יום רביעי, 17 באפריל 2013

הרב גולדווסר והרב פרופ' ברויד

משהו שמגיע אלינו מעבר לים.

הרב פרופ' מתתיהו (מיכאל) ברויד מארה"ב משמש כדיין בבית דין של אמריקה, כפרופ' למשפטים ולאתיקה והינו מחבר פורה מאד שמפרסם מאמרים רבים (כאן תמצאו את רשימת המאמרים שפרסם בתחומין). בימים האחרונים בארה"ב ישנה תכונה רבה סביב תחקיר עיתונאי שהתפרסם בקשר לרב ברויד. בעקבות פרסום התחקיר העיתונאי, פרסם הרב ברויד הבהרה והתנצלות.

מעשה שהיה כך היה. לפני קרוב לשני עשורים (!) הרב ברויד יצר דמות וירטואלית, תחת השם "הרשל גולדווסר". הרב הרשל גולדווסר הגיב בכל מיני פורומים אינטרנטיים, ואף היה חבר בפורום הפנימי של ארגון הרבנים IRF (שהוא מעין מקבילה אמריקאית ל"בית הלל"). אך הוא לא הסתפק בזה, הרב הרשל גולדווסר אף פרסם כמה מאמרים בכתבי עת, תוך כדי שהוא מפנה בהערות השוליים למאמרים שפרסם הרב ברויד. במקרה מעט מבדח, הרב ברויד והרב גולדווסר שלחו הערות לתיקונים בסידור קורן החדש שיצא באנגלית, וההוצאה ראתה לנכון להודות לשניהם בהקדמה לסידור (כפי שאפשר לראות כאן). עם הזמן, וכחבר בפורומים השונים, נאלץ הרב ברויד גם להמציא זהות עבור הרב גולדווסר, ולכתוב היכן הוא גר (בארץ, אגב), אצל מי הוא למד וכד'.

כאמור, בשבוע שעבר ניגש כתב אתר אינטרנט יהודי אל הרב ברויד וביקש ממנו תגובה על כך שכתובת הIP של הרשל גולדווסר ושלו הם זהים. הרב ברויד הכחיש את הטענה, אך כשהתברר לו שהדברים עומדים לראות אור, הוא פרסם בעצמו את הסיפור (קישור), במקביל לפרסום העיתונאי (כאן וכאן). בדבריו הוא טוען שהוא "ניהל" את הרשל גולדווסר יחד עם חבר שלו, שאת זהותו הוא מסרב לחשוף. הוא גם מתחרט על כך שהוא היה חבר ע"י הזהות הבדויה בפורום של הIRF.
כתוצאה מהסיפור, הרב ברויד הושעה מכהונתו כדיין בבי"ד של אמריקה לתקופת זמן לא-מוגבלת.

ועכשיו לשאלה הגדולה: האם יש פגם במעשיו של הרב ברויד? ואם כן, היכן הפגם?

חשבתי על כך לא מעט בימים האחרונים, אך אני לא כל כך מבין מה חומרת העניין. לענ"ד הרב ברויד שיחק לפי הכללים. ייתכן והיה מצופה מאדם שמחזיק בתפקיד כדיין ומרצה על אתיקה שישמש דוגמא ומופת ותמיד יתייצב מאחורי שמו האמיתי ויאמר את אשר יש לו לומר. אני מבין את הטיעון הזה. אך בסופו של דבר השימוש שהוא עשה עם הדמות הוירטואלית היה בגבולות הסביר, ומבלי שהוא הפר איזה שהם התחייבויות שהתחייב אליהם, להבנתי.
במילים אחרות, במדיה הוירטואלית אני סבור שגם דמות וירטואלית היא לגיטימית. אם יש פורום שמעוניין שלא יהיו בו דמויות וירטואליות, עליו לנקוט באמצעים כדי למנוע זאת. כל עוד הוא לא דאג לודא שכל אחת מהדמויות הוא באמת מי שהוא אומר שהוא, אין לו לבוא בתלונות אלא לעצמו.

מה דעתכם?

24 תגובות:

מישקה אמר/ה...

אני לא כל כך מבין אותך. אין שום ספק שהסיפור כפי שהוא מתואר בקישור הראשון שנתת (במידה שהכל נכון, בכל אופן ההתנצלות של הרב ברויד אינה סותרת את מרבית הפרטים ששם), הוא מביך מאד בלשון המעטה. וההתנהלות המתוארת שם (כולל סיפורי בדים על ימין ועל שמאל אודות סמיכה בדיונית מרב אמיתי וכן הלאה) אינה הולמת בשום דרך שהיא את הציפייה האלמנטרית מאישיות רבנית כבוּדה.
וזה עוד כאמירה כללית, בלי להיכנס לדיון (שמשום מה נהפך לעיקר בשיח התקשורתי היהודי-אמריקני סביב הפרשה) על המוסריות/יושרה/חוקיות של השימוש בדמות הבדיונית על מנת לקבל גישה לפורום הרבני ה"מתחרה".
תרשה לי גם להגדיר כ"מביכה" את טענתו של הרב ברויד במכתב ההתנצלות שלו שאותו הירשל נוהל במשותף עם אדם נוסף ששמו חסוי. ונסתפק בהערה זו.


נ.ב. "בין דין של אמריקה" למי שלא הבינו פירושו בית הדין של הסתדרות הרבנים הRCA. וקצת בניגוד לתיאורו של רב צעיר ש"הרב ברויד השהה את עצמו זמנית", האתרים האמריקניים מתארים זאת יותר כצעד מקדים לפני שבית הדין היה משהה אותו בעצמו, ולא ממש באופן זמני (השם שלו וקורותיו כבר נמחקו מאתר האינטרט של בית הדין), ואכן יש התבטאות של נשיא הRCA שאומר שהדברים המיוחסים לרב ברויד "מאד מטרידים", ראה כאן:
http://www.tabletmag.com/scroll/129529/rabbinical-court-drops-michael-broyde.


ואתה, למרבה התימהון, מתייחס לכל זה כאילו מדובר בסך הכל שהוא הגיב בטוקבקים בכינוי וירטואלי. אני כאמור לא מצליח להבין.

נתן עדן אמר/ה...

הייתי שליח תורה מציון באטלנטה. וככזה למדתי בכולל של קהילת ישראל הצעיר שבראשה עמד הרב ברויד בהתנדבות ללא תשלום קרוב לעשור. כל יום בשעה 16:00 היינו נפגשים אתו ללימוד הלכות שבת, והוא היה מתעקש ללמד את השיעור בעברית (עברית שאת הדקדוק שלה הוא המציא, מרוב שהיה גאון).

הרב ברויד הצטייר לי תמיד כתלמיד של הגרי"ד והבריסקאיות(כתפיסת עולם), כמי שלקח את מסקנותיהם עד הקצה (בשילוב רמב"מיסטי מסוים). אצלו הכל היה שכל, והכל היה הלכה, חוק ומשפט. הוא לא דיבר על מחשבה (למרות שהוא נואם בחסד, לכל הרמות והסוגים), ולא על רגש. אלא על חוק,הלכה, חברהו משפט. זו גדולתו ופה גם טמון כשלונו הגדול, או יש שיגידו חסרונו. הרב ברויד היה ידוע בקהילה כמי שהרציונליזם הטהור מנחה אותו בשיקוליו, אולם ללא רגש, ויש שיגידו ללא חמלה מסוימת. הוא גם בעל אגו גדול מאוד. פעם הוא אחר הרצאה גדולה ומקיפה ומרשימה על דמותו של הט"ז, הוא נשאל ע"י האסיסטנט ראביי שלו מדוע לא יכתוב ספר על הט"ז? ענה לו הרב ברויד: אני לא רוצה לכתוב על הט"ז, אני ורצה להיות הט"ז הבא!
עכשיו, אני חושב ניתן להתחיל להבין את מעשהו הפסאדו-אפיגרפי. גם אני לא רואה במעשהו שום דבר חמור שבגללו הוא צריך להשעות עצמו כדיין. אבל דמותו משקפת את המחיר שאיש ההלכה (ולאוו דווקא בסגנון הגרי"ד שהיה גם פילוסוף, ואיש בעל רגש מהמעלה הראשונה) במובנו החמור משלם: על רציו כמכווין הכל, ולכן גם כמתיר הכל (כולל הפרת כללי אתיקה במקרה הנ"ל).
מעניין שבתכבה אחרת: http://www.jta.org/news/article/2013/04/15/3124281/imposter-rabbi-michael-broyde-booted-from-religious-court
הוא אמר בסופה שזו מסורת יהודית להשתמש בכינויים פסדו-אפיגרפיים. בכך הוא צודק לחלוטין. ודי אם נזכיר את הבשמים רא"ש ואת ההסתמכות של הרב עובדיה עליו.

מישקה אמר/ה...

נ.ב. הנה נוסח ההודעה הרשמית של ה-RCA
http://www.rabbis.org/news/article.cfm?id=105745

RavTzair אמר/ה...

רק הבהרה אחת, בעקבות דברי מישקה.

השתדלתי ככל יכולתי לתאר את המקרה בצורה האובייקטיבית ביותר. אם חסר שם פרט כזה או אחר, זה לא מכוון, אלא פשוט לא ראיתי או לא שמתי לב לאותו פרט.

מישקה,
אתה צודק. אני באמת לא מבין על מה כל הטררם. אשמח שתסביר לי.

אריה אמר/ה...

השימוש בפסדונים מקובל מאוד הן בעולם היהדות והן בכלל - בפרט בעולם הספרות. במקרה הזה, הדמות גובלת כבר במושג אחר - הטרונים, בגלל שיש לה ביוגרפיה וסיפור חיים [ממציא המושג הוא הסופר פרננדו פסואה, שיצר עשרות הטרונימים שונים, שחלקם אף הגיב זה על זה].

אינני רואה בעיה בעניין זה, אולם לפי המתואר (ואין לי שום מושג עד כמה זה מתאר את המציאות), הוא השתמש בדמות הבדיונית כדי להעלות את מעמדו בתגובות שכתב לעצמו, ואף "חדר" לארגון מתחרה. אם אכן יש כאן נסיון להפיק רווח אישי, יש בזה בעיה.

מעבר לכך, כל עוד השימוש בשם היה בהקשרים של הבעת דעה ולא פעילות רשמית ממוסדת, אני לא חושב שיש בכך כל בעיה. [ובכלל, כאשר ספר שחובר תוך ייחוס בדוי נחשב לספר היסוד של תורת הסוד, קשה לראות בזה משהו כל כך נורא]

משה אמר/ה...

לפע"ד עיקר ה'טררם' נובע nזה שהוא עמל ועסק והשקיע זמן ואנרגיה למען שמו ותהילתו כו.

בדרך כלל, פה בארה"ב, רוצים יהי' משהו שנקרא בלע"ז LEVELED PLAYING FIELD

ז"א שכ"א ימדד אך ורק לפי כוחותיו וכשרונותיו. מישהו שמשתמש דברים לא מקובלים לקדם עצמו על פני חביריו, נחשב לכמו הספורטאים שמשתמשים בתרופות אסורות. אמריקאים ימחלו לספורטאי שבגד באשתו הרבה יותר קל למי שמשתמש בתרופות.

(לכא' בדבר יש נפק"מ בין ארה"ב ואר
ה"ק, אשר בארה"ק, כפי שנתפס אצלי, זה יותר מקובל להשתמש בפרוטקציה כו. לקדם עצמו ע"פ אחרים, כל האמצעים כשרים)

וזה מסביר למה למרות שלא היה מעורב שום אשה או קטין ח"ו, שלכא' לא כ"כ נורא, אך דווקא זה, שלא אפשר לתלות בחלישות וחוסר שליטה, מפריע לאנשים יותר.

מה שכואב בכל הפרשה הזאת היא אשר הרב הוא באמת מוכשר ביוצר ולא היה צריך לכל זה.

פרופסור זקן אמר/ה...

האם מוסרי לנהל בלוג תחת כינוי שאדם אחר נודע בו בעבר? נאמר, לדוגמה, האם זה מוסרי להשתמש בכינוי 'אחד העם'?

RavTzair אמר/ה...

פרופסור זקן,
עיין בפוסט "מתחילים מבראשית" בו אני מבהיר שאין לי שום קשר לרב-צעיר הידוע ושבו אני מבקש מכל מי שחושב שיש איזה שהוא בעיה בשימוש בכינוי הזה לפנות אלי. עד היום, חמש שנים אחרי, אתה הראשון שמעיר על כך שלדעתך יש בזה בעיה.

RavTzair אמר/ה...

משה,
אני מודה לך על התגובה ומודה שהוא מאיר נקודות שלא חשבתי עליהן. עם זאת, אני לא כל כך מבין. האם באמת מישהו שאף אחד לא מכיר באמת יש בו את הכח הציבורי בכדי לקדם אדם שמוכר מאד בציבור? זה קצת עולם הפוך.

אולי מי מבין בני חו"ל יוכל לחדש לי: האם יש תקנות ברורות בRCA שחברים או דיינים מטעמם לא יכולים להיות גם חברים בIRF?

מ.ק. אמר/ה...

אינני מכיר את העובדות אלא מהטור הזה, כך שייתכן ואני מנתח את הדברים לא נכון. עכ"פ אני לא רואה כאן מעשה לא מוסרי, אך בהחלט יש כאן מעשה שאיננו מתאים לאתיקה של רבנים. כשם שרבים טוענים שרב איננו צריך לפרסם את עצמו, כך יש עוד דברים הנוגעים לנורמות "לפנים משורת הדין" המתאימות לרבנים. בוודאי שליצור דמות וירטואלית ולהמציא לה כתובת מגורים, סמיכה והיסטוריה, זה מעשה שאיננו נאה לרב, גם אם אין בו פגם מוסרי.

טוביה שלמה בר אילן אמר/ה...

לא הבנתי מה ההתר ל'שקר'?

גדולי ישראל שנקטו בעילום שם (החפץ חיים, למשל), תמיד השתמשו בלשון רבת פנים, וכמפורסם בחז"ל על יעקב אבינו וכו'.

שלמה אמר/ה...

קראתי וצחקתי.
א. פרופסור זקן צודק באירוניה שבעובדה שאתה, רבנו, מפרסם בעצמך בעילום שם. האם יתכן שתחשוב שיש בעייתיות בכך בשעה שאתה עושה זאת בעצמך? (לא מצד הזהות הכפולה שלך כנראה אין... אלא מצד האנונימיות)
ב. ההשוואה לגדולי ישראל שכתבו בעילום שם גם היא מצחיקה. הרי הם עשו זאת בד"כ מענווה בלבד, ובוודאי לא ככפל זהויות.
ג. סלחו לי על הביטוי אבל אני חושב שהשאלה האם זה מוסרי היא פתטית. אני פשוט נדהם שרב זקוק "להתחבא" מאחורי דמות פיקטיבית, וזה לא משנה אם זה בשביל להחמיא לעצמו בפומבי, בשביל לומר דברים בלי לשלם מחיר עליהם, או לשם כל מטרה אחרת. אני חושב שזה פשוט ניתוק עמוק מהזהות העצמית, שבהחלט מסתדר עם התיאור של נתן לעיל על אדם קר ושכלי לחלוטין. זה לא רק "מחיר שמשלם איש הלכה"; זה תכונה נפשית שגורמת לאדם חוסר השלמה עם עצמו, שאולי היא מה שגרמה לו לחפש עוד זהות וליצור אחת כזו, בדויה. מעניין יהיה לראות מחקר המשווה בין הדמות הפיקטיבית לדמות האמיתית, במיוחד מבחינה פסיכולוגית.

RavTzair אמר/ה...

שלמה,
אני מסכים שיתכן ואני דן אותו לזכות מכיוון שאני עצמי משתמש במעין "זהות בדויה".
בעניין הצורך להתחבא. זה נושא גדול וחשוב. אני חושב שאי אפשר להתכחש לזה שיש צורך "להתחבא". יש חברים בבית הלל שלא מוכנים ששמם יופיע על אתר האינטרנט של הארגון מחשש שמא יבולע להם. השאלה היא, במקרה כזה, האם בגלל הפחד הזה הם אמורים להימנע מלהיות קשורים לארגון או שהם אמורים להתחבא מאחורי שם בדוי וכו'?

חיים אמר/ה...

אני מבין שלפרופסור זקן יש בעיה עם שמות בדויים? המממ...

יצחק אמר/ה...

משה, גרמת לי לרצות לקום ולעבור לארה"ב. באמת! אין דבר שמרגיז אותי יותר מן העובדה שבעולם המוכר לי מה שחשוב הוא טיפוח הקשרים, ולא המעשים או הכשרונות.

אם יש מקום שזה אחרת, הייתי רוצה להיות שם!

RavTzair אמר/ה...

טוביה,
אני חושב שאתה צודק. אך השאלה היא באיזה שלב הוא שיקר.
ממה שהתפרסם עד עתה, השלב הזה הוא כשהוא מילא את טופס ההצטרפות לIRF, שנדחה על ידם. כלומר, כל עוד אף אחד לא בדק, אני לא רואה שום בעיה בזה שהוא לא הזדהה והוא השתמש בזהות בדויה. אבל ברגע שהחליטו כן לבדוק מי החברים, והוא ניסה להתקבל בהתבסס על הדמות הבדויה ותולדותיה, זה כבר עובר את גבול הלגיטימי.

מישקה אמר/ה...

בהקשר זה אזכיר מעשה ששמעתי במו אוזני מרבינו הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל כשהייתי אצלו בשיעור לבעלי בתים בבוסטון בקיץ תשל"א, כשבאותה שנה נחשפה פרשה שהיכתה הדים בשעתו בבוסטון על רב בית כנסת אחד בעיר שהתברר שנטל כסף עבור השגחה על שחיטה בלי שנכח מעולם באותה המשחטה, וכשתפסו אותו בכך ושאלו אותו הכיצד, השיב שלבעל המשחטה היה פרצוף אמין בעיניו ועד אחד נאמן באיסורין... - ועל זה התבטא מרן הגריד"ס ואמר, אילו היה אותו רב רק סומך ואוכל בעצמו מצד זה מילא, אבל לגבות כסף על מה שפרצופו של פלוני מהימן עליך זה כבר עניין אחר לגמרי.


____________
(זאת אומרת את כל הסיפור בדיתי בעצמי ברגע זה, לכן גם הפואנטה שלו לא ברורה לי עד עכשיו, אבל העיקר שלדעת רב צעיר ושאר מגיבים כאן זה בסדר גמור לעשות כן כי אחרי הכל אני בשם בדוי כרגע וזה כנראה מכשיר הכל. אה, סליחה, כמובן, לא לגמרי בדיתי אותו, שמעתי כן מתלמידיו של הגריד"ס בבוסטון שהיו אצלו באותה תקופה, ואל תבקשו ממני לנקוב בשמות...)

רוני אמר/ה...

אולי אתה בעצמך עוד דמות בדיונית של הרב פרופ' ברויד?
זה מסביר את הפרשנות הסלחנית שלך לסיפור....

וברצינות, אני לא רואה שום בעיה במעשה שובבות של הרב פופ' ברויד זה הצחיק אותי, ואני בטוח שגם הוא צחק כשראה שקורן הודו לשניהם בסידור שהודפס באלפי אולי מאות אלפי עותקים.
הרב ברויד התפרסם בזכות עצמו ולא נצרך להערות שלויים של איזה רב אלמוני. לגבי חברותו בארגון רבנים המתחרה אם הוא היה עושה שם מהפכה ודוחף לשינויים בתקנון ומטה את הכף בהחלטות של הארגון הייתי מסכים שיש בכך בעיה אם כי לא פלילית, אבל כפי שזה מצטייר זה נראה לי מעשה שובבות מצחיק של אדם היודע לנצל היטב את האינטרנט.
אני מבין את תחושב "טיפש" שחשים כיום האמריקאיים איך שעבדו עליהם במשך כל כך הרבה שנים ועם זאת שיתבגרו....

קורצ'אק אמר/ה...

אינני מבין על מה המהומה. הרי העיתונות החרדית גדושה פסיבדונים להתפקע. נכון שאין מדובר ברב חרדי, אבל מותר ללמוד משהו מהחרדים. פסיבדונים למשל.

מישקה אמר/ה...

במחילה, אף אחד לא חושב שיש בעיה בפסידונים. כאן לא מדובר בשם-עט (שברור לכל שהוא כזה) אלא בזהות בדויה. לא זכור לי פסידונים שבורא לעצמו ביוגרפיה פיקטיבית ומשתמש בה... ולמעלה הביאו כמה דוגמאות מעולם הספרות - לתומי אני מאמין שלכל אחד ברור מה ההבדל.

מישקה אמר/ה...

אגב, על מנת להסיר לזות שפתיים אני מצהיר בזאת כי אין לי ומעולם לא היה לי שום היכרות עם הרב ברויד לטוב או לרע ואת כל המידע שאני יודע אודות הפרשה למדתי מהלינקים שהוצגו כאן. זאת אומרת ליתר דיוק אני מודה ומתוודה בזאת שאת הרב ברויד אני מכיר מזה 32 שנה ולמעשה איני יכול להכחיש ששיפוטי השלילי את מעשיו נובע מאותו עלבון שעדיין חי בי על שבטקס סיום התיכון הוא קרא לי בפומבי "שמנמוך". מה שבטוח, בכל אופן, שמהפרשנות הרווחת כאן למעשיו או להתנהלותו (של הרשל גולדווסר או של יוצרו-מולידו) אני למד ששתי ההצהרות הנ"ל לגיטימיות באותה מידה...

RavTzair אמר/ה...

מישקה,
האם אתה מסכים עם הדברים שכתבתי לעיל לטוביה?

אני חייב לציין במידת מה של סיפוק שהרשימה הזו הפכה להיות אחת מעשר הרשימות הנקראות ביותר בבלוג הזה, תוך שלושה ימים. מרשים ביותר!

מישקה אמר/ה...

לא מובן מההערות הציניות האחרונות שלי שאני בהחלט רואה בכך התנהלות בעייתית מבחינה אתית?

אנונימי אמר/ה...

דווקא בהקשר של 'רב צעיר'

זה שכתבת בתחילת הבלוג שאתה משתמש בשם של מישהו אחר - לא פוטרת אותך מהאשמה של גניבת זהות!!!

כגנב שהכריז יום אחד 'אני גנב' ומאז הולך וגונב, היש לזה היתר?