ר' שאול שיף פרסם את רשימותיו בעיתון הצופה במשך עשרות שנים. לאחר שהעיתון שבק חיים הוא ממשיך לפרסם את רשימותיו בעלון שבועי המופץ בדואר האלקטרוני למעוניינים (ניתן לפנות למייל: schiffs at 013 dot net dot il). יובהר שהדברים המתפרסמים במדור זה משקפים את דעותיו של הכותב והינם על אחריותו, ואינם בהכרח משקפים את עמדותי.
ועד לנהר הסמבטיון הגיע
רבי מאיר ב"ר יצחק מוכר לרבים מאתנו כמי שחיבר את ה"אקדמות" לכבודה של תורה - פיוט שרבים אמרוהו בסמוך לקריאת התורה בחג השבועות. אותו רבי מאיר המכונה "רבי מאיר שליח ציבור" זיכה את תקופתו וקהילתו {וורמייזא, ולפלא שדווקא במחזור התפילות שלה לחג השבועות לא כללו את ה"אקדמות"} בלמעלה מחמישים פיוטים וסליחות, שחלקם נאמרו, וייתכן שעדיין נאמרים, בקצת מקהילות ישראל ביום האחרון של פסח וביום השני [בחו"ל] של שבועות. ואנחנו לא באנו עתה לעסוק בחג שחלף עבר, אלא לספר על עוז רוחו של אותו רבי מאיר, שהיה שליח ציבור אמיץ, שהרחיק נדוד במסירות נפש כדי להציל קהילה שהייתה בסכנת כליה.
הצדיקים אשר בצפת ובראשם הגה"ק רבי אברהם דוב מאווריטש זצ"ל [מחבר הספר "בת-עין"] והגה"ק רבי ישראל משקאלוב זי"ע [מחבר "פאת השולחן"] שלחו אגרת בידי שליח נאמן שיצא לחפש את מקום עשרת השבטים כדי שהללו יבואו לעזרתם, וכך כתבו:
"אשר באזנינו שמענו מפי עדי ראיה, אבותינו סיפרו לנו, כי באלף החמישי הייתה גזירה קשה בחו"ל במדינת אחינו בני ישראל בארץ אשכנז, על-ידי גוי רשע אחד מכשף, כי רצה לאבד את היהודים. וישלחו כלל אחינו בני ישראל שליחים נאמנים למחנה שכינת קדושת אחינו בני משה ע"ה, וישיגו אותם חונים מעבר לנהר סמבטיון. ויעבור איש צדיק ושמו רבי מאיר חזן שחיבר שירת אקדמות שאומרים ביום מתן תורתנו קודם קריאת התורה, את נהר סמבטיון בשבת בשביל פיקוח נפש, ויקרב אל אחינו הקדושים וישלחו משם איש צדיק אחד ושמו ר' דן, ובגבורות נפלאות אשר עשה והראה וקידש שמו הגדול והקדוש יתברך שמו, הציל את אחינו בני ישראל בארץ ההיא...". הנה כי כן, מי שחשב כי סיפורי הסמבטיון הינם אגדה של בעל דמיון מפותח, באה האיגרת הזאת ומציבה סימן שאלה בפני הספקנים.
למי שמפתחות הבית אבדו לו – למשל
קראתי בספר סגולות הבעש"ט ותלמידיו:
"סיפר הרב הקדוש רבי אברהם יעקב מסדיגורא זי"ע מהרב הצדיק ר' הירש לייב אליקער זללה"ה כשהיה נער קטן ונתגדל אצל זקנו. פעם אחת בלילה שמע שזקנו וזקנתו מדברים ביניהם: הלא הנכד שלנו הירש לייבלה הגיעה העת לעסוק עמו בשידוכים, אבל מה נעשה שהוא קטן בקומה... וכאשר שמע זאת הר' הירש לייב זלה"ה, אמר ריבונו של עולם האם לא תוכל לפעול, שיתגדל קומתי בפעם אחת, על מה תירא פן יאמרו העולם שהיא נס שלא כדרך הטבע, הלא יוכלו לתלות שלא דקדקו כל כך במראית עין מקודם על גובה קומתי. וכשעמד בבוקר הוגבה קומתו והתקשרו עימו בשידוכים ונתנו לו מתנה כדרך חתנים, ונאבד ממנו המתנה. ענה ואמר ריבונו של עולם אם לא תוכל לפעול שיהיה נמצא המתנה? למה תירא שמא יאמרו שהוא למעלה מן הטבע, הלא יוכלו לתלות שבאותו מקום שנמצא שם נאבד, ותיכף מצא את האבידה, ומעשה זה סיפר [האדמו"ר מסדיגורא] לאחד מקרוביו שנאבד ממנו מתנה כזאת, ואחר סיפור המעשה מצא אותה, ואמר שהיא סגולה למי שנאבד לו אבידה לספר מעשה זו."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה