יום רביעי, 24 באוקטובר 2012

האם ה' אמר לאברהם את המילים "לך לך"?

האם ה' אמר לאברהם את המילים "לך לך"?

אם נראה לכם שפשוט שהתשובה היא כן, תראו את הדברים הבאים שכותב השפת-אמת (שנת תרלב):
רמב"ן הקשה שנאמר לך-לך בלי שנזכר מקודם חיבתו.
ובזוהר הקדוש נראה כי זה עצמו השבח, ששמע זה המאמר לך-לך שנאמר מהשי"ת לכל האנשים תמיד... ואברהם אבינו ע"ה שמע וקיבל. וממילא נקרא רק הדיבור אליו כי הלא לא נמצא מיוחד לשמוע רק הוא, אבל בודאי זה השבח בעצמו שהיה מוכן לקבל המאמר. 

כלומר, ה' אמר (אולי צריך לומר: אומר) "לך לך" לכל האנושות, ולא ספציפית לאברהם אבינו. אלא שאברהם היה היחיד שהיה קשוב לשמוע.

בעיני זה פירוש מדהים. 

10 תגובות:

שמודו. אמר/ה...

לא הבנתי מהי קושיית הרמב"ן

RavTzair אמר/ה...

קושיית הרמב"ן היא מדוע התורה לא מקדימה לומר מיהו אברהם שזכה להתגלות האלוקית הזו:
רמב"ן בראשית פרק יב

והנה זאת הפרשה לא בארה כל הענין, כי מה טעם שיאמר לו הקדוש ברוך הוא עזוב ארצך ואיטיבה עמך טובה שלא היתה כמוהו בעולם, מבלי שיקדים שהיה אברהם עובד אלהים או צדיק תמים, או שיאמר טעם לעזיבת הארץ, שיהיה בהליכתו אל ארץ אחרת קרבת אלהים. ומנהג הכתוב לאמר התהלך לפני ותשמע בקולי ואיטיבה עמך כאשר בדוד ובשלמה, וכענין התורה כולה אם בחוקותי תלכו (ויקרא כו ג), אם שמע תשמע בקול ה' אלהיך (דברים כח א). וביצחק אמר בעבור אברהם עבדי (להלן כו כד). אבל להבטיחו בעבור יציאת הארץ אין בו טעם:

yoni salmon אמר/ה...

יפה. שמעתי פירוש דומה של הרב יוני לביא לסנה הבוער של משה. גם שם נראה כי הסנה לא יועד למשה אלא שמשה היחידי שזיהה את הדבר כמיוחד וסטה מדרכו כדי לראות במה מדובר. זה כמו מבחנים קטנים שמפוזרים המציאות ומחכים שמישהו יבחין בהם, ישמע אותם.

מישקה אמר/ה...

האם לא מובן מאליו שדברי השפת אמת הם על דרך הדרש? וממילא מה זו השאלה "אם נראה לכם שפשוט שהתשובה היא כן", ברור שבפשוטו התשובה היא כן.

א אמר/ה...

מצד אחד ברור שהרעיון הוא דרשנות
מצד שני, במשמעות יותר עמוקה אפשר להציע שיש כאן גרעין לתפיסת התגלות שונה (שאינה רחוקה מרעיונות חסידיים) לפיה יש מקרים שבחלק מהמקרים בתורה מה שנראה בעינינו כ"התגלות נבואית ישירה" זו הקשבה והתכוונות והיענות האדם לדבר ה' הנאמר לכולם לכדי יעוד אישי

David Guttmann אמר/ה...

עיין ספורנו במדבר ז פ"ט ד"ה מדבר והוא מפרש שם רש"י על אתר

אנונימי אמר/ה...

על אף דברי השפת אמת החשובים, לא אהבתי את הכותרת, הטילה ספקות ומנסה "לגנוב" רייטינג.
הרי בסופו של דבר המילים האלו ספציפית, אף לפירושו של השפת אמת, נאמרו לאברהם ספציפית (כמו גם לשאר האנושות) - אז מדוע לנסות לייצר תדמית של "גם אצל רבנים ניתן למצוא דברים 'מגניבים'"? הדרך מכאן ועד סילוף ממשי של ד"ת, שמחוץ ל70 פנים של התורה - קצרה מדי.

RavTzair אמר/ה...

אנונימי,
אנא בחר שם והגב אתו ולא כ"אנונימי".
מה פירוש המשפט הזה בדבריך: "הרי בסופו של דבר המילים האלו ספציפית, אף לפירושו של השפת אמת, נאמרו לאברהם ספציפית (כמו גם לשאר האנושות)"?
איזה כותרת אתה היית נותן לפוסט הזה?

toly אמר/ה...

בהמשך לדברי yoni salmon, מתבקשת הציטטה ממסכת ברכות ג' עמ' א':

"אמר רבי יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל.
בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי. לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי: שלום עליך, רבי!
ואמרתי לו: שלום עליך, רבי ומורי!
ואמר לי: בני, מפני מה נכנסת לחורבה זו?
אמרתי לו: להתפלל.
ואמר לי: היה לך להתפלל בדרך!
ואמרתי לו: מתירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים.
ואמר לי: היה לך להתפלל תפלה קצרה.
באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים: למדתי שאין נכנסין לחורבה, ולמדתי שמתפללין בדרך, ולמדתי שהמתפלל בדרך - מתפלל תפלה קצרה.
ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו?
ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות.
ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד, אלא בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם"

וכן ראוי להזכיר את המעשה של אילפא ורבי יוחנן (תענית כ"א ע"א):
אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא. דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקא ונקיים בנפשין: "אפס כי לא יהיה בך אביון". אזלו אותבי תותי גודא רעיעא הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה. אמר ליה: אידך שבקינהו דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע אילפא לא שמע. אמר ליה רבי יוחנן לאילפא: שמע מר מידי? אמר ליה לא. אמר מדשמעי אנא ואילפא לא שמע שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. אמר ליה רבי יוחנן: איהדר ואוקי בנפשאי: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ". רבי יוחנן הדר אילפא לא הדר. עד דאתא אילפא מליך רבי יוחנן. אמרו לו אי אתיב מר וגריס לא הוה מליך מר.

RavTzair אמר/ה...

הנה דברי הספורנו שדוד גוטמן הפנה אליו:
ספורנו במדבר פרק ז

מדבר. בינו לבין עצמו, כי כל פעל ה' למענהו ובהשכילו את עצמו ובזה ידע וייטיב לזולתו בנדיבות השפעה שאין בה כיליות ויראה פעולה במתפעל כפי הכנתו ובזה פירש אופן כל דבור האמור בתורה באמרו וידבר ה':

יישר כח