יום שני, 23 בנובמבר 2009

עוד על בתי ספר תורניים

קצת הרחבה על דברים שכתבנו כאן, ומן הסתם יהיה גם לזה המשך.

בשבועות האחרונים הרב אליעזר מלמד (קישור1, קישור2) הקדיש את פינתו בעיתון "בשבע" לסוגיית בתי הספר התורניים. העמדה העקרונית של הרב מלמד היא שיש לשאוף שכל החינוך הציוני-דתי יהיה תחת קורת גג אחת, אך רק בתנאי שכל קבוצה תקבל את מה שבעיניה חשוב. אם מגיעים למצב שקבוצה אחת דורכת על חברתה ולא מתחשבת בה, אזי עדיף להפריד בין ממ"ד רגיל לתורני, כאשר העדיפות היא שבית הספר התורני יהיה גם כן ממלכתי ולא פרטי.
אך מהם הדרישות העקרוניות שעליהם אסור לקבוצה התורנית לוותר? בטורים האחרונים הרב מלמד לא כתב בפירוש מה הם העקרונות שעליהם אסור לקבוצה התורנית לוותר, אלא רק ברמז. את הדברים הוא כתב בערך לפני שנתיים (קישור):
דוגמאות לנושאים שגרמו לפיצול ופתרונם
הפרדה בין בנים לבנות: עמדת ההלכה שצריך להפריד בין בנים לבנות כבר מכיתה א'. במקומות בהם לא ניתן להפריד, מפני שמספר הילדים והמשאבים הכלכליים אינם מאפשרים זאת, הרי זו שעת הדחק, ואפשר להקל בכיתות הנמוכות שביסודי.
הוספת שיעורי קודש: כאשר ישנה דרישה לתוספת שיעורי קודש שאינה מוסכמת על כל ההורים, אפשר להוסיף שיעורי קודש למעוניינים לאחר שעות הלימוד המשותפות לכולם. כאשר הדרישה עמוקה יותר ולא ניתן להגשימה אחר שעות הלימוד - עדיף לפצל את הכיתות למגמות: באחת יוסיפו לימודי קודש, בשנייה ילמדו כרגיל, ובשלישית יוסיפו לימוד מדעים. מכל מקום, השהייה של כולם יחד במסגרת בית ספר אחד תתרום לכולם.
לבוש צנוע לבנות: העמדה העקרונית צריכה להיות על פי גדרי ההלכה (כדוגמת שרוולים עד אחר המרפק), אותה צריך ללמד ועליה צריכים לחזור. אולם ההקפדה בפועל יכולה להיות מעט פחות דקדקנית.

נחלק את דבריו לשני חלקים:
א. חלק אחד זה הדרישה לגבי הפרדה ולגבי לבוש הבנות - לצערי, אני בהחלט מאמין שדברים אלו היוו עילה לפיצול בתי ספר במקומות מסויימים. לכשעצמי אינני מסכים שגדרי ההלכה מחייבים הפרדה מכיתה א' או שרוולים מתחת למרפק (ראו מאמרו של הרב הנקין בתחומין האחרון, כ"ט, ראוי להדגיש גם שאין בהליכה אחר הרב הנקין "חיפוש אחר קולות", אלא הליכה אחר המנהג שהיה מקובל בדורות האחרונים בקרב נשות ובנות רבנים). בודאי שאינני חושב שראוי להפריד על נושאים אלו בתי ספר. עם זאת, נושאים מעין אלו יכולים למצוא את פתרונם במערכת הממלכתית-ציבורית משום שהן אינן דורשות תקציבים עודפים (על אף שגם זה איננו מדוייק שכן הפרדת כיתות בהרבה מקרים כן מצריך תוספת תקציבית).
ב. החלק השני הוא התגבור התורני. בעיני, זה מה שצריך לעמוד במרכזו של בית ספר תורני. יותר מזה, על זה ראוי לפצל בתי ספר. עם זאת, כדי להוסיף תגבור תורני בהכרח צריך להפוך את בית הספר לחצי פרטי כי אין תקציב מוגדר לשעות תגבור. הפיכת בית הספר לחצי פרטי בהכרח יביא איתו את הבעיות והטענות שבתי הספר התורניים מתמודדים מולם, כדוגמת: סגירות בפני אוכלוסיות מסויימות, אלטיזם וכו'.

כאשר אני התחלתי לחשוב על בית ספר יסודי עבור בני, עשיתי חושבים, לקחתי בחשבון את שעות העבודה שלי ושל רעייתי, ואת העובדה שבני היה רגיל ליום לימודים ארוך בגן. מהר מאד הגעתי למסקנה שהדבר הכי חשוב לי זה שהבן שלי יהיה במסגרת חינוכית עד אחרי הצהריים. בעיני, הערך החינוכי שילד בגיל יסודי נמצא במסגרת מוגדרת ומסודרת עד השעה בה הוא יוצא משטח בית הספר (בשעה 15:30 או 16:00), הוא הרבה יותר חשוב מכל ערך אחר: הנהלה תורנית יותר או תורנית פחות, מורה תורנית יותר או תורנית פחות, לימוד של עוד פרק או פחות פרק. מה יעשו הילדים באותה מסגרת מסודרת, היה פחות חשוב לי, העיקר שבני יהיה במסגרת מסודרת וחינוכית.
תיאורטית אם היה בית ספר דתי עם יום לימודים ארוך שבו יש תגבור במקצוע חשבון, פיסיקה או מחשבים מול בית ספר עם יום לימודים קצר שבו יש תגבור תורני, הייתי מעדיף לשלוח לבית הספר בו יש יום לימודים ארוך. זאת, משום הערך החינוכי שהבן שלי לא ירגיש שלהיות עוד כמה שעות בבית הספר זה עונש. בפועל בית הספר התורני הציע יום לימודים ארוך (יחד עם הפרדת כיתות, מורים תורניים ועוד), בניגוד לבתי הספר הממ"ד האזוריים בהם יום הלימוד הוא קצר.
בבית הספר הממ"ד האזורי הציעו להורים המעוניינים בכך לרשום את ילדיהם לחוגים (תורניים ואחרים) לשעות הצהריים. מיותר לציין שיש הבדל עצום בין חוגים המועברים ע"י גורם חיצוני לבית הספר לבין פעילות שבית הספר מרכז, כמו גם בין מדריך לא מקצועי לבין מורה מקצועי/ת. בנוסף, ממה ששמעתי (ויכול להיות שמאז זה השתנה), חוגים אלו קיימים רק עבור ילדים בכיתות א' עד ג'. ילד בכיתה ד' כבר אמור לחזור לביתו בכוחות עצמו עם מפתח והוא יכול להיות לבד בבית עד שהוריו יחזרו מהעבודה. כך הילד לומד עקרון חינוכי חשוב, שהוא עשוי לפגוש בו גם בקרב הוריו וחבריהם, שככל שמתבגרים צריך ללמוד פחות.
מעולם לא הבנתי כיצד הורים מוכנים לסבול מציאות עקומה כזו. בטח ובטח כשמדובר בהורים המשקיעים תמיד ברכישת הדברים הכי טובים והכי יקרים עבור ילדיהם. לא ערכתי בדיקה מקפת, אך עד כמה שידוע לי בסופו של יום אני גם משלם פחות על יום לימודים ארוך בבית הספר התורני מאשר מה שהורה משלם על חוגים תורניים בצהרון של בית הספר הממ"ד.

מבחינת יום הלימודים הארוך אכן מצאתי בבית הספר התורני את ששאפתי אליו. עם זאת, לי ברור שזהו לא פתרון לכלל המערכת. ברגע שבית ספר משדר להורים (ובייחוד לאמהות, כמובן) שהם נדרשים להתלבש בצורה מסויימת, פירושו של דבר שהם משדרים שהם לא מעוניינים בילדים של הורים המתלבשים אחרת. כל עוד עושים זאת, לא ניתן לטעון מנגד שאנחנו פתוחים לקבל את הציבור המסורתי והדתי הרחב. אם צוות בית הספר יתחיל לשדר במקום זאת, שהוא בעד הפצת תגבור תורני מקסימלי לילדים יחד עם הקפדה רצינית בקיום מצוות, אני חושב שבית הספר יצליח למשוך גם ציבורים לא תורניים אך איכותיים (דתיים ומסורתיים) המעוניינים שילדיהם ילמדו כמה שיותר, אך הם אינם מוכנים להיות תורניים עפ"י ההגדרות המקובלות. כלומר, בית הספר צריך לדאוג לחינוך הילדים ולא להגדרת האוכלוסייה ממנה יבואו הילדים שיתחנכו. זה יותר קשה, אך כל עוד לא יעשו זאת זה יהיה רק בבחינת בריחה מהבעיה (ואני את נפשי הצלתי) במקום הצבת פתרון למערכת החולה.

4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: אלעד תאריך: 24/11/09, 07:16:48בהנחה שהבנתי את דבריך ואת תיאור המציאות של בתי הספר שתארת אזי צריך להעיר שמתוך התנסותי בעבודה כמורה ומורה מחליף במספר בתי ספר שונים בתקופה של שלוש שנים, הגדרת יום לימודים ארוך כמביא בתוכו תפיסה של אידיאל חינוכי נתקלת בבעיה ברגע שמבררים כמה מתוך הזמן שהילד נשאר בבית הספר מוקדש ללימוד של ממש, יש בתי ספר שלעיתים ממסמסמים את הלימוד של אחר הצהריים ומביאים תחליף זול של לימוד פחות רציני ופחות מושקע במקרה הטוב, וחיפוף השעות "המתות" הללו במקרה הרע. בנוסף אם ילד נשאר בבית הספר לשעות תגבור יחד עם קבוצת ילדים אך שאר בית הספר הולך התשדורת של אני היחידי שלומד כשכל האחרים כבר מכייפים בבית עוברת אל הילד ומשפיעה על נכונותו להשתתף ולהזדהות עם לימודיו

שם השולח: קובי תאריך: 24/11/09, 07:24:05אלעד, לא הבנתי את הסיפא של דבריך:
העובדה שהילד נשאר ואילו האחרים הולכים הביתה יוצרת אצל הילד תחושת גאווה בריאה על כך שהוא לומד עוד, או שהיא יוצרת תחושת "שביזות" על כך שהוא נאלץ ללמוד והאחרים עושים כיף בבית?

שם השולח: רועי תאריך: 24/11/09, 08:44:11אני ממש תמה על הקריטריון שלך לבחירת בית ספר, קרי יום לימודים ארוך.

זה דבר שעשוי לפתור בעיות שצצות מתוך העולם שבו אנחנו חיים (חוסר במשרות חלקיות לנשים, שלא לדבר על גברים), אבל מה פתאום אתה מניח שיותר שעות בבית הספר==דבר טוב?

יש ילדים שיותר זקוקים לבית שלהם, ויש כאלה שפחות.
יש בתי ספר שבזמן שהילדים נמצאים בהם, אז טוב להם ויש כאלו שלא.

אז שוב, מכורח הנסיבות, אני יכול להבין למה לפעמים יול"א הוא נוח.
לפעמים הוא גם יכול להיות טוב לילד.
אבל לקבוע את זה כקריטריון גורף??

שם השולח: אלעד תאריך: 24/11/09, 09:02:57לקובי, ברוב המקרים מדובר בילדים שנשארים בתגבור או בתוספת ללא הרגשה של חבורת מובחרים או מחוננים, ועל כן השביזות היא זו העולה בעת שבית הספר מתרוקן ואני נשאר ללמוד

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 24/11/09, 15:32:44רועי,
אינני טוען שיול"א זה הקריטריון הקובע עבור כל הילדים. אני טוען שעבור הילד שלי זה הקריטריון החשוב ביותר, ואני מוכן להרחיב זאת ולומר שזה עבור כל ילד ששני הוריו עובדים במשרה מלאה.

בעיקרון הרבה יותר חשוב לי שילד יהיה פחות זמן בבית לבד מאשר אם ילמד עוד פרק תנ"ך או משנה.

גם לדברי הרב מלמד שהבאתי אין אפשרות לקיים מסלול/בי"ס תורני מבלי להאריך את יום הלימודים.

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 24/11/09, 15:38:11אלעד,
המשפט האחרון שלך הוא דבר המצריך הוכחה, כי הסברא היא לא כך, במיוחד אם החברים של הילד הולכים הביתה מוקדם ולמחרת מספרים לו איזה משחקים ודברים כיפיים הם עשו בזמן שהוא היה צריך ללמוד.

מה שקורה בבית הספר התורני כאן זה שיום הלימודים הארוך מנוצל עד תומו, אבל שבוע הלימודים כולל בתוכו גם מספר חוגים (לדוג': ג'ודו, שחמט) שעד כמה שאני רואה מועברים בצורה רצינית והם לא בזבוז זמן בעיני. יש ימים שהשיעור האחרון הוא חוג כזה ויש ימים שהשיעור האחרון הוא תורה או משהו אחר.
אם היו שואלים אותי יכול להיות שהייתי אפילו מעדיף אם אחת השעות בסוף היום היו מוקדשות להכנת שיעורי בית או משהו דומה כדי שהילד יוכל לנוח מעט לפני שהוא מסיים את היום.

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: משה תאריך: 26/11/09, 17:31:37הרב לא כתב שצריך לקבוע להורים כיצד להתלבש, אלא על הקפדה של הצוות וחינוך התלמידות לעניין.
בתור מחנך בממ"ד אני פוגש מחנכות ערכיות מאוד שמנסות לחנך לחיי הלכה אך נמצאות מקלות הרבה מאוד בכל הנוגע לצורת וסגנון הלבוש.
.
לענ"ד, עקרון החינוך צריך להיות מבוסס על אדני ההלכה, ואם יש דעה, מהדעות המרכזיות, ניתן לקבל אותה, אך לא לחפש רק את הקולות, כפי שכתב בעל הבלוג. (אמנם צריך לוודא שמנגד לא מחפשים רק חומרות וצריך בזה שיקול דעת מהו עיקר הדין ומהי חומרה, ויותר מיזה איזו חומרה לקבל ואיזו חומרה לדחות בבית הספר)
לגבי יול"א יש לו אכן הרבה מאוד יתרונות חינוכיים, כאשר התוכן מותאם לילדים ויכול לכלול גם הכנת ש"ב חוגים שונים, כל זמן שזה במסגרת בית הספר ולא בהגדרת חוג. (בביה"ס בו אני עובד יש חוגים כאלו בתחומים שונים פעם בשבוע בנושאים שונים אך הם מוגדרים כמרכזי למידה והתלמיד בוחר במה להיות, החוגים הללו הם באמצע השבוע באמצע היום)
אני מבכה את ההפרדות הזו של הממ"ד וה"פרטיים" מהסיבה הפשוטה שהפרידה היא עניין של כוחנות (של שני הצדדים)

שם השולח: אמא תאריך: 29/11/09, 07:57:50אני חושבת שאנו חיים בדור מאוד טובעני מבחינת "העבדות" של שני ההורים- שלא נמצאים הרבה זמן בבית.
לטעמי, המסגרת החינוכית המשפיעה ביותר על הילד, ערכיו, הליכותיו, מעמדו החברתי, ידיעותיו, כיוונו העתידי בחיים ... היא- הבית.
ילד שחוזר בשעה 16:00 הביתה אינו מספיק "ללגום" את מה שיש למשפחתו להציע (כבר ב- 6:00 מקלחות, ארוחת ערב... מתי בכלל הזמן לשיעורים?לשחק עם האחים?)
לטעמי יש מחיר כבד שילד שחוזר מאוחר הביתה משלם.

חבל שלא השכילו להציע בי"ס תורניים עד השעה 1:30..(בלי חוגים)..





שם השולח: אמא תאריך: 29/11/09, 08:03:45ובנוסף, בדרך זו היה מצטמצם ההשפעה האליטיסטית לפתיחת בי"ס תורני - עם עלות חודשית יותר נמוכה לילד.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 29/11/09, 08:56:12למתכנה "אמא",
אם לא מוסיפים שעות תגבור לבית הספר - מה הופך את בית הספר לתורני? לבוש המורות? האם זה באמת מה שאמור להיות ההבדל המכריע בחינוך הילדים?

שם השולח: אמא תאריך: 29/11/09, 11:37:49לא. אלא הרמה הדתית של משפחות המעוניינות לשלוח לבי"ס כזה.

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 29/11/09, 11:46:14בית הספר שאת מציעה הוא לא בית ספר תורני, אלא בית ספר לתורניים. מכיוון שהמגזר התורני הוא ממש לא מוגדר, אין סיבה שמישהו יקים מערכת חינוך מיוחד עבורו.

שם השולח: רועי תאריך: 29/11/09, 12:47:36לרב"צ:
אם לעשות פרפרזה לדבריך, (וכך למעשה גם כתבת בפוסט), בית הספר שאתה מציע הוא בית ספר עם יול"א. במקרה יש בו העשרה תורנית...

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 29/11/09, 13:07:22רועי,
אתה צודק במאה אחוז, באמת התכוונתי לזה - ומבחינתי אין הבדל גדול בין אם קוראים לזה בית ספר תורני או בית ספר פיזיקלי (כמובן, שכל זה בתיאוריה. אם במציאות אני אראה שכל הילדים המשפחות האיכותיות בקהילה שולחות את ילדיהם דווקא לבית ספר המוגדר X, לא אשלח את בני לבדו לבית ספר Y.).
כל עוד ממשיכים להתחמק מהשאלה "מה זה תורני", אינני יכול להתייחס למושג "תורני" כאילו שאני יודע מה זה אומר (ומורה עם כיסוי ראש זה לא מספק מבחינתי). אני גם ממליץ לכל מי שמעוניין בבית ספר לתורניים שילך להסתכל מה קורה במגזר החרדי שיש בתי ספר למי שאבא שלו אברך ולמי שאמא שלו היא מורה כזו או מורה אחרת או ר"ל עובדת מחוץ לחממה.

שם השולח: אמא תאריך: 29/11/09, 15:47:49בסופו של יום, גם מבחינתך העיקרון החשוב מבחינת בחירת בי"ס לילד, הוא המשפחות האחרות "האיכותיות"/תורניות שגם שולחות לבי"ס זה, למרות שאתה מנסה כ"כ שלא להגדירן.
וכלל לא קשור לתכנים שיש לבי"ס להציע.

שם השולח: אמא תאריך: 29/11/09, 16:08:32אוסיף נתון חדש למשוואה: מיקום בי"ס התורני אינו נקבע עדיין, ויש סיכוי שיוקם בשמשוני (איפה שבי"ס יחד היה). זאת במגמה לייעד את בי"ס לציבור המעוניין בתורניות, ולא בציבור השולח את ילדיו בשל שיקולי נוחות.
כך שיתכן וכבר לא יהייה לך כ"כ נוח לשלוח לשם.
שאלתי היא: האם היית עושה את המאמץ ומוותר על שיקולי הנוחות בשביל חינוך תורני???

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 29/11/09, 18:14:34המתכנה אמא,
ההורים האחרים זה לא העקרון החשוב עבורי, אבל זה גם עקרון שאני לוקח בחשבון. אך בודאי שאינני חושב שאיכותי=תורני, ובעניין זה ראי דברי הרב מלמד שפרסמתי.
אכן התכנים שבית הספר מציע הם שוליים בעיני, והיול"א הוא הרבה יותר חשוב.

בעניין שאלותיך על הנוחיות - תעשי שיעורי בית קצת יותר טוב, ושאלותייך יפתרו מאליהן.

שם השולח: אמא תאריך: 29/11/09, 19:32:05ניסיתי לעשות שיעורי בית קצת יותר טוב, ועדיין לא הבנתי.