יום שלישי, 9 באפריל 2013

טור פרידה מ"דעת תורה"

התפרסם במסגרת מדור "דעת תורה" באתר כיפה (קישור). ניתן לקרוא את כל הטורים שהתפרסמו במדור זה כאן.
את הרשימה הזו כתבתי עם דמעות בעיניים, אבל אני חושב שלעת עתה זו ההחלטה הנכונה. 

לפני שלוש שנים נוצר קשר ביני לבין עורך ”כיפה“ והתחלתי לכתוב טור בנושא רבנים ורבנות. בתחילה התווכחנו מעט מה יהיה שם הטור. אני רציתי את השם "עבד לעם קדוש", פרפראזה על אופן חתימת הרב קוק על מכתביו – "עבד לעם קדוש על אדמת הקודש". אנשי כיפה העדיפו את השם "דעת תורה". אני הרמתי ידיים די מהר, וזה השם שנבחר. הוויכוח הקצר הזה מעיד מאד על עבודת הרבנות. אני חושב שרוב הרבנים רואים את עצמם כעבדים לעם קדוש. הם אינם מעוניינים בתפקיד הרם בשביל הכבוד, או בכדי להלך על ראשי עם קדוש, אלא בכדי לשרת את קהלם ולסייע כפי אשר ידם משגת בעבודת ה' של הכלל והפרט. הם מתפללים "שלא תארע תקלה על ידי" ומקווים שדבריהם ודעותיהם אכן יהיו דעת תורה.

במשך שלוש שנים השתדלתי לכתוב פעם בשבועיים על עבודת הרבנות שלי ושל חבריי, וגם להעיר ולהאיר על נושאים אקטואליים הקשורים לרבנות. בקשתי לחשוף את הלבטים שאני ורבנים אחרים מתחבטים בהם דבר יום ביומו, ולספר על ההצלחות ולפעמים גם על הכשלונות, על השמחות ועל התסכולים שהם נחלתנו בתפקיד זה שההשגחה זימנה לנו.

בתחילת הדרך הצבתי שתי מטרות לטור הזה, וכך כתבתי בזמנו:
"המטרה הראשונה היא ל"הנגיש" את דמות הרב לציבור הרחב. אני מאמין שככל שהקורא יבין יותר את התהליכים והאתגרים שהרב מתמודד איתם, יחד עם הכלים וצורות הניתוח והחשיבה שהרב משתמש בהם, הוא יתקרב אליו גם בתודעתו. המטרה השניה היא להעמיד דמות של רב, על הצלחותיו, קשייו ולבטיו, שתגרום לצעירים לראות ברבנות אתגר שכדאי ורצוי לשאוף אליו."
אני מאמין בכל ליבי שהימצאותו של רב בקהילה יכולה להרים את הקהילה וחבריה לגבהים שהם לא היו מגיעים אליהם בלעדיו. תובנה זו יש לה שתי כתובות – חברי הקהילה שיכולים להסתייע רבות בהימצאותו של רב, ובחורים צעירים ומוכשרים שצריכים לראות ברבנות הקהילתית אתגר ושאיפה.

כתיבת הרשימות הועילה לי מאד לחדד נושאים בהם עסקתי בעולם הרבנות ושהעסיקו אותי, ואני מקווה שהם גם פתחו צוהר לקהל הרחב להיחשף ולחדד אספקטים שלא היו גלויים להם קודם לכן בעולם הרבנות.

אחד הדברים שהתחדדו אצלי בשנים האחרונות, הוא שהתפקיד אולי העיקרי של הרב בקהילה הוא להוביל תהליכים של שינוי. עליו לברור משלל תחומים את אותם הנושאים בהם הוא מרגיש שהקהילה תהיה מעוניינת להתפתח ולהתעלות, ולמקד הרבה מכוחותיו בכדי להנהיג את הקהילה, על שלל מורכבויותיה ומגוון דעותיה, לעבר היעד.

אינני יכול לומר כעת, לאחר שלוש שנים, שאני בטוח שמילאתי אחר המטרות שהצבתי לעצמי כשהתחלתי עם טור "דעת תורה", אך אני מקווה שבכל זאת הצלחתי מדי פעם לגרום לקוראים להסתכל על דברים באופן מעט שונה ממה שהם ראו אותם עד לקריאת הרשימות שלי.

לסיום, אני מבקש להודות מלב מלא בהכרת הטוב לאנשי ”כיפה“ שהעניקו לי את הבמה המכובדת הזאת. אחרון אחרון, אני רוצה להודות לאשתי, שאם אני לא טועה, עברה על כל אחת מהרשימות שהתפרסמו בטור זה בטרם פרסומם והעירה את הערותיה. שלי ושלכם – שלה הוא.


3 תגובות:

שחר אמר/ה...

|תקווה שזה לא ישפיע על תדירת הכתיבה כאן|

אברם העברי אמר/ה...

לבושתי לא ידעתי על מדורך המקביל ב"כיפה" (האמת שלא הייתי מודע כ"כ לקיומו של האתר הזה) - אבל כשם שקיבלת שכר על הדרישה, כך תקבל שכר על הפרישה:)

אלחנן אמר/ה...

יישר כח.
ע"י הטור הזה נחשפתי לבעיות חשובות ושיקולים מעניינים מאד, מן הסתם זה נכון לעוד הרבה קוראים.