מנהג ישראל הוא שכשחתן (וכן כלה) הולך לחופתו מלוים אותו שני אנשים, אחד מימינו ואחד משמאלו. לתפקיד המלוים קוראים שושבינים. השושבינים בדר"כ מחזיקים בידיו או בזרועותיו של החתן וכך הולכים הם לכסות את הכלה בהינומא ולאחר מכן לחופה. יש מקומות שנראה למתבונן מהצד כאילו שהשושבינים מחזיקים בידיהם את החתן כדי שלא יברח. המנהג הוא שלשושבינים בוחרים זוגות הנשואים בזיווג ראשון ובעלי ילדים. כך כותב הרב אליעזר מלמד (כאן):
ולא כל אדם ראוי להיות שושבין, אלא בוחרים דווקא זוג נשוי שיש להם ילדים, משום שיש בזה סימן טוב לחתונה שתעלה יפה. ומשתדלים שהשושבינים יהיו צדיקים וחכמים.ובדרך כלל נוהגים כיום שהורי החתן והכלה הם השושבינים, אבי החתן ואבי הכלה מלווים את החתן, ואם הכלה ואם החתן מלוות את הכלה. ואכן להם ראוי להיות השושבינים, שהרי מי מתאים יותר ללוות את הבנים בדרכם לחופה אם לא ההורים שגידלום וטיפחום עד הלום, שהם ליוו את הילדים וטיפלו בהם מינקות ועד בחרות, בדאגה ובמסירות, ברגעים היפים והקשים, ואכן מתאים שהם יזכו גם ללוות את ילדיהם ביום הגדול בחייהם, ולהכניסם לחופה.
עד כדי כך יש המקפידים על בחירת השושבינים, שיש והרב מסדר הקידושין עומד על כך, שבמקום שהורה אלמן או גרוש ילוו את בנם אהובם לחופה, יבחר החתן זוג הנשוי בזיווג ראשון להיות שושביניו.
בפשטות נראה שתפקיד השושבין הוא ללוות את החתן לפני כניסתו לחופה כשם שבעל בית חייב בליווי אורחו כאשר זה יוצא מביתו, כך מלווים ההורים את ילדם כאשר הוא יוצא מביתם. חשבתי שניתן להסתכל על זה גם הפוך - החתן לוקח איתו את שושביניו לתוך חופתו כאומר: בבית החדש אותו אני מקים ברצוני לקחת קצת מהעולם הישן שהייתי חלק ממנו ועם היסודות שאותם ספגתי מהשושבינים יקל עלי לייסד את ביתי שלי. נראה לי שבהסבר זה גם המנהג לקחת לשושבינים דווקא זוג הנשוי בזיווג ראשון עם ילדים יותר מתיישב.
מוקדש באהבה לידידי כאח לי זה כחצי יובל שנים יעקב אלסטר לרגל אירוסיו עב"ל יונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה