אתגר חידוש ההלכה

אחרי שבוע לא קל במילואים,  אני מנסה להשלים את מה שהפסדתי בגזרת הרשת.

למי שעוד לא ראה, לפני מספר שבועות התפרסם  במקור-ראשון מאמר של הרב יוסי סופר תחת הכותרת "אתגר חידוש ההלכה". בחדשים האחרונים הרב יוסי סופר (קישור לאתר שלו) מפרסם מאמרים מעל בימות שונות העוסקות בקבעון הלא בריא שההלכה נמצאת בה, ועל חוסר התאמתה למציאות חיינו. במאמר הנוכחי, הרב סופר בעצם מסכם את הנאמר במאמרים הקודמים, ומתקדם צעד נוסף לעבר הצבעה על השאלות המנחות עבור מי שירצה להתקדם בדרך של חידוש.

לקראת סוף המאמר הוא כותב כך:

לצערי הגדול והכן, רק אנשים שאהבת ההלכה בלבם, וכבודה הרמוס לא נותן להם מנוח, שמכירים אותה וחולמים על היום שהיא תתפוס את מקומה הראוי בעם היהודי, רק הם רוצים ויכולים לעשות את השינוי. הציבור הרחב, ברובו הגדול, ילך בעקבותיהם. "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש", ואסור להחמיץ את השעה, שכבר היא מוכשרת לכך.
יש להתחיל בהעלאת הנושא אל סדר היום הציבורי. רבנים ברוח זו צריכים לפרסם פסקי הלכה המתאימים בין ההלכה למציאות, לאחר שיקול הדעת הראוי. אחר כך יגיעו שלבים מתקדמים יותר, שבהם תיעשה ההתאמה בין ההלכה למציאות באופן שיטתי, ובצורה מאורגנת ורחבת היקף.

לצערי הגדול והכן, אני בכלל לא בטוח שהציבור הרחב ילך בעקבותיהם. יצר השמרנות והפחד משינויים הוא כל כך גדול, שההצעה האלטרנטיבית צריכה להיות מאד מאד מושכת כדי שהציבור גם יקנה אותה. וכאן מגיעים לשאלה שהרב סופר לא העלה במאמרו, אך לדעתי צריכה להתווסף על השאלות הטובות שהוא העלה: איך יוצרים מנגנון של שמירת הלכה שאינה מבוססת על מסורת? הרי אם מדברים על חידוש ההלכה, פירושו של דבר שאנחנו פתאום נמצא את עצמנו עושים דברים השונים בתכלית ממה שעשו אבותנו. איך חיים עם זה?

למאמר זה התפרסמו כמה תגובות - ראו כאן. 

שימו לב בעיקר לדבריו של פרופ' נדב שנרב בטוקבקים, בו הוא מגיב לתגובתו של הרב יעקב שפירא (ראש מוסדות יעוד). רק אוסיף על דבריו של שנרב, שמפליא אותי שהרב יעקב שפירא לא ראה צורך להסביר איך הוא מתמודד עם השאלות שעלו. האם הוא מתמודד אתם? האם הוא כאיש מאמין לא נתקל בבעיות הללו?