מעשה בשבת שקלים

הבוקר גליתי את הקטע הנחמד הבא מתוך כף-החיים או"ח סימן רפב:

למי שמתקשה לקרוא:

מעשה בשבת שקלים שנאבד המפתח של שני היכלות [=ארונות הקודש] ובאו ושאלו את פי ואמרתי שיביאו גוי וישבר הפותחות כיון דמקלקל אינו אלא איסור דרבנן והוי שבות דשבות במקום מצוה דלא גזור רבנן. וכשהלכו לקרוא לגוי נפתח היכל אחד במפתח של בית אחר ואותו ההיכל אין בו אלא ספר שני שהכינו לפרשת שקלים אבל ספר שהכינו מערב שבת בסדר היום [=פרשת השבוע] היה בהיכל אחר ולכך הוצרך הש"ץ לגלול ספר תורה האחר בעוד שהקהל עסוקין בזמירות התפלה ואחר שהכינוהו והחזירוהו למקומו נמצאו המפתחות ונפתח ההיכל הסגור ונסתפקו איזה מהס"ת יוציאו אם הישן או החדש והסכימה דעתם להוציא החדש ואמר מורי ז"ל שיפה עשו. 

פירושם של דברים (כך הסביר לי ת"ח אחד ודבריו נראים): אחרי שנמצאו המפתחות לשני ההיכלות, הקהל הסתפק באיזה מספרי התורה לקרוא, שהרי עתה היה להם שני ספרים שהיו מוכנים לפרשת השבוע. הסכימה דעתם לקרוא מהחדש, דהיינו מהספר שגללו באותו בוקר. על זה מזכיר הכף-החיים שמורו סבר שיפה עשו כנראה שבזה גילו דעתם שהגלילה לא היתה לשוא.

אני עדיין לא לגמרי מבין מה ההבדל בין לקרוא מהחדש או הישן, בכל מקרה עמדו לפניהם שני ספרים גלולים לפרשת השבוע שמתוכם היה עליהם לבחור אחד ואת הספר השני לגלול לפרשת שקלים. האם באמת יש נפקותא מאיזה ספר קוראים?