יום שני, 16 באפריל 2012

יצא לאור: המעיין ניסן תשע"ב

טרם קראתי את כל מאמרי הגליון, רק אעיר על חלק ממה שכן הספקתי לקרוא, ואולי נחזור בעתיד לאחרים כשאתפנה להגיע אליהם.

בתוכן:
חג קרבן הפסח וחג המצות – שניים שהם אחד / הרב פרופ' אהרן קירשנבאום
שמו של חודש ניסן על-שֵׁם הניסים / הרב יעקב ישראל סטל
"ויוציאנו ד' ממצרים": לביאורה של פסקה ממדרש ההגדה של פסח / פרופ' דוד הנשקה
שלושת המזבחות של אברהם אבינו לפי ה'קרובה' לשבת הגדול / אברהם פרנקל
רבי יחיאל מיכְל הלוי מחבר ספר 'שערי שמים' / הרב בנימין פנטליאט
הנחת תפילין בחול המועד / הרב משה פינצ'וק
יחוד בכבישי יהודה ושומרון - מכתבי פוסקים עם הפניות והערות / הרב מרדכי קטן
על שיקולים הלכתיים וחוץ-הלכתיים במשנת הרב קוק / הרב אברהם וסרמן - המאמר הזה לא הניח את דעתי. המחבר מוכיח שכל פסיקותיו הידועות של הרב קוק נבעו משיקולים הלכתיים-ענייניים, בניגוד לדעות חוקרים שנתנו סיבות חוץ-הלכתיות (מטא-הלכתיות?) לפסיקותיו. אני מרגיש שיש כאן שיח של חרשים. לא ניתן להוכיח שלרב לא היו שיקולים חוץ-הלכתיים רק מזה שהוא נימק את תשובותיו בעזרת שיקולים הלכתיים. יש כאן שני מישורים מקבילים שלא נפגשים.

תגובות והערות
בענין פעולות ההצלה של הרב ברוך רבינוביץ' זצ"ל, האדמו"ר ממונקטש / הרב יצחק יעקב ראבינאוויטש
גרימת נחת רוח בביקור חולים / הרב עמיחי כנרתי
הערות למאמר "מילה - מצוה שהיא ברית" / הרב אוריאל בנר
עוד על הרב קוק, הרב מטבריג והשפה העברית / שמריה גרשוני - זה המשך של מאמר מלפני כמה גליונות של ר' שמריה גרשוני. אם נהנתם מהמאמר ההוא - כדאי שתקראו גם את זה.
השמטת פירוש 'לְאִישׁ חֲסִידֶךָ' / אברהם מאיר גלנצר - לא מזמן כתבתי על ההוצאה החדשה של ה"העמק דבר", פירושו של הנצי"ב על התורה (ראו כאן וכאן). הדברים המתפרסמים כאן בהחלט משלימים את התמונה והתרגשתי מהם מאד.
'למצוא דרך להתיר במידת האפשר' / הרב שאול בר-אילן - תקראו, תקראו!
עוד על הצנע לכת מול פרסומי ניסא / הרב פרופ' שמעון אליעזר הלוי ספירו
עוד בענין גרות בלי קבלת מצוות / הרב דויד יצחקי; תגובה לתגובה / הרב אליעזר וייל
בענין ביטול מצות התכלת / ד"ר דניאל לוי
נתקבלו במערכת
תקציר המאמרים באנגלית

יש לכם הערות על המאמרים בגליון הנוכחי? - אשמח לקרוא בתיבת התגובות.

6 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

לגבי הרב שאול בר אילן, אם אני לא טועה, הוא בעל החוברת "כפתור הפלא" שיצאה נגד אלו שהתירו השתתפות בעקירת גוש קטיף. נראה לי שיש בחוברת מיקוד ניכר על עצם הרצון להתיר.
מתוך ההקדמה:
"הבריח התיכון המבריח את כל החוברת הוא זעקת המחאה נגד ההחמרה שיש בניסיונות לפגוע בטהרת ההלכה ובתומתה. אם היום נמצאים 'היתרים' של סיסמאות ופתגמים לעקר איסורי תורה שאין חמורים מהם, מי יודע מה צופן לנו העתיד."

יצויין שהחוברת מאוד חדשנית בכך שהיא מתמקדת באיסור העקירה בגלל עניני בן אדם לחברו (ולא בגלל עניני לא תחונם).

אני מתנגד חריף לעקירה, אך את החוברת לא אהבתי.

(למותר לציין שאם אין מדובר על אותו כותב בשני המקומות, תגובתי לא לענין)

RavTzair אמר/ה...

על אף שזו הפעם הראשונה שאני שומע על החוברת הנ"ל, מסתבר שמדובר באותו מחבר.
לכאורה קושייתך מתורצת בחלק השני של דבריך: קולא בעניני בן אדם לחברו זה חומרא לצד שכנגד.

עד כמה שידוע לי הרב בר-אילן מסתובב כאן מדי פעם, ואולי הוא יאות להגיב גם כן.

אנונימי אמר/ה...

אתה כותב כי אי אפשר להוכיח שלרב לא היו שיקולים חוץ-הלכתיים רק מזה שהוא נימק את תשובותיו בעזרת שיקולים הלכתיים.
בתחילה לא הבנתי האם אתה כותב זאת בצחוק או ברצינות.
בפילוסופיה של המדע (האמיתי, לא הפסאודו) מקובל העיקרון הידוע בתור תער אוקהם נזיר בן המאה ה14 שהורה כי אין צורך להניח הנחות מיותרות.
רוצה לומר אם אנו מסבירים את התופעות הנגלות לעינינו במודל של ארבע אקסיומות אין צורך להוסיף עוד אחת.
עקרון זה בגלגולו המאוחר הוא עקרון הפשטות והאלגנטיות.
בהרחבה משמעותית אפשר לראות גם בעקרונות הפעולה המינימלית השונים ביטוי של רעיון זה: הטבע לא יעשה דבריו לבטלה ואין צורך ללכת בדרך ארוכה אם אפשר ללכת בדרך קצרה.
אשר על כן, אינני מבין מדוע עלינו להניח כי את הרב קוק הנחו שיקולים אחרים מלבד שיקולים עקרוניים הלכתיים.
הפליאה גדולה עוד יותר לאור זה שישנה סתירה ברורה - כפי שמודגם במאמר הנ"ל - בין כל התיאוריות האמורות.
אכן אלו שני קווים שאינם נפגשים אך מדוע להניח את קיומו של אחד אם אין כל אינדקציה או צורך בקיומו?!

RavTzair אמר/ה...

תער אוקהם לא קשור לעניין. כפי שכתבתי המישורים הם מקבילים. אפשר לומר שהאבן נופלת בגלל שאיפתה הטבעית להגיע לארץ, ואפשר לומר שהארץ מפעילה על האבן את כח הכובד. התער של אוקהם לא קובע כי אני חייב לדחות את אחד מההסברים הללו. אני יכול לחיות בשלום עם שניהם - כח הכובד הוא הכח בעזרתו האבן מגשימה את שאיפתה להגיע לארץ.

לעניין הזה, גם מבחינת התער של אוקהם אין שום בעיה לומר שהרב קוק רצה לפסוק X בגלל נימוקים חוץ-הלכתיים והוא ביצע זאת בעזרת נימוקים הלכתיים. עצם הבאת הנימוקים ההלכתיים לא מוכיח שום דבר.

ראה הרחבה עצומה של הנקודה הזאת (מישורים מקבילים) בספרו של הרב מיכאל אברהם: "את אשר ישנו ואשר איננו".

אנונימי אמר/ה...

אבל אם - וכך עושה המאמר של הרב וסרמן - נוכיח כי התיאוריה בדבר רצונה של האבן לשוב אל כור מחצבתה אינה מתיישבת עם העובדות המדעיות או אז לא תהיה לנו ברירה אלא לחפש תיאוריה חלופית. אם שום תיאוריה מהמוצעות - כולל זו של בן ארצי - אינה מסכמת את העובדות בצורה מספקת, הרי כנראה טעו החוקרים או חיפשו מתחת לפנס (כלומר היכן שביקשו למצוא את התשובה). וכדבריו של הר"י אביב"י על איש שלום וחברים (בסוף מאמרו היסטוריה צורך גבוה)"אם ריק הוא מכם הוא ריק וכו'".

RavTzair אמר/ה...

נכון. ועדיין הנימוקים ההלכתיים הקיימים או לא-קיימים בגוף התשובות של הרב קוק לא מוסיפים או מורידים מאומה לטענה הזאת.