוזכר בסיפור. כמו כן, הסיפור שונה קצת ממה שארע בפועל כדי למנוע זיהוי וכדי להפוך את הטור ליותר מעניין.





שם השולח: מישקה תאריך: 31/03/11, 07:28:38


השאלה ביסוד העניין הזה, היא: מה היעד הסופי? אם היעד הוא שגם החילונים יעבירו את חייהם עם קצת יידישקייט וקירוב לבבות, ויזכו לקיים לחצאין איזו מצוה פה ומצוה שם, נגזרת הגישה שאכן מוטב לתת להם מה שהם יחפצו בו גם במחיר של פשרה על הקפדת ההלכה. ואילו אם היעד הוא לקרב לחיים של תורה ומצוות, אמנם גם בזה אפשר לנקוט מדיניות של טיפין טיפין ומתוך שלא לשמה וכולי, אבל הגישה הנגזרת תהיה שגם במהלך הדרך יש להשתדל שהדברים יהיו דומים לשאיפה הסופית.





שם השולח: מישקה תאריך: 31/03/11, 07:31:59


כלומר, תקנו אותי אם אני טועה, אבל האם אין זאת שכל התומכים כאן בגישה ה"ליברלית", הפתוחה, בעצם אינם מעוניינים בהפיכתו של הציבור הזה להיות שומר מצוות, ויצהירו בכל הזדמנות שיתבקשו שהם "חלילה" לא מתכוונים להחזיר מישהו בתשובה? אם כך, זו כוונתי שבעצם קריאת המגילה במקרה זה אינה אלא אקט של "צו פיוס" בין החברה החילונית והדתית, או בין הדת והחילונים, וממילא רק טבעי להסכים לפשרות ככל הנדרש לקיומו של ה"פיוס", שהוא העיקר והמצוות הן הטפל.

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: חגי תאריך: 31/03/11, 10:09:29


אני יודע שזה קשור לפוסט אחר - אבל האם העובדה שהארוע הראשוני היה מחוץ לקהילה לא מחייבת התיעצות עם רב העיר שהוא המרא דאתרא, כדי שלא יהיו אירועים עירוניים (להבדיל מאירועים קהילתיים) שאינם לרוחו ?





שם השולח: שחר תאריך: 31/03/11, 10:56:16


למה הנחת היסוד שאסור לשבת במעורב בקריאת מגילה?
אני יכול לחשוב על מצבים רבים בהם קריאת מגילת אסתר נעשתה במעורב ללא שמישהו ראה בכך כל בעיה - לדוג' בקריאות מגילה בבתי חולים, משפחות שקוראות לעצמן בקריאה משפחתית וכו'.





שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 31/03/11, 11:24:12


חגי,
מה דעתך? היה צריך את אישורו?





שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 31/03/11, 11:26:41


שחר,
זו שאלה טובה שדורשת קצת יותר אריכות. כחצי תשובה אומר לך שבתשובה הידועה של ר' משה פיינשטיין על ההפרדה הוא עושה הבחנה ברורה בין ארועים לקבוצה מוגבלת או למוזמנים שבהם לא נדרשת הפרדה, לבין ארועים לציבור הרחב שבהם נדרשת הפרדה.





שם השולח: חגי תאריך: 31/03/11, 13:22:22


אני חושב שכן. מה המשמעות של היותו מרא דאתרא אם לא מתיעצים איתו בנושאים עירוניים ?
אני אשאל אחרת - האם מותר לרב קהילה לתת הכשר לחנות שרב העיר סובר שאינה ראויה לקבל ?

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: חזק וברוך תאריך: 31/03/11, 14:53:57


נראה שמה שכתבתי הקפיץ כמה אנשים...
1. רב העיר אינו מרא דאתרא, כי אנשי העיר לא בחרו בו בעבר ולא בוחרים בו בהווה ולא יבחרו בו בעתיד. הרב שלך זה מי שאתה או קהילתך מסכימים להעניק לו את הסמכות לפסוק. רב עיר בישראל הוא לא כזה בעצם מהותו.





שם השולח: חזק וברוך תאריך: 31/03/11, 15:07:19


2. כמו שהעיר שחר, אין שום הלכה ברורה (וגם אין שום השקפה תורנית מחייבת) שעל פיה צריך לחייב הפרדה בין גברים לנשים בכלל (ועל אחת כמה וכמה משפחות!), מחוץ לתפילת הציבור במקדש המעט שנקרא בית כנסת ששם חייבים מחיצה.

זה לא אומר ש"אין על מה לדבר", אלא שכל דיון מכובד בנושא (כולל התייחסות לאגרות משה) צריך שיהיה מבוסס קודם כל על הנחות יסוד לגבי עד כמה ראויה ובריאה ה"הפדרה" בחברה בכלל במחינה תורנית.





שם השולח: חזק וברוך תאריך: 31/03/11, 15:29:16


לשם הגילוי הנאות: גם אצלנו עשינו קריאת מגילה בפורים מוצ"ש לציבור הרחב, וגם לנו באו כ-300 איש. עשינו את זה בתוך מתחם בית הכנסת עם ישיבה נפרדת (יש לנו הרבה מקומות ישיבה).

בגלל שיש לנו מחיצה נמוכה של זכוכית, וגם בגלל שזה ממש בתוך בית הכנסת, זה לא הפריע לאף אחד מהבאים. לא עשינו את הישיבה הנפרדת בגלל מניע הלכתי (כי אנחנו לא חושבים שיש), אלא בגלל שאנשים חשים שיש כאן "תפילה" בבית הכנסת ולכן יש הזדמנות חינוכית עבור הפרדה בעת התפילה.






שם השולח: מישקה תאריך: 31/03/11, 18:17:08


יש לך סימוכין לטענה שהגדרת מרא דאתרא מותנית בהיותו נבחר בצורה דמוקרטית דווקא במובן שהוקנה למושג זה במאה העשרים? למיטב ידיעתי, אם פרנסי הציבור או שליחיהם בוחרים בו (זה המצב בסך הכל. וכידוע הפרנסים עצמם אינם נכפים על הציבור ובימינו גם נבחרים על ידיו), הריהו בהחלט יכול להיות מוגדר כמרא דאתרא. אדרבא, רב בית כנסת בעיר אינו מרא של שום אתרא מלבד בתוך גבולות בית הכנסת שלו (ואילו רב שכונה, מעצם הגדרת מינויו, כפוף לרב העיר).





שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 02/04/11, 18:09:34


מישקה,
לתגובתך בנושא "צו פיוס" - בעז"ה יוקדש פוסט נפרד.