יום חמישי, 26 בספטמבר 2013

בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דרשני

לפני כמה חדשים פרסמתי כאן ביקורת על חוברת קטנה שנשלחה אלי בנושא תיאורית האבולוציה.
בין השאר כתבתי את הדברים הבאים:

בהמשך מביא המחבר כך:
עלינו לעיין במקור שלמעשה היה צריך להתחיל בו. מקור שכל ילד בן חמש צריך להכיר - רש"י על הפסוק הראשון בתורה. רש"י כאן מבהיר עד כמה הטענה שששת ימי בראשית הם ששה ימים ממש וסיפור הבריאה בתורה הוא סיפור על תחילת המציאות הפיזית, שגויה מיסודה ונעוצה בחוסר ידע וחסר לימוד בסיסי.
הרש"י המדובר הוא זה (רש"י בראשית פרק א פסוק א):
בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) ראשית תבואתו.
ואם באת לפרשו כפשוטו כך פרשהו בראשית בריאת שמים וארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך ויאמר אלהים יהי אור. ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה לומר שאלו קדמו, שאם בא להורות כך, היה לו לכתוב בראשונה ברא את השמים וגו', שאין לך ראשית במקרא שאינו דבוק לתיבה של אחריו, כמו (שם כו א) בראשית ממלכות יהויקים, (בראשית י י) ראשית ממלכתו, (דברים יח ד) ראשית דגנך, אף כאן אתה אומר בראשית ברא אלהים וגו', כמו בראשית ברוא. ודומה לו (הושע א ב) תחלת דבר ה' בהושע, כלומר תחלת דבורו של הקדוש ברוך הוא בהושע, ויאמר ה' אל הושע וגו'. ואם תאמר להורות בא שאלו תחלה נבראו, ופירושו בראשית הכל ברא אלו, ויש לך מקראות שמקצרים לשונם וממעטים תיבה אחת, כמו (איוב ג י) כי לא סגר דלתי בטני, ולא פירש מי הסוגר, וכמו (ישעיה ח ד) ישא את חיל דמשק, ולא פירש מי ישאנו, וכמו (עמוס ו יב) אם יחרוש בבקרים, ולא פירש אם יחרוש אדם בבקרים, וכמו (ישעיה מו י) מגיד מראשית אחרית, ולא פירש מגיד מראשית דבר אחרית דבר. אם כן תמה על עצמך, שהרי המים קדמו, שהרי כתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים, ועדיין לא גלה המקרא בריית המים מתי היתה, הא למדת שקדמו המים לארץ. ועוד שהשמים מאש ומים נבראו, על כרחך לא לימד המקרא סדר המוקדמים והמאוחרים כלום:
בהסבר דברי רש"י אלו המחבר מאריך מעט. אביא בפניכם רק את סיכומו:
קודם כל, סיפור הבריאה עוסק בעניינים עמוקים ונסתרים בפנימיות התורה, ולא ניתן להבין פסוקים אלו כפשוטם. מעבר לכך, גם אם אדם ירצה לפרש את הפסוקים כפשוטם, על כורחו הוא יאלץ להבין שאין שום קשר לסדר הבריאה. התורה לא באה לתאר כרונולוגית את סדר בריאת העולם. זה פשוט לא הנושא של פרשת בראשית.
אני הקטן סבור שהמחבר לא הבין את דברי רש"י. מכיוון שהוא לא הראשון שאני נתקל בו שהתקשה בדברי רש"י אלו, אבארם.
רש"י התקשה בפסוק "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". אם נסביר פסוק זה כפשוטו יצא שבתחילת הבריאה נבראו השמים והארץ. אך בהמשך הפרק אנו למדים שהשמים והארץ נבראו רק ביום השני.
לכן רש"י מציע לדרוש פסוק זה: בראשית - בשביל ראשית. ומוסיף רש"י וכותב שאם בכל זאת הינך מעוניין לפרש הפסוק על פי פשוטו, עליך לפרשו כך: "בראשית בריאת אלהים את השמים ואת הארץ, והארץ היתה תוהו ובוהו וכו'".
אין בין דברי רש"י אלו לדברי המחבר כלום.

ע"כ.

מי שהוציא לאור את חוברת האבולוציה פרסם תגובה לביקורת שלי בעמוד הפייסבוק שלהם, ובו תקף אותי על שלל דברים שאינני רואה עניין להתייחס אליהם. אך בנוגע לדבריי על הבנת רש"י כותב המגיב כך:
ולקינוח, מנסה הרב הצעיר להסביר את רש"י על 'בראשית ברא אלהים' אחרת מהרב גיורא- אבל מתעלם לחלוטין ממילותיו של רש"י: "ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה...על כרחך לא לימד המקרא סדר המוקדמים והמאוחרים כלום".
כפי שכתבתי בביקורת שלי, זו לא הפעם הראשונה שנתקלתי במי שהתקשה בדברי רש"י אלו. לפני כשנתיים פרסם הרב ערן טמיר את הדברים הבאים בגליון "באהבה ובאמונה" (קישור):
ביחס ללשון. היות שסיפורי התנ"ך בכלל והתורה בפרט הם מהויות ותכנים אלוקיים, איננו יכולים להבינם בלשון הכתוב כפשוטו כפי 'מילוננו' היום, אלא עלינו להבינם על פי 'המילון' האלקי המדויק לדורות המופיע בתורה שבע"פ על פי הדרכתם של חז"ל. לדוגמא הפסוק הראשון שבתורה "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ". אוי לנו אם נחשוב למשל שפירושה של המילה 'בראשית' הוא - בהתחלה, או פירוש המילה 'שמים' הוא התכלת שם למעלה וה'ארץ' - האדמה פה למטה, אלא עלינו לגשת למילון המדויק של חז"ל שאמרו כדוגמא ראשית - ישראל, תורה .. ביכורים וכו'. שמים - אש ומים, משפיע וכו'. וכך ורק כך יש סיכוי שנתחיל באמת להבין פסוקי התורה ומשמעויותיה.
אז לטובת כל מי שאיננו מבין את הרש"י השני על התורה, הנה לפניכם הסבר לדבריו. אמנם אין בדברים חידוש, אך אולי זה ימנע ממאן דהוא פרסום של דברים כל כך מביכים בעתיד.

הקדמה להבנת דברי רש"י:
לכאורה, הפירוש של הפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" הוא פשוט, ובעברית פשוטה היינו יכולים לומר כך: 'בהתחלת הכל, בטרם היה משהו בעולם, ברא ה' את השמים ואת הארץ'. אך, פירוש זה לא ניתן לאומרו, כפי שרש"י תכף יסביר.

ועכשיו הנה שוב דברי רש"י, עם הסבר שלי:
בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) ראשית תבואתו.
מכיוון שאי אפשר להסביר את הפסוק באופן הפשוט בו הצגנו לעיל, רש"י מציע פירוש על דרך הדרש. המילה "בראשית" אין פירושה 'בהתחלה', אלא 'בשביל הראשית'. ומהו ראשית? ישראל והתורה. 
אך רש"י לא מסתפק בפירוש על דרך הדרש, ומציע גם פירוש על דרך הפשט:
ואם באת לפרשו כפשוטו כך פרשהו בראשית בריאת שמים וארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך ויאמר אלהים יהי אור.
ואם תרצה לפרש את הפסוק שלא על דרך הדרש, אלא דרך הפשט, פרשהו כך: 'בראשית בריאת שמים וארץ'. כלומר, המילה "בראשית" פירוש 'בהתחלה', אך הפסוק אינו מורה שבהתחלה ברא ה' את השמים ואת הארץ, אלא הפסוק מהווה כותרת לכל הפרק. הכותרת של הפרק היא 'בתחילת בריאת השמים והארץ ע"י אלקים'. 
אבל רק רגע, מדוע אי אפשר להסביר את הפסוק כפי ההבנה הפשוטה שכתבנו בהקדמה? את זה רש"י מסביר עתה:
ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה לומר שאלו קדמו, שאם בא להורות כך, היה לו לכתוב בראשונה ברא את השמים וגו', שאין לך ראשית במקרא שאינו דבוק לתיבה של אחריו, כמו (שם כו א) בראשית ממלכות יהויקים, (בראשית י י) ראשית ממלכתו, (דברים יח ד) ראשית דגנך, אף כאן אתה אומר בראשית ברא אלהים וגו', כמו בראשית ברוא. ודומה לו (הושע א ב) תחלת דבר ה' בהושע, כלומר תחלת דבורו של הקדוש ברוך הוא בהושע, ויאמר ה' אל הושע וגו'.
אם פירוש הפסוק היה כפי ההבנה הפשוטה: 'בהתחלה ברא ה' את השמים ואת הארץ', אז התחביר של הפסוק איננו נכון, שכן המילה 'בראשית' היא מילה שתמיד 'דבוק לתיבה של אחריו', כלומר המילה שלאחרי המילה 'ראשית' אף פעם לא יהיה פועל, כמו המילה "ברא". ולכן צריך להסביר שהמילה "ברא" כוונתו כאן "בריאת" או "ברוא". 
ואולי בכל זאת פסוק זה הוא יוצא מן הכלל והמילה "בראשית" כן באה בסמוך לפועל? אז לא רק התחביר לא מסתדר, אלא גם התוכן של הפסוק לא מסתדר עם הפירוש הפשוט בפסוק:
ואם תאמר להורות בא שאלו תחלה נבראו, ופירושו בראשית הכל ברא אלו, ויש לך מקראות שמקצרים לשונם וממעטים תיבה אחת, כמו (איוב ג י) כי לא סגר דלתי בטני, ולא פירש מי הסוגר, וכמו (ישעיה ח ד) ישא את חיל דמשק, ולא פירש מי ישאנו, וכמו (עמוס ו יב) אם יחרוש בבקרים, ולא פירש אם יחרוש אדם בבקרים, וכמו (ישעיה מו י) מגיד מראשית אחרית, ולא פירש מגיד מראשית דבר אחרית דבר.
אם כן תמה על עצמך, שהרי המים קדמו, שהרי כתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים, ועדיין לא גלה המקרא בריית המים מתי היתה, הא למדת שקדמו המים לארץ. ועוד שהשמים מאש ומים נבראו, על כרחך לא לימד המקרא סדר המוקדמים והמאוחרים כלום:
לא ניתן לקבל כלל את הפירוש הפשוט של הפסוק, שאם כן לא ניתן להבין כלל את הפרק, שהרי לדבריך בפסוק הראשון כתוב שבהתחלה נבראו השמים והארץ, אך בהמשך הפרק מסופר שהמים קדמו לשמים, ולא רק זה אלא 'שהשמים נבראו מאש ומים', אז כיצד ניתן לומר שהשמים נבראו בהתחלה, עוד לפני המים?! 
אלא, על כרחך שלא ניתן לפרש פסוק זה באופן של "בהתחלה ברא ה' את השמים ואת הארץ", ושפסוק זה בא לומר שהשמים והארץ נבראו ראשונים.

***

ע"כ הסבר פשוט לדברי הרש"י השני על התורה. ולסיום דברי, עוד הערה אחת על הטועים בהבנת דבריו.
שני הכותבים שהבאתי שטעו בהבנת דברי רש"י יצאו מבתי מדרש המתנגדים ללימוד "תנ"ך בגובה העיניים". כידוע לכל מי שקורא את הבלוג הזה, אני תומך נלהב במה שנקרא לימוד תנ"ך בגובה העיניים, או במה שאני קורא: האופן בו למדו רב ככל פרשני המקרא הפשטניים את התנ"ך.
בעיני, זו לא הפתעה גדולה לגלות שדווקא אלו, שלהבנתי, מתנגדים להמשך דרכם הפרשנית של הראשונים, ובכללם ובראשם רש"י, גם אינם יודעים להתמודד עם הבנה פשוטה של דברי רש"י על התורה. 

9 תגובות:

רועי אמר/ה...

ברובד הבנת פשט ברש"י, המחלוקת בינכם היא פשוט איך להבין את המילה "מקרא".
אתה מבין אותה כפסוק בודד, ובעל החוברת מבין אותה כשימוש היום - המקרא = התורה\התנ"ך.

ברובד הכללי יותר, המחלוקת ביניכם היא האם את אותו עקרון המוחל על מעשה בראשית "להגיד מעשה בראשית לבשר ודם אי אפשר, לפיכך סתם הכתוב בראשית ברא אלוקים" צריך להחיל על כל התורה.
(ואולי זו אותה מחלוקת...)

בכל מקרה לא הייתי מנסה להביא הוכחות לשום כיוון בדיון על תנ"ך בגובה כזה או אחר ממעשה בראשית. הפרשה הזו (דווקא) קשה לה מאוד להתפרש על דרך הפשט.

RavTzair אמר/ה...

יש כאן מחלוקת בערך כמו שתאמר שיש מחלוקת בין שני אנשים שהאחד טוען שדובדבן זה פרי קטן בצבע אדום-סגול, והשני סבור שדובדבן זה פרי בגודל תפוח בצבע כתום. זה לא מחלוקת! האחד פשוט חושב שתפוז זה דובדבן.

לא ניתן לומר ש"המקרא" כאן זה כל התורה, או אפילו כל מעשה בראשית. רש"י מתחיל ב"אם תאמר להורות בא שאלו תחלה נבראו".. ומסיים ב"על כרחך לא לימד המקרא סדר המוקדמים והמאוחרים כלום". זה סיומת המתייחסת באופן מובהק לפתיחה. זה לא הפירוש שלי לרש"י. אין לענ"ד דרך אחרת להבין את רש"י.

אני לא מביא ראיה מכאן בעד או נגד שיטת תנ"ך בגובה העיניים, אני רק מצביע על כך שיש לדעתי קשר בין אי הבנת הראשונים לבין אי לימוד תנ"ך באופן הנכון.

רועי אמר/ה...

אתה מתעלם מכך שהפסוק הזה הוא חלק מפרשה שלמה שאיננה ניתנת להבנה לפי הפשט (אא"כ פירושי הגננות מקובלים עליך כפשט) ושרש"י עצמו מתייחס לפירוש הפשטי שלו כמצב של אין ברירה.
על רקע זה, להרחיב את האמירה הזו על כל הפרשה, זה לא כל כך רחוק.
יתרה מזו, מה בדיוק הבעיה שלך עם הפירוש של הרב ערן טמיר (לשיטתו כמובן)?
אתה מנסה להסביר את הסבר האין ברירה של רש"י, והוא לא מנסה בכלל, והולך בדרך המלך. (שוב, מכאן הוא משליך לכל התנ"ך וזו טעות, בעיני)

לגבי הקשר שיש או אין בין תנ"ך בגובה העיניים או לא, נראה לי קלוש.

RavTzair אמר/ה...

הבעיה שלי עם דברי הרב טמיר: כל מה שהוא כותב שלא יתכן - רש"י כותב.
לדוגמא: הוא כותב "אוי לנו אם נחשוב שהפירוש של בראשית זה בהתחלה". מה לעשות שרש"י כותב כך.
אבל אם גם את זה לא הצלחתי להבהיר בדברי, כנראה האשמה בי.

רועי אמר/ה...

אבל אתה מתעלם מהפתיח של רש"י.
בעיני, רש"י בבעיה פה. הוא לא בא אלא לפרש את פשוטו של מקרא, ומיד בראשית התורה נוחת עליו פסוק שקשה אם לא בלתי אפשרי לפרש אותו לפי הפשט (וזה קורה לו לא מעט פעמים בהמשך הפרשה).
כיוון שכך, הוא מביא בדוחק את הפירוש הפשטי הזה, אבל בלי הרבה התלהבות מחד, ועם הרבה מאוד סלטות פרשניות מאידך.

RavTzair אמר/ה...

אני לא מתעלם בכלל.
אין דרך להבין את רש"י ולהגיע למסקנה ש"אוי לנו אם נבין" בדיוק כפי שרש"י הציע.

מישקה אמר/ה...

רועי, לעניין תנ"ך בגובה העיניים, נראה לי שמה שרבצעיר בא לרמוז הוא שכשבורחים מניסיון להבין את פשט המקרא לטובת הבנה מדרשית בלבד, לא פלא שמתקשים להבין גם את הפשט ברש"י וקוראים אותו בצורה "מדרשית", כאילו כל משפט ומשפט בפירושו לפסוק הזה עומד כאמירה חז"לית בפני עצמה (שהרי זו הדרך היחידה להגיע למסקנה שהמשפט "על כרחך לא לימד המקרא סדר המוקדמים והמאוחרים כלום" הוא ביחס לכל פסוקי הבריאה ולא רק על הפסוק הנוכחי שאותו רש"י מפרש. מסקנה תמוהה מאד כשלעצמה, הרי התורה מלמדת היטב את הסדר, ביום ראשון נברא כך, ביום שני נברא כך וכן הלאה).

אילה ורועי פרידמן אמר/ה...

מישקה, זה אולי נכון, אבל הפרשה הזו היא הפרשה הגרועה ביותר להביא ממנה הוכחה.
אפשר לנסות ולהתעלם מהמשפט הראשון של רש"י (אין המקרא הזה אומר אלא דרשני), אבל זו התעלמות לא פחות ואולי יותר גרועה מההבנה המרחיבה שנקט הרב רדלר.
יותר מזה, בפרשה הזו מאוד קשה לשים את הגבול, בייחוד אם אתה מתייחס למדרש שני כתובים ("להגיד מעשה בראשית לבשר ודם...").
ועוד יותר מזה, קשה מאוד לקבל את כל פרשת הבריאה כפשוטה אפילו ללא הידע של היום (וכן, אני מכיר פרשנויות מדעיותו יותר או פחות לפרשה הזו).

igal אמר/ה...

לכבוד הרב הצעיר
כדאי לעיין בספר של הרב מניטו "סוד העברי" בו הוא פשוט מסביר שרש"י מתכוון במדרש כי הפסוק הראשון הינו מדבר במימד ההיסטורי והמוסרי (אעפ"י שאת המוסר קצת קשה לראות) ובמטא היסטורי.

אינני חולק עליך, רק מחדד את פרשנותך ע"י פרשנותו של מניטו

יגאל