עם תחילת ספר בראשית, התחלתי לקרוא את הסדרה השלישית של "עיונים בפרשות השבוע" של הרב אלחנן סמט. מאד נהניתי משתי הסדרות הראשונות, וממה שקראתי בינתיים מהסדרה השלישית נראה שאמשיך ליהנות.
בהקדמה לספר כותב הרב סמט על חשיבות לימוד פשוטו של מקרא בדווקא. בדבריו הוא מביא שתי ציטוטים מרבותינו הראשונים.
רבי יוסף קרא מפירושו לשמואל א א יז:
בהקדמה לספר כותב הרב סמט על חשיבות לימוד פשוטו של מקרא בדווקא. בדבריו הוא מביא שתי ציטוטים מרבותינו הראשונים.
רבי יוסף קרא מפירושו לשמואל א א יז:
דע לך, כשנכתבה הנבואה, שלימה נכתבה, עם פתרונה וכל הצורך שלא יכשלו בה דורות הבאים, וממקומו אין חסר כלום, ואין צריך להביא ראיה ממקום אחר ולא מדרש, כי תורה - תמימה נתנה, תמימה נכתבה ולא תחסר כל בה. ומדרש חכמינו - כדי להגדיל תורה ויאדיר.רבי ישעיה מטראני (ריא"ז), קונטרס הראיות, סנהדרין צ ע"א:
אבל כל מי שאינו יודע פשוטו של מקרא, ונוטה לו אחר מדרשו של דבר, דומה לזה ששטפתהו שבולת הנהר, ומעמקי מים מציפין, ואוחז בכל אשר יעלה בידו להינצל. ואילו שם לבו אל דבר ה', היה חוקר אחר פשר דבר ופשוטו, ומוצא!
חכמי התורה אמרו: אין מקרא יוצא מידי פשוטו. שאף על פי שהרשות ביד כל אדם לדרוש המקרא בכל עניין שיכול לדרוש, כמו שאמרו 'דרוש וקבל שכר', מכל מקום פשוטו של מקרא הוא העיקר והוא האמת, שאין מקרא יוצא מידי פשוטו.
