יום חמישי, 15 ביולי 2010

ביקורת ספרים: טל לברכה, הרב רמי רחמים ברכיהו (חלק ב')

ביקורת ספרים: טל לברכה, הרב רמי רחמים ברכיהו (חלק א')

בפעם הקודמת סקרנו בקצרה את אשר ניתן למצוא בספר טל לברכה. הפעם אני מבקש להציג עוד נושא אחד מתוך הספר שלדעתי דורש יתר ליבון.

בהקדמה לחלק ב' של הספר, שנכתב כשמלאו לרב י"ג שנה לכהונתו ביישוב טלמון, כותב הרב ברכיהו כך:
מאז הוצאת החלק הראשון השתנו דברים רבים בחיי היישוב, היישוב גדל וצמח מיישוב קטן בעל אופי משפחתי ליישוב המונה למעלה ממאתיים משפחות כן ירבו, היישוב אינו מורכב עוד ממשפחות צעירות בלבד, ואינו נושא עוד אופי הומוגני כמו בתחילתו. הקהילה כוללת כיום משפחות ותיקות וצעירות, ויש בה הבדלים רעיוניים ורוחניים והשקפות עולם מגוונות.

על עקרון זה חוזר המחבר גם לקראת סוף ההקדמה:
בקהילתנו, טלמון, השתדלנו בכל כוחנו לאחד את הקהילה על גווניה, ולמצוא מכנה משותף רחב לכלל התושבים... הבאים מבתי מדרש שונים ובעלי השקפות דתיות שונות. תורה המופיעה בתוך הציבור כולו, על כל גווניו, יש בה בשורה רוחנית גדולה וחשובה... מלבד הרצון ליישב את ארצנו ולהפריח את השממה, יש לפנינו משימה חברתית ורוחנית - לבנות קהילה בעלת מכנה משותף רחב, קהילה בעלת יכולת הכלה של גוונים שונים החיים בתוכה.

אינני בטוח שכולם יסכימו איתי, אך משום מה קטעים אלו נראים לי כסותרים את אחת מהשאלות המופיעות בספר (עמ' 253):
ביישובנו כל הנשים בלי יוצאות מן הכלל מכסות ראשן. האם ראוי לקלוט ביישוב משפחה בה האישה אינה מכסה את ראשה?

בסיכום של התשובה לשאלה זו נכתב כך:
מכל האמור נראה שעל ועדת הקליטה מוטלת החובה לברר אם אכן מדובר במשפחה תמימה וחיובית המעונינת לחיות את חייה ביישובנו ולחזק בכך את יישוב ארץ ישראל, ולא חלילה ברצון ליצור פרובוקציה, אזי יש לקבלם. במקביל לכך עלינו להמשיך להתחזק, הן ברובד האישי הן ברובד הקהילתי והן ברובד החינוכי-רוחני, כדי שנוכל לתת מהמעט הטוב לו זכינו גם לזולתנו.

כמה עצוב לחשוב שהסתירה הזו אינה קיימת רק בספר הזה, אלא היא כמעט מובנת בציבור הדתי-לאומי, כשכל אחד חושב שהוא חי בקהילה הכי רב-גונית ובעצם רף הסבלנות שלו לאחר הנוהג מעט שונה ממנו הוא אפסי.

על שאלה זו אני מבקש להעיר עוד נקודה. לכאורה, מה מקום לשיקול הלכתי בשאלה כזו? היכן מצינו בהלכה דיון בנושא האם לאפשר למישהו לגור במקום מסויים?
המחבר דן בשאלה מצד מחלוקות היהודים (האשכנזים!) באם לחלק את הקהילות היהודיות - לקהילות שומרי תורה ומצוות (שיקראו להלן אורתודוכסיות) ולקהילות משכילות (שייקראו להלן רפורמיות), או שהאחדות היא חשובה יותר מהנסיון להתכנס לקבוצה הומוגנית של שומרי תו"מ.
אך דיון בשאלה העקרונית ביותר בשאלה הזו, לא קיים בספר.
ומן הסתם אתם שואלים, מהי השאלה העקרונית ביותר?
ובכן, תחשבו לרגע מה בג"ץ היה עונה על שאלה כזו. מן הסתם היו מכריעים שם שזה אחד מזכויות היסוד של האזרח שהוא יכול להתגורר היכן שליבו חפץ. אז אני שואל, מהי עמדת ההלכה כלפי עמדה זו של הבג"ץ? האם ההלכה מכירה או אינה מכירה בזכות יסוד מוסרית זו? האם במדינה יהודית לכתחילה יהיה חוק שיקבע שלכל אזרח זכות יסוד לגור היכן שהוא רוצה, או שהחוק במדינה כזו יהיה שאוכלי חולין בטהרה יגורו בעיר אחת ועמי הארץ בעיר אחרת?

לסיכום, נהנתי מאד מספרי "טל לברכה" של הרב רמי ברכיהו, ואני בטוח שכל אחד שחושב להיכנס לרבנות יוכל למצוא בספרים הללו צוהר אמין וכנה לעולמה של הרבנות. יובהר ששתי הדוגמאות שהבאתי לנושאים שבהם אני חלוק על המחבר אינם מעידים על הכלל, אלא הם היוצאים מן הכלל.

2 comments:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: אורח תאריך: 16/07/10, 10:12:29ומה עם שמירת שבת? איפה עובר הגבול שלך? בעיני דבריך הם היתממות. וטלמון אגב, מהיכרות אישית, הוא באמת יישוב פתוח ומגוון יחסית.
נ.ב. הוד כבוד בג"ץ שליט"א מכיר בזכויותיו של יישוב קהילתי להטיל מגבלות מסויימות על הכניסה אליו.

שם השולח: Baruch Alster תאריך: 16/07/10, 12:58:31לאורח,
כמיטב ידיעתי, אין איסור לגור ליד מחללי שבת. אישית יש כמה מחללי שבת שאני מכיר (כמו שכניי בפועל בבית הדו-משפחתי) שאני בהחלט מעדיף לגור לידם מאשר ליד כמה שומרי שבת שאני מכיר...

שם השולח: אורח תאריך: 18/07/10, 11:09:08מה קשור "אין איסור"? גם אין איסור לגור ליד נוצרי אפיסקופאלי, האם זה אומר שיש שייכות לזה ולקונספט של יישוב קהילתי?

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 18/07/10, 18:48:34אורח,
זה שאני יודע להראות מהי השאלה העקרונית בסוגיא זו, אינו אומר שבהכרח יש לי תשובה לשאלה העקרונית.
אני מוכן לנסות ולהתוות דרך על פי השיטה המקבלת את העמדה שהצגתי כ'עמדת בג"ץ' ולומר שהגבול היחיד שנראה לי הגיוני הוא חילוק בין הציבוריות ביישוב לפרטיות אנשי היישוב. כלומר, היישוב אולי יכול לקבוע, כתקנת הקהל, שאין להיכנס למכולת/מבני ציבור ללא כיסוי ראש, אך אין להם שום זכות לקבוע איך אישה תלך מחוץ לגדרות היישוב (או לקבוע שאשה שהולכת באופן מסויים מחוץ ליישוב או בביתה, אינה יכולה לגור ביישוב). או לעניין שבת, היישוב יכול לקבוע איך תיראה הציבוריות ביישוב (=שלא יהיה חילול שבת בפרהסיא) אך הם אינם יכולים לקבוע שמי שמחלל שבת בביתו לא יכול לגור ביישוב. זה כיוון.

שם השולח: אורח תאריך: 19/07/10, 05:38:22כלומר אין בעיניך זכות קיום ליישוב קהילתי דתי?

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 19/07/10, 06:59:37מה פירוש זכות קיום? זכות קיום חוקי? הלכתי? משפטי?
זכות הקיום הזו הרי נמדדת במקרים הגבוליים. נסיתי להתוות כיוון חשיבה לאותם מקרים גבוליים. כל עוד אין מישהו, שאיננו חבר בקבוצה, שקיומה של הקבוצה מפריעה לו - שהקבוצה תעשה מה שהיא רוצה (בין אם זה רצוי/לכתחילה ובין אם לאו). כל השאלה מתעוררת כאשר חוקי הקבוצה כן מפריעים/פוגעים באנשים שמחוץ לקבוצה.

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: אורח תאריך: 19/07/10, 10:05:51חוקית כבר אמרתי שיש (וחוקי הקבוצה אינם יכולים לפגוע באנשים שמחוץ לקבוצה, אלא אם הוא רוצה להיכנס לקבוצה). אני מדבר בעיניך, כלומר זכות קיום "הרב בני"ית. אתה מכיר את בג"ץ קעדאן? מוצא חן בעיניך? על זה שאלתי איפה הגבול (נכון. אתה יכול לשאול גם לכיוון השני, האם לגיטימי להקים יישוב שמקבל רק תושבים עם פיאות מסולסלות מתחת לגובה הסנטר. גם את זה צריך לברר. הבסיס הוא שהנימוק צריך להיות ענייני, כלומר שהמסנן לא יהיה מסווה למסנן מסוג אחר, כמו הטענות לגבי עמנואל למשל או כמו טענות לגבי סינון סוציו אקונומי בישובי יו"ש. לדעתי העמדת הגבול על מצוות דאורייתא [בקונצנזוס ההלכתי, גם אם יש חולקים] שיש להם ביטוי בפרהסיא, הוא לגיטימי בהחלט. לא חסר על מה לקיים חילוקי דעות, גם הלכתיים, בתוך הגבול הזה, הסר דאגה מליבך)

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 20/07/10, 17:55:48את מי מעניין אם בעיני יש או אין זכות קיום? אפילו אותי זה לא מעניין.