דיל הרב עמאר - הרב אריאל

בבלוג Mostly-Kosher הוא מונה את הסיבות שלדעתו לא יצא לפועל הדיל למנות את הרב עמאר והרב אריאל לרבנים הראשיים, הנה שניים מהם שאני ממש מסכים אתם:
א. בבסיס הדיל יש כשל: הבית היהודי אמורים לשנות עתה את החוק, ואלו הצד של ש"ס אמור להתמלאות רק בעוד מספר חדשים, תקופת זמן שללא ספק יוכלו למצוא בו מספיק סיבות מדוע לסגת מהדיל.
ב. הבחירות לרבנות הראשית הינן חשאיות, מי יכול להתחייב על כך שש"ס יכולים ורוצים בכלל לספק את הסחורה. האם אין חשש שש"ס יכריזו בפומבי א' אך יורו לאנשיהם לעשות ב'?

על אלו אוסיף גם מדילי:
כל הדיל הזה יוצא מנקודת הנחה שהחרדים האשכנזיים יישבו בשקט בזמן שש"ס והבית היהודי יסגרו ביניהם מי יהיו הרבנים הראשיים. בפעם האחרונה שניסו למנות את הרב אריאל לרב ראשי, הרב אלישיב הפעיל את כובד משקלו לבחירת הרב מצגר. אתפלא מאד אם גם הפעם לא יקרה דבר כזה. וגם אם יש התחייבות או הבנה שבשתיקה עם הרב ישראל מאיר לאו שהוא לא יתמודד, אם הרב שטיינמן יזמן אותו וילחץ עליו הוא ייאלץ להתמודד, והוא כנראה יזכה בתפקיד.

וחוץ מזה, מעניין כמה מאלה שתומכים בדיל הזה היו מוכנים לקנות רכב משומש מדרעי...

אני ממליץ לקרוא גם את הכתבה הזאת עם הציטוט הבא:

"ל"כיכר השבת" נודע כי בסוף השבוע הוחלט בבית הגר"ע יוסף שלא לקיים את הפגישה וזאת לבקשתו של פוסק הדור. לדברי גורמים המקורבים לבית מרן: "כנראה שהרב עדיין לא מעוניין בדיל עם המפלגה שהחרימה את הציבור החרדי כולו"."

ונסיים במשהו מתוך המחנה שלנו: הרב לבנון, כך אנחנו מדווחים הערב, מאיים בקרע בציבור הדתי-לאומי אם הרב אריאל לא ייבחר. 

על בשבע, צהר והרב לבנון

העיתון "בשבע" פירסם בשבוע שעבר כתבה-מאמר נגד תיקון ליל שבועות שאירגן אירגון רבני צהר בתל-אביב. באירוע היו אמורים להשתתף סלברטאים מסוגים שונים - חלקם ממש לא דתיים.
השבוע התפרסם מכתב למערכת מאחת הקוראות, תהילה פרוידיגר שכתבה בין היתר את הדברים הבאים (קישור):
חבל ששוב הוכיחו אנשי 'בשבע' שהם שייכים לקבוצה קטנה, מתבדלת ואליטיסטית הדוגלת ב"הכל או כלום", ואינה יכולה להכיל דרכים שונות ומעשים גדולים של אחרים הפועלים להגדיל תורה ולהאדירה. אחרים שלא נבהלים מגוונים שונים ומדרכים בלתי סלולות בעבודת ה', נותנים מענה לכל שבטי ישראל ופותחים שערי תורה בלי פחד, בעוז ובענווה.

לתגובה זה בחר העורך להוסיף "תגובת המערכת" אנונימית, המוכיחה אפילו יותר מהכתבה המקורית את דבריה של הגב' פרוידיגר. אלו מקצת הדברים:
לא יצאנו לבדוק בציציותיהם של חילונים שלומדים את התורה כיצירה אנושית, רק תהינו האם ארגון רבנים לא מסוגל לארגן תיקון ליל שבועות שגם יהיה אטרקטיבי לקהל הרחב וגם יעלה על הבמה דברי תורה אמיתיים מפי חכמי תורה מלומדים.
הניסיון מוכיח שאין סיבה לפחד, לטשטש או להתחנף. בציבור הרחב יש היום ביקוש לאלטרנטיבה תורנית בהירה ואמיתית לא פחות מאשר לליל מתן תורה שבמרכזו סלבריטאים, אנשי תקשורת, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ושלושה רבנים.

המגיב האנונימי לא מסביר מה פירוש "הניסיון מוכיח" - האם היה עוד ארוע שהיה מוצלח יותר מהארוע של צהר? ניסיון של מי?

בפועל מי שרוצה לגבש דעה על הארוע שהפיקו רבני צהר, צריך לשאול את עצמו בין היתר מה הוא מעדיף - בורים או אפיקורסים? התייחסנו לזה בעבר ברשימה "מי עדיף - רשע או שאינו יודע לשאול? ". מערכת "בשבע" כנראה הכריעו לטובת הבורים, ולא חשבו שבתור "העיתון הנפוץ לציבור הדתי" ראוי לפחות שיציגו את הדילמה. הכל פשוט וברור.

לא הייתי מתייחס לעניין הזה אם לא היתה חוזרת על עצמה אותה התופעה, הפעם סביב פסיקתו של הרב אליקים לבנון שאין לאשה להתמודד על מקום במזכירות היישוב אלון מורה. הרב לבנון הסביר את דבריו בכך ש"הציבור באלון מורה מקבל הדרכות של 'לכתחילה'". "בשבע" הביאו את דברי הרב לבנון כאילו שהם פשוטים וברורים, ונתנו על הראש לכל מי שהעיז לצאת נגד דבריו של הרב. אבל מה פירוש "הדרכה של לכתחילה"? האם היישוב נריה, שהוא לא פחות תורני מאלון מורה, שבה כיהנה במזכירות הרבנית (אשת הרב המקומי) הרשקוביץ איננו מקבל הדרכות של לכתחילה? ומה לגבי היישוב טלמון - האם הוא לא מספיק תורני כדי לקבל הדרכות כאלו?
ובכלל, הרב לבנון הוא מהעומדים בראש ארגון הנקרא קוממיות הכותבים ומפרסמים טורים בנוגע להנהלת המדינה לכתחילה. האם השאיפה שלנו כציבור דתי הוא שכאשר המדינה תתנהל על פי משפט התורה לנשים לא תהיה זכות הצבעה, כפי שקבע הרב קוק בזמנו? ואם כן, למה?
את הדיון סביב השאלות הללו, שמקומו הטבעי היה אמור להיות בעיתון של המתנחלים, לא תמצאו ב"בשבע". במקום זאת תמצאו את השאלה הבאה שנשאלה הגב' ליאורה מינקה "השאלה המתבקשת היא מניין מקור הסמכות שלך לקבוע מהם נימוקים הלכתיים ומהי ההלכה".
גם תגובתו של שריה דמסקי, חבר מזכירות אלון מורה, שקבע כי "מי שהוציא את הדברים בצורה מעוותת כזו לתקשורת, כנראה רצה לפגוע בשמו של היישוב או בשמו של הרב", היתה צריכה להרים גבה אצל כל מי שחשובה לו ההופעה התקשורתית של הציבור באלון מורה (ביניהם אמור להיות גם מערכת בשבע). זאת בהינתן שמי שהוציא את הדברים לתקשורת הוא לא אחר מרב היישוב שבחר לפרסם את הדברים בכתב בעלון היישוב, הכתב שפרסם את הדברים בYNET, לא עשה יותר מאשר לצטט את דברי הרב.

לאור זאת אני חושב שראוי לחזור על תוכן המכתב למערכת גם לעניין פרשת הרב לבנון:
חבל ששוב הוכיחו אנשי 'בשבע' שהם שייכים לקבוצה קטנה, מתבדלת ואליטיסטית הדוגלת ב"הכל או כלום", ואינה יכולה להכיל דרכים שונות ומעשים גדולים של אחרים הפועלים להגדיל תורה ולהאדירה. אחרים שלא נבהלים מגוונים שונים ומדרכים בלתי סלולות בעבודת ה', נותנים מענה לכל שבטי ישראל ופותחים שערי תורה בלי פחד, בעוז ובענווה.

דברים המתחדשים בכל יום

ביממה האחרונה היתה פריחה בכל האתרים הדתיים ועלו נושאים מעניינים:

- הרב שטיינזלץ התראיין ליאיר לפיד בעיתון ידיעות אחרונות של יום שישי שעבר. את הרב שטיינזלץ תמיד תענוג לקרוא, חבל רק שבחרו במערכת לשלוח מראיין ברמה כל כך נמוכה. זה בערך כמו לשלוח כתב בעיתון בית ספר לראיין את ראש הממשלה לפני החגים עבור "ידיעות". עם זאת אני בטוח שאם היה מראיין את הרב שטיינזלץ אחד המראיינים היותר כבדים של העיתון, הרבה פחות אנשים היו קוראים אותו. כך שיש גם צדדים חיוביים בבחירה הזו. האתר סרוגים העלה את הראיין לרשת.

- הרב שרלו מציג באתר ישיבת פתח תקוה את הצדדים החיוביים של הטוקבקים ומוסיף גם את הנקודות בהם יש להיזהר - הן עורכי האתרים והן המגיבים. ומי שנפשו סולדת מטוקבקיסטים - זכרו! כותב שורות אלו התחיל את דרכו ברשת כטוקבקיסט.

- האם אשה יכולה להתמודד על מקום במזכירות היישוב שלה? הרב אליקים לבנון פרסם שאל לה להתמודד משום שיש בזה בעיות של שררה על הציבור וכן בעיות צניעות (שאלה לקוראים: גם אם זו דעתו - האם היה נכון לפרסם אותה ברבים?). הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ' פרסם תגובת נגד.

- מישהו ניגש אלי הבוקר ושאל אותי: קראת את הרב עמיחי גורדין השבת בעלון שבת בשבתו? לא, עניתי. אתה חייב לקרוא - זה ממש בתחום שלך. אם גם אתם לא קראתם - זה כאן (לקראת סוף העמוד).

- אחרון חביב. אני מדי פעם מעביר ביקורת על המשיבים באתרי שו"ת האינטרנט. אז הנה מילה טובה לתשובה שנתנה לפני כמה ימים.

עוד על עקירת יישובים ודמוקרטיה

לפני זמן מה כתבתי את הדברים הבאים:
אני מזמין כל אדם לעשות סקר בין המתיישבים בשאלה: במידה וידוע ללא צל של ספק שרוב העם היהודי היושב בציון מתנגד להוספת יישובים נוספים, האם בכל זאת יש לבנות יישובים נוספים?טענתי היא, שיהיה רוב מוחץ בקרב המתיישבים שיאמרו שאין ללכת כנגד דעת רוב העם.

בזמנו, כשהתפרסמו הדברים מספר אנשים פנו אלי ואמרו לי שאני טועה ושאינני מבין את הלך הרוחות בציבור שלנו (משום מה אותם אנשים העדיפו לא לפרסם את דבריהם בתיבת התגובות ורק פנו אלי אישית).

הבוקר התפרסמו הדברים הבאים מפי הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת אלון מורה, שדיבר בכנס רמלה (קישור):
בהקשר זה הבהיר הרב לבנון כי לתוצאות משאל עם – בניגוד להחלטות כנסת וממשלה - יש בעיניו תוקף הלכתי, ולפיכך אם הציבור יגלה את דעתו בדרך זו בעד פינוי יישובים ביהודה ושומרון, הוא וחבריו הרבנים יקראו לתושבים להתפנות מבתיהם ולא להתנגד למהלך.

I rest my case