יום שבת, 14 בנובמבר 2026

דבר תורה לפרשת חיי-שרה

 בלי חידושים נוספים מדילי, נהנתי מדבריו של הרב טייכטל:

משנה שכיר בראשית פרשת חיי שרה

ברש"י פ' חיי [כד, מב] אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא נתנה אלא ברמיזה, עכ"ל מאור עינינו רש"י ז"ל.

ובאמת צריך להבין מה מעליותא אית בפרשה זו דנכפלה עד שהאריכה בה התוה"ק. ונראה בס"ד דלימוד יתירתא וגדולה מאד יוצאת מכפילת פרשה זו מה דלא הוי ילפינן לולי שנכפלה, ולימוד זו באמת חשובה לפני המקום יותר מכמה גופי תורה על כן האריך בה הכתוב וכמו שאומר בס"ד.

ואקדים מה שראיתי בספר הקדוש בינת יששכר מהגה"ק ר' בער בן של בעל תוספות חדשים על המשניות בדרוש דרך אמונה, שכתב בזה"ל, אבל מזקנים נתבונן צא ולמד מאליעזר עבד אברהם כשבא לחרן לקדש את רבקה ליצחק, אילו הי' שליחות כזה בעתים הללו הי' אומר ללבן ובתואל שבדעתו לילך לשכם או למצרים לאיזה צורך והי' עושה עצמו כלא יודע, ותוך הדברים כלאחר יד הי' חוקר להשכיל בדעתם אם רצונם ליתן את בתם למקום אחר ולקשר אותה לאדם גדול בתורה ובעשירות, ואז הי' אומר אם הדבר כן אחזור מיד לכבודה ביתי, וח"ו שהי' פוגם בכבודו לומר עבד אני אלא הי' אומר שהוא סוחר מצוי, אבל אליעזר לא עשה כן ונאמן בשליחותו פתח פיו מיד ואמר עבד אברהם אנכי, השפיל את עצמו אף שהי' אתו כל טוב והגדיל אדוניו, וכמו שדרשו חז"ל [זוהר ח"א קג, א] באמת על פסוק [מלאכי א, ו] בן יכבד אב ועבד אדוניו, ואח"כ סיפר כל המעשה ולאיזה ענין נשתלח וביקש מהם שיתנו לו בתם, ולא הי' מתירא פן יאמרו אחרי ששמעו ממנו שאסור ליצחק ליקח אשה מבנות הכנענים, שיתן להם הון רב, אלא הי' בוטח בהקב"ה ובצדקות אדוניו שרצון יראיו יעשה ויצליח בשליחותו, הרי חזינן דורות הראשונים כמה הלכו בתומם, כפיהם כן לבם, ובאמת גדלו והצליחו ועשו פרי, אבל עכשיו בעוה"ר הכל ברמיה, עכ"ד ודפח"ח. הרי דיש לנו ללמוד מענין אליעזר איך שצריך לילך בתמימות, ושהוא דרך בטוח ונכון המוליך אל ההצלחה ברורה, והא ראיה שהי' מועיל להצליח אף נגד ראש הרמאים כלבן, והוא מוסר השכל נגד כל רמיה ורמיה. ובאמת לימוד זה חשוב מכל לימודי התורה כי העיקר להיות תמים עם ה', וזה תכלית כל התורה לתמם אותנו עם הקדוש ברוך הוא.

אך לימוד מוסר זה יוצא לנו מהכתוב רק מכפילת הפרשה, דלולי שכפלה הכתוב וסיפרה התורה שבאמת סיפר אליעזר ללבן ובתואל המעשה באמת כאשר הוא, אז הי' מקום לומר שבאמת גם אליעזר עשה כמו שעושין בזמנינו, וממילא לא הי' יוצא שום מוסר השכל מפרשתו של אליעזר, על כן הוכרח הכתוב לכפול כל הענין דנראה בעליל דאליעזר לא שינה מאומה וסיפר להם כל הענין באמת כאשר הוא, ואעפי"כ ענו לו [כד, נ] "מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב", הרי חזינן דאם הלך בדרך תמימות ולא ברמיה, הצליח, על כן זה לנו ללימוד ומוסר השכל. נמצא דמכפילת הדברים יש לנו לימוד גדולה יתירה וחשובה מהרבה גופי תורה, על כן באמת כפלה הכתוב. וזה כונת ר' אחא יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים, מפני שבאמת מכפילת הפרשה יש ללמוד לימוד יתירתא וחשוב מאד לפני המקום להיות תמים עם ה', והבן. 

אין תגובות: