"ואלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים" - דברי הרב קוק

בהגדה שבסידור עולת ראיה מובא על דברי המגיד:

ואלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים.

הערת שוליים מהרב צבי יהודה הכהן קוק ביחס לדברים שהיה אומר אביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בסדר:

אאמו"ר זצ"ל היה אומר, כי אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, לחרות עולם, למתן תורה, הרי כל העולם כולו וכל סדר חיי האדם היו נשארים על מקומם בלי השתנות, וכך היה נשאר השעבוד לאותו פרעה במצרים. 

אינני יודע כיצד ניתן להלום דברים אלו של הרב. האם הרב קוק סבר שלולי יציאת מצרים הזמן היה עומד מלכת, כפשוטו? האם פרעה היה הופך להיות בן אל-מות?

שתי רעיונות חשבתי כדי להסביר דברים אלו, שניהם לא ממש מניחים את דעתי:
א. בשרשם כל מאבקי החרות בעולם יונקים מיציאת מצרים, מיציאת עם ישראל מעבדות לחרות. אם עם ישראל לא היו יוצאים ממצרים, אזי גם כל מאבקי החרות של שאר העמים שלמדו את עקרון מאבקי החרות מיציאת מצרים לא היו באים לעולם. ממילא העולם היה נשאר בדיוק כפי שהיה.
ב. חז"ל אומרים שהר סיני נקרא כך כי משם ירדה שנאה לעולם. הבחירה בעם ישראל ומתן תורה הובילו לתחרותיות בעולם. לולי התחרותיות בין האומות, שבבסיסה מגיעה ממעמד הרב סיני, אכן העולם היה נשאר כי לא היתה התקדמות לשום מקום.

יש לכם רעיון שיותר מניח את הדעת? מכירים דברים דומים של הרב קוק מכתביו, שיכולים להאיר על דבריו כאן? אשמח לשמוע.