יום שלישי, 1 באוגוסט 2017

הרב יהושע שפירא על חטא דוד ובת-שבע

הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת-גן, נתן שיעור בימי העיון בתנ"ך של מכללת הרצוג. השיעור עסק בנושא "דוד ובת שבע - עומק הפשט". 


להלן סיכום קצר של השיעור. 

הרב הדגיש בפתיחת דבריו שהשיעור אינו עוסק בדברי חז"ל על פרשת דוד ובת שבע, אלא בהתבוננות בפשט הפסוקים. כמו כן, השיעור לא יכנס לפרטים, אלא יתבונן בפרק ממעוף הציפור.
הרב מתחיל את ההתבוננות שלו בקושיות הבאות על פשט הפסוקים:
אם דוד חטא באשת איש - כיצד ניתן לכלכל את העובדה שדוד נשאר עם בת-שבע? לכאורה, זה הוספת שמן על המדורה! לעומת זאת, אנחנו מוצאים שדווקא הילד שנולד בהמשך מבת-שבע, שלמה, הוא מבורך ע"י ה' - "וה' אהבו"! 
עוד הוא שואל, מדוע עונשו של שאול היה כל כך הרבה יותר חמור מזה של דוד. אצל שאול שסך הכל פעל בתום לב הוא איבד את המלוכה, ואילו אצל דוד שמעורב כאן שפיכות דמים, גילוי עריות ושחיתות שלטונית - התנ"ך מבליג.
בקיצור, איך ניתן לקבל את זה שדוד נחשב בתנ"ך לדמות ראויה לחיכוי, אם מעשים כאלה בביוגרפיה שלו?!

כיצד מתייחסים לשאלות אלו במקומות שונים?
א. בעולם החילוני מוכיחים מכאן ששלטון מוחלט משחית.
ב. בעולם החרדי לא למד תנ"ך בגלל שאלות כאלו. 
ג. אפשרות נוספת זה לומר שהעיקר זה התשובה. אמנם דוד חטא בחטא גדול, אך מכאן ניתן לראות את גדלה וכוחה של התשובה. 
לדברי הרב אין כאן בכלל עיסוק בתשובה. זאת מכמה סיבות:
1. לא כתוב בשום מקום שדוד חזר בתשובה. דוד מוצג בתנ"ך כצדיק, לא כבעל תשובה. 
2. גם אם נאמר שבדבריו "חטאתי לה'" זהו חזרה בתשובה - הרי שנראה שתשובתו לא התקבלה. הרי, הילד מת! 
3. בכלל לא מצינו במקרא שגדולי התנ"ך עסקו בתשובה. 

כדי להסביר את מעשיו של דוד, יש להסביר את ההבדל בין תורת משה לתורת דוד. 
תורת משה אומרת לעשות טוב ולסור מהרע. 
תורת דוד אומרת להפוך את הרע לטוב. 

מי שרוצה להפוך את הרע לטוב צריך "ללכת לרע". 

האם אנחנו יכולים ללכת בדרכו של דוד? חס ושלום, זה מה שניסה לעשות שבתאי צבי. 
אבל יהודה, בועז, ודוד - הם אנשים גיבורים המסוגלים להתגבר על יצרם ולעסוק ברע ולהפכו לטוב.

ברור שבסופו של דבר אכן הם הפכו את הרע לטוב - ומקשרם של יהודה ותמר, בועז ורות, דוד ובת שבע - יוצא התיקון, הטוב - מלך המשיח. אז במבחן התוצאה בודאי שהם צדקו. 

דוד רצה לתקן עולם במלכות ש-די, אלא שהיה שם משהו שלא היה מושלם, היה חטא דק מן הדק - ולכן נתן מוכיח אותו (לדברי הרב, מיתת הילד לא היה עונש על מעשיו של דוד בכלל). מעשיו רצויים, חוץ מאותו חוסר שלמות קטנטן. 

ע"כ סיכום השיעור. עתה בואו נעיין בדבריו. 

נתחיל מהשאלות שהרב שפירא שואל על פשט הכתובים: 
- איך יתכן שלדוד הותר להשאר עם בת שבע ועוד קיבל על כך את ברכת ה'?
- מדוע ה' לא הודיע לדוד שהוא לוקח ממנו את המלוכה, כפי שעשה לשאול?

האם אלו באמת שאלות קשות? 
רק לפני מספר פרקים, בשמואל ב ז, הקב"ה מבטיח לדוד: "וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד-עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד-עוֹלָם" - האם אנחנו באמת מצפים שעתה הוא יקח ממנו את המלוכה?!
אבל אם כבר משווים לחטאו של שאול, האם מצינו אצל שאול ששמואל פועל להשמדת הרכוש ששאול והעם לקחו מעמלק? אמנם, מצינו ששמואל הורג את אגג, אבל זה דווקא מלמד על הרכוש - שלא הושמד. זאת ועוד, לאחר שדוד דאג להרוג את אוריה, ובת שבע הרה עם בנו, כיצד היינו מתייחסים לדוד אלו לא היה דואג לרווחתה של בת שבע ומתחתן אתה?

מפרק יב של ספר שמואל ב, למעשה מלכותו של דוד היא חלשה ביותר. התנהגות בניו היא כמצב של "אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". אבשלום מורד בו, שבע בן בכרי מורד בו, התמיכה שהוא מקבל מישראל (בניגוד ליהודה) היא חלשה מאד, בניו אינם מתייעצים אתו באשר למי יירש אותו. בסופו של דבר דוד מצליח להתגבר על כל אלה, אך התמונה הכללית שנשארת היא לא מאד מחמיאה למצב מלכותו של דוד. 
לא צריך להיות פשטן גדול כדי לקשר את ירידת קרנה של מלכותו של דוד לסיפור דוד ובת שבע. הסבר לחטא של דוד חייב לקחת בחשבון גם את המבנה הכללי של הספר, לראות בחולשתו של דוד לאחר המעשה, תוצאה של המעשה עצמו. 

ועתה לעקרון "תורת דוד" - ההתעסקות עם הרע. מדובר בעקרון דרשני שקשה מאד להתוכח עליו. כל דוגמא סותרת לעקרון, ניתן לתרץ שהוא הוא אותו עקרון. 
כך לדוגמא נביא את סיפור בנות לוט. במבחן התוצאה יצא מהם דוד - אז אולי נאמר שגם בנות לוט, או לוט עצמו, היו חלק מהסיפור של יהודה-תמר, בועז-רות ודוד-בת-שבע. 
אפשר להמשיך בדרשנות ולומר שגם עגלי ירבעם הם התעסקות עם הרע, ובמבחן התוצאה ה' אומר "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים". 

אך הבעיה הגדולה בעקרון ההתעסקות עם הרע, זו האמירה שזה משהו לאנשים מיוחדים שאיננו בדרגתם ושאיננו יכולים בכלל להבין כיצד ניתן להעלות על הדעת כיצד לגשת לאותו "התעסקות עם הרע". בסופו של דבר, לא נותר בידינו מאומה מהעקרון הזה, איננו יכולים לעשות או ללמוד ממנו כלום. אם כך, אפשר פשוט לומר שיש כאן עקרון ליודעי ח"ן, ושלום על ישראל. 

גם בעניין התשובה של דוד, יש לענ"ד מה להעיר על דבריו של הרב שפירא. 
האם זה נכון שה' לא קיבל את תשובתו/וידויו של דוד? הרי נתן אומר בפירוש "גם ה' העביר חטאתך לא תמות". האם זה דבר קל בעינינו? וזאת, כמובן, אחרי שכולנו מכירים את הגמרא ביומא על כך שיש חטאים שתשובה לא מכפרת, ונדרשות ייסורים, ואף מוות! 

כשהתחלתי להאזין לשיעור של הרב שפירא, שאלתי את עצמי למה אני מצפה. הרי ברור שהרב שפירא לא יחזור על האברבנאל. הוא אפילו לא יצעד בעקבות הרב מדן. הנחתי שהשיעור יהיה יותר בכיוון שיטתו של הרב נבנצאל. כל מי שעסק בנושא "כל האומר... חטא אינו אלא טועה" מכיר את שיטתו של הרב נבנצאל האומרת שהחטא היה קל מאד אך לאדם בדרגת הגיבור התנ"כי זה היה כאילו שאנחנו היינו עוברים את העבירה החמורה המתוארת במקרא. שיטה זו קשה מאד. שכן, אם המקרא אומר שלאדם בדרגה הגבוהה החטא הקל הוא כמו אדם בדרגתי שיעבור על אשת איש ורצח, אזי אני צריך להתייחס לאותו אדם כאילו הוא עבר על אשת איש ורצח! כיצד ניתן לחשוב אחרת? לצערי, הגם שהרב שפירא הולך בכיוונו של הרב נבנצאל, הוא לא התייחס לקשיים שיש בשיטה זו. 

בשורה התחתונה השיעור איכזב אותי מאד. לא רק תוכן השיעור עצמו, אלא יותר בחוסר ההתייחסות לקשיים העולים מהפרשנות/דרשנות הזאת, הן במקרא עצמו, והן ברמה העקרונית. 

12 תגובות:

אביעד אמר/ה...

אקדים ואומר שטרם שמעתי את השיעור שהרב הביא, אבל שאלה שהתעוררה אצלי מאליה מתוך סיכום הרב את דברי הרב שפירא שליט"א.
כל הזמן מסתובבת האמירה ש"התורה היא תורת החיים וצריך להוריד אותה למציאות". האם אין העקרון הזה סותר כל גישה שבה לא ניתן באמת ללמוד מהתנ"ך בצורה יחסית ישירה צורת התנהלות מעשית? "לשם כך התכנסנו"..
בפירוש אני לא נכנס לתורף הדיון על צורת הקריאה כך או אחרת. וממש זה לא המקום להאריך בזה.

טוביה בר אילן אמר/ה...

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קז עמוד א
אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. אמר לפניו: רבונו של עולם, מפני מה אומרים, אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ואין אומרים אלהי דוד? - אמר: אינהו מינסו לי, ואת לא מינסית לי, אמר לפניו: רבונו של עולם, בחנני ונסני. שנאמר בחנני ה' ונסני וגו'.

אם אני מבין נכון, זה 'תורת דוד' - הבקשה מהקב"ה לנסות אותו. אפשר לטעון שמדברי רב למדנו שכיוון זה אסור לחלוטין (ואז יש 'לקח שלילי') אבל אפשר לנסות להבין האם כן יש מקום לאנשים במדרגה של דוד ודברי רב הם אזהרה שאפילו אדם גדול כמו דוד לא הצליח בזה - אז שאדם יזהר בזה

לכיוון אחר, ראה שיחה שלי כאן: https://www.youtube.com/watch?v=duRmovAmY5I
ומשוכתבת כאן: http://www.ygolan.org/files/3/1770w.pdf

אריה אמר/ה...

הרעיון שאיסורים מעשרת הדברות אינם תקפים לגבי אנשים רמי מעלה הינו מתועב בעיני, ולדעתי גם בעיני התורה.

בעיות פתוחות אמר/ה...

הערה הלכתית למחשבה.
אילו היה כאן איסור אשת איש אזי בת שבע הייתה נאסרת לבעל ולבועל, אא"כ נניח שהיא הייתה אנוסה או שוגגת, אם קיים כאן גדר שוגג.

RavTzair אמר/ה...

מה התוקף של האיסור ההלכתי לבעל ובועל?

בעיות פתוחות אמר/ה...

לכאורה דאורייתא

בנימין אמר/ה...

הגמרא בכתובות ט א דנה מדוע בת שבע לא נאסרה לדוד והיא אכן אומרת שזה משום שהיא הייתה אנוסה. אח"כ היא מביאה גם את ההסבר הידוע שהיא לא הייתה אשת איש כלל.

בעיות פתוחות אמר/ה...

אם כבר נזקקים לתירורצים אלו, אזי אחת מהשתים, או שדוד אנס, או משקבלים הסברים של חז"ל שאין להם עיגון במקרא, ואם כן מה מונע בעדנו לקבל את הרב שפירא?

RavTzair אמר/ה...

אני לא חושב שאנחנו זקוקים לתירוצים.
אני לא מבין מה מפריע לך.
הסברתי די באריכות את ההסתייגויות שלי מדברי הרב שפירא.

אליהו אמר/ה...

הרב בני,תודה רבה על הביקורת היפה והמרתקת. לגבי שאול, לענ"ד השאלה אינה כה קשה. שמעתי בע"פ מפי הרב מדן, ששאול נענש בעונש יחסית קל: במקום שהוא או בנו ימלכו, דוד חתנו ימלוך, וכך יהיו בית בנימין ובית יהודה לאחדים.שאול פשוט סירב לקבל את העונש ורדף את דוד עד חרמה, ולכן עונשו הוחרף והוא נהרג בגלבוע. אמנם יש בדברי הימים פסוק האומר במפורש ששאול מת בגלל שלא שמע לדברי הנביא ובגלל השאלה בבעלת האוב (דב"ה א',י',יג), אך ניתן לפרש שאלו רק הסיבות הראשונות שגרמו למותו של שאול, ומותו בסופו של תהליך נגרם בגלל שהתעקש לרדוף את דוד.

RavTzair אמר/ה...

יפה

אלחנן אמר/ה...

לכבוד הרב שלום. אחרי ששמעתי את השיעור אני חושב שהנקודה של הרב יהושוע על אנשי מעלה שיכולים להוציא קדושה מעברות היא לא רק לא אומרת כלום אלא ממש מזעזעת, כי ב"חטא" בת שבע מדובר בחטאים של בן אדם לחברו, גזל ורצח. ולא בחטאים של בן אדם למקום. האם לאיש מעלה מיוחד ככל שיהיה מותר לרצוח כדי להעלות ניצוצות?! גם בדרוש החסידי הרחוק ביותר זה נראה לי דבר שלא יכול להאמר.