אחד הקוראים הפנה את תשומת לבי לשאלה שנשאל הרב אברהם יוסף, רבה של חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית (קישור):
שלום לכב' הרבהשאלה שנראית מסובכת היא בעצם די פשוטה:
נתבקשתי לשאול שאלה קצת מורכבת ע"י אימי שתחי'. פיליפינית עברה גיור ע"פ ההלכה והיתה לה משפחה מאמצת. לאחר סיום הגיור היא התחתנה עם יהודי כדת. לאח מכן היא הלכה לאמו של הבעל של המשפחה המאמצת ומספרת כי האשה בוגדת עם מישהו שהיא מכירה כך היא הולכת ומספרת כל הזמן. ונוצר סכסוך בין הכלה והחמה בגלל כך (החמה לא סיפרה לכלה למה אבל היא כועסת עליה ועושה לה פרצופים).
מהכרות של אימי עם האשה היא יר"ש ולא תעשה מעשים מעין אלה.
השאלה היא האם מותר לומר לאשה כי פלונית מספרת עליה כך וכך או משהו אחר ?
תודה !
אשה אחת, נקרא לה שרה, שהיא במקרה גיורת, הולכת ומרכלת על לאה באזני חמותה (של לאה) רבקה. האם מותר לומר ללאה ששרה מרכלת עליה?
והנה התשובה המופיעה באתר:
והנה התשובה המופיעה באתר:
לשון הרע מותר רק במקום שיכולה לצמוח ממנו תועלת, והסיפור לאשה יחרחר ריב ומדון שלא לצורך.כלומר, הרב ממליץ שבאם שרה לא תפסיק לאחר שהזהירו אותה, אז יש לאיים עליה שיערערו על הגיור שלה.
צריך לדבר בדרך תקיפה ביותר עם הגיורת, שאם יש לה טענות שתפנה לבית הדין הרבני ורק שם מותר לה לדבר. ולאיים אליה אם צריך שאם לא תפסיק יערערו על הגיור שלה.
מישהו יכול להסביר לי מה קורה כאן?
אני רואה שתי אפשרויות להסביר, אף אחת מהן לא מניחה את דעתי:
א. הרב אברהם יוסף סבור שבגלל שהאשה ממשיכה במעשיה באמת ניתן לערער על גיורה.
ב. הרב לא באמת חושב שניתן לערער על גיורה, אך במקרה הזה מותר לשקר ולומר למתגיירת שיערערו על גיורה כדי שהיא תפסיק לרכל.
אם הרב יוסף סבור שניתן לערער על גיורה, הדבר צריך ביאור. כידוע, לא ניתן לבטל גיור למפרע. הדרך היחידה "לבטל" גיור זה להוכיח שהמתגייר שיקר לבית הדין, ובעצם מעולם לא התכוין באמת להתגייר. במקרה שלנו מה ניתן לטעון? שהמתגיירת עברה את תהליך הגיור על דעת זה שהיא תלך ותרכל על יהודים אחרים?!
אם הרב יוסף סבור שמותר לשקר גם זה לא מובן. האם כדי למנוע מהאשה לרכל מותר לעבור על איסורי תורה של שקר ואונאת הגר?