יום רביעי, 1 ביוני 2011

ברוכים הבאים?

התפרסם במסגרת מדור "דעת תורה" באתר כיפה (קישור). ניתן לקרוא את כל הטורים שהתפרסמו במדור זה כאן.

לפני זמן לא רב התקשר אלי אדם שלא הכרתי. הוא היה נשמע בהול מאד. "תשמע", הוא אומר לי, "כבר הרבה זמן שאני מנסה להביא את הרב ארוש לדבר אצלנו בעיר, וכל פעם נותנים לי תאריך של עוד חצי שנה. עכשיו התקשרו אלי ואמרו לי שהתפנה להם ערב בעוד יומיים אבל יש לי בעיה. אין לי מקום לארח אותו. אפשר לקבוע בבית הכנסת שלכם?". אחרי ששאלתי עם מי אני מדבר ועוד מספר שאלות, נעניתי לו, והשיעור של הרב ארוש התקיים בהצלחה כעבור יומיים של פרסום אגרסיבי ברחבי העיר.

הרב שלום ארוש הוא ראש מוסדות "חוט של חסד" המשוייכים לחסידות ברסלב, והוא מתלמידיו של הרב אלעזר ברלנד ראש קהילת "שובו בנים" בירושלים. הרב ארוש ידוע בציבור כרבו של שולי רנד.

למי מהקוראים שלא חווה את בואו של הרב ארוש למקום מגוריו, אנסה לתאר מעט. בערב האירוע עברו מדלת לדלת ברחבי השכונה אברכים ברסלבים וניסו למכור ספרים של הרב או לגייס כספים עבור מוסדותיו. מחוץ לבית הכנסת בו התקיים השיעור, בית הכנסת של קהילתי, הקימו האברכים דוכנים לממכר ספרים, דיסקים, תמונות ועוד.

בערב למחרת השיעור פגשתי באקראי את אחד ממתפללי בית הכנסת המבוגרים יותר. "אתה יודע, אתמול בלילה עברתי מחוץ לבית הכנסת", כאן הוא שהה מעט ואז המשיך, "תגיד רבי, אנחנו חייבים לתת לאנשים האלה להשתמש בבית הכנסת שלנו?". אומר את האמת, שכיוון שהמפגש היה מאד אקראי, לא היה לי זמן לתחקר אותו מה בדיוק הפריע לו. מתוך היכרותי עם האיש אני מניח שמה שהטריד אותו היה הקמת הדוכנים מחוץ לבית הכנסת, או לחילופין העובדה שחלק מאותם אברכים עמדו ועישנו מחוץ לבית הכנסת, או שמא שניהם יחד.

טענתו אגב נכונה בעיני ברמה מסוימת. ההסכמה לערוך את השיעור בבית הכנסת, לא צריכה לגרור בהכרח הסכמה לכל מה שהגיע מסביב לזה. היה מקום להבהיר שמתפללי בית הכנסת לא יראו בעין טובה הקמת דוכנים וכד' מחוץ לבית הכנסת. על אף שמחוץ לבית הכנסת זה מקום ציבורי, ועקרונית כל אדם יכול לעשות שם ככל העולה על רוחו במסגרת החוק.

אני מבקש להתייחס לשאלה המהותית - חינוכית. מי שעוקב אחרי הדברים שאני כותב כנראה יודע שאני לא מחסידיו של הרב ארוש. אני מעדיף ודורש אודות דרכים אחרות של עבודת ה', ולא בהכרח את אלו שהרב ארוש מקדם בשיעוריו וספריו. אם כן, האם זה נכון מצידי לאפשר השמעת דעות שאינני מסכים איתן בבית הכנסת שאני אחראי עליו מבחינה רוחנית?

הדברים כמובן לא נעצרים אצל הרב ארוש. שמעתי מידידים התלבטויות דומות אודות פרופסורים למקרא ולתלמוד, שדעותיהם התורניות אינן עולות בקנה אחד עם דעות שהרב דוגל בהם. שמעתי פעם מרב שהתלבט אודות מצב בו אחד מחברי הקהילה המשמש כפרופסור למקרא באחת האוניברסיטאות, ושלפי הבנתו של הרב יחסו לתורה לא היה יחס של אמונה בתורה מהשמים, גם עובר לפני התיבה בימים הנוראים. מה מידת הפתיחות שעלינו, כרבנים, להפגין כלפי חלקים אחרים במגזר הדתי?

בעבר התלבטתי הרבה בשאלה הזאת (ראו כאן וכאן). בזמנו, הגעתי למסקנה שאי אפשר לבדוק לכל אחד בציציות, ולכן אין מנוס מלאפשר לכל אדם, המגדיר את עצמו כשומר תורה ומצוות כמובן, להיות חלק אינטגראלי מהקהילה. זאת ועוד, אם זה לטובת הקהילה ללמוד מאדם כזה או אחר, יש לאפשר לו לדבר בפני הקהל, גם אם הוא אולי לא עומד בקריטריונים של הרב. המניעים של הרב לשיתוף הפעולה הזה יכולים להיות שונים, לעיתים זה יכול להיות דובר בעל שם מוכר שימשוך עוד אנשים לקחת חלק בשיעורים בקהילה, או מאידך ייתכן והנושא המדובר בוער בקרב אנשים רבים. בין כך ובין כך אין מניעה מלשתף פעולה עם דעות וגוונים שונים.

על אף שזו המסקנה שהגעתי אליה כבר לפני מספר שנים, השאלה, האם אני חושף אנשים לתכנים שיזיקו להם מבחינה רוחנית, שבה ומנקרת בראשי מעת לעת.

לאחרונה סיפר לי חבר שהוא ביקר בישיבה תיכונית ידועה והוא "תיחקר" מעט את ראש הישיבה בדבר התכנים התורניים אותם הוא מרשה להכניס לישיבתו. ראש הישיבה סיפר לו שבעבר הוא היה מקפיד להכניס לישיבה רק תכנים שהתאימו לקו שעליו הוא חונך בישיבתו. "אך כיום", סיים ראש הישיבה, "כיוון שאני יודע שהתלמידים נחשפים לכל כך הרבה שטויות, כל דבר שיש בו סיכוי לטהר מעט את מחשבת התלמידים נכנס בשמחה לכותלי המוסד".

אז תנו חיוך כי אין יאוש בעולם כלל.

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: אבי (האתר שלי) תאריך: 01/06/11, 23:18:13
דיון מעניין, ומעניין עוד יותר שזה חופף ל"שאלת קוגל" הבוער בקיהלה הא"מ (אורתודוקסיה מודרנית) מאז 2008.

ברם, ברצוני לשאול כמה דברים:

1) למה אתה מקיש מפרופ' למקרא לתלמוד. נראה לי ש"מחקר" בתחום האחרון הרבה פחות בעייתי מבחינה אמונית מהראשון.

2) מה זה "מעט פרובוקטיבי" והאם ישנם גבולות (סובייקטיביים או אחרים) בעניין זה? למשל, אם מרצה יבוא ויטען טענות על פי ביקורת המקרא וכיוצ"ב?

שם השולח: אלחנן תאריך: 02/06/11, 05:45:22
1. אני חושב שהרבה קהילות לא ישמחו שהרב יהיה אמון אצלן על קבלת החלטות בתחום הזה. נראה לי שזה מסוג הדברים שמטרידים קהילות שמתלבטות בשאלה אם בכלל למנות רב.

2. ההשוואה בין הרב ארוש לפרופסורים שונים היא נכונה מהזווית שהצגת - השונות שלהם מן הזרם המרכזי בעולם הרבני. מזווית אחרת יש הבדל גדול: אנשי האקדמיה עוד לא גרמו לאף אחד נזקים אישיים קשים כמו שנגרמו לאלו שנידרדרו לחסידות ברלנד, ממנה מגיע הרב ארוש.

שם השולח: צביקה תאריך: 02/06/11, 08:19:34
אבי,
- "שאלת הקוגל"?? אשמח להסברים (או לפחות לינק..)
- לך נראה שביקורת התלמוד פחות גרועה מביקורת המקרא, ולי נראה שטענת זו נגועה בשמץ קראיות. כלומר, אנו מגנים בחירוף נפש (האמנם?) על המקרא; או לתושב"ע אין קדושה וניתן "להתעלל"בה.

שם השולח: צביקה תאריך: 02/06/11, 08:24:13
אלחנן,
1. אין הכי נמי, מי שלא רוצה רב, גם לא ירצה שהרב יביע דעתו בשאלות מהותיות. והרי זה בדיוק תפקידו של הרב..
2. מצחיק, גם אני חשבתי שההשואה בין הרב ארוש לפרופ' למקרא היא בעייתית; אך מסיבה הפוכה...
אדם כמו הרב ארוש אוחז בזווית אחרת של התורה ומגלה הופעה נוספת של דבר ה'. לעומתו, "הפרופ' למקרא" (ובכונה זה במרכאות - אין מדובר באדם קונקרטי) אינו מחפש את דבר ה', מתוך יראת שמים, אלא אומר את הבנתו הפרטית, של ה'טקסט המקראי הקדום'.

שם השולח: נתנאל תאריך: 02/06/11, 08:25:31
כמו אלחנן, החיבור בין רב למפתחות בית הכנסת לא נראה לי אידאלי, בשביל זה יש גבאים, שאמורים לדעת להתייעץ עם הרב בנושאים שונים במקרה הצורך.

לגופו של עניין, הפתיחות לכל מי שמגדיר עצמו כיהודי־אורתודוכס נכונה מאוד, והרבה יותר טובה מהחלופה של חרמות סלקטיביים. מצד שני, מסחור ואווירה של שוק מסביב לבית הכנסת יכולה להיות חצייה של קו אדום. בכל אופן, חסידי הרב ארוש עשו שירות מצויין לציבור בהיכרות בלתי־אמצעית עם הצדדים השונים של חסידות ברסלב...

שם השולח: אבי (האתר שלי) תאריך: 02/06/11, 09:00:24
צביקה,

1) "שאלת קוגל" - פרופ' ג'יימס קוגל/יעקב כדורי - אז פרופ' למקרא בהארוואד והיום בבר-אילן, הוא יהודי שומר הלכה ומגדיר את עצמו אורתודוקס. הוא יצא עם ספר פופולרי בארה"ב בו טען לנכונותו ללא ערעור של השערת התעודות לגבי התורה כמו גם יצא נגד כל ניסיון לשלב בין אמונה לביקורת (כמו של יחזקאל קאופמן, ישראל קנוהל וכיוצ"ב). הדבר גרם לזעזוע בקרב קהילת המודרן-אורתודוקס, ופתח פתח לדיון משתמשך לגבי בעיית חקר המקרא וסמכות התורה/העיקר השמיני של הרמב"ם.

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: אבי (האתר שלי) תאריך: 02/06/11, 09:02:26
2) אינני מכיר הרבה פרופסורים ש"מתעללים" בתושב"ע. כמו כן, ספק אם יכולים לומר משהו שיגרום לזעזוע - הרי שלא כמו התורה שבכתב, ישנם מסורות שונות לגבי אופי התושב"ע - יש כאלו שאומרים שכולה נאמרה מהר סיני, יש כאלה שאומרים שרק השורשים הרעיוניים נאמרו וכיוצ"ב.

שם השולח: אבי (האתר שלי) תאריך: 02/06/11, 09:09:40
הנה שיעור בנושא בתגובה לעניין קוגל:

http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/723021/Rabbi_Jeremy_Wieder/Omeq_Peshuto_shel_Miqra:_The_Relevance_of_Academic_Bible_to_Talmud_Torah

שם השולח: צביקה תאריך: 02/06/11, 09:16:19
ואני כבר דמיינתי ויכוח סוער על טיבו של הקוגל בקידוש בשבת ...

שם השולח: אבי (האתר שלי) תאריך: 02/06/11, 09:21:54
צביקה,

בהזדמנות אחרת...

שם השולח: אבי (האתר שלי) תאריך: 02/06/11, 10:07:54
הרב בני,

מותר לשאול מדוע הציבור שעליה דיברת בכמה הזדמנויות רק מוכן לשמוע אנשים "ביקורתיים" בצורה כזו או אחרת?

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 02/06/11, 17:49:00
אנסה לענות לכל המעירים.

אבי,
1. בעניין הפרופ' למקרא ולתלמוד - לכל אחד יש את האפיקורוס שלו. לאחד זה הפרופ' למקרא והשני מסתפק בפרופ' לתלמוד.
2. מהיכן הציטוט "מעט פרובוקטיבי"? הגבולות שאני רואה כעת הם תלויי קהילה. לקהילה של אשכנזים-אקדמאים יהיו גבולות אחרים מאשר קהילה ספרדית-מסורתית.

אלחנן,
בין אם הקהילה תשמח ובין אם לאו, הרב צריך לגבש את גבולותיו. בהרבה מקרים הרב הוא מארגן הארועים (לדוג': הדוברים בליל שבועות), והוא צריך להחליט מה טוב לקהילתו ומה לא.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 02/06/11, 17:53:45
המשך לאלחנן,
בסופו של דבר כל קהילה צריכה לגבש מול הרב שלה היכן עוברים גבולות ההשפעה שלו. ארועים המתרחשים בתוך בית הכנסת, כדוגמת הרצאות ושיעורים זה בדרך כלל תחום שהרב יכול לפחות להשפיע בו.
בעניין ההבדל בין הפרופ' לרב ארוש, כנראה שהן הפרופ' והן הרב ארוש יכולים לגרום לנזקים רוחניים אם הם ייפגשו בקהל הלא נכון. ובאותה מידה, הם יכולים לגרום לתועלת עבור קהל מתאים.

אבי,
אגב, באמת חשבתי במהלך הכתיבה על הסיפור של קוגל בYU שעורר סערה לפני זמן מה.


שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 02/06/11, 17:59:10
נתנאל,
זה מה שקרה אצלנו. פנו לגבאי שמעולם לא שמע על הרב ארוש. הוא אמר למארגן, דבר עם הרב אם הוא יגיד שזה בסדר אז זה בסדר מבחינתי.


שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 02/06/11, 17:59:42
אבי,
לגבי הציבור שמוכן לשמוע רק דברים ביקורתיים, אני לא לגמרי בטוח היכן דיברתי עליהם, אבל אין הכי נמי שזה נושא לפוסט נפרד. בגדול, אנשים מחפשים "תורה חדשה". תן להם איזה אמירה פרובקטיבית והם יהיו שמחים עד הגג.
זה שהרמב"ן לפעמים כותב חידושים עצומים בפירושיו זה לא מספק אותם, הם צריכים משהו שמריח "חדש".
אני חושב שעבר להגיד שזו עובדה, לטוב ולרע.

שם השולח: אלחנן תאריך: 05/06/11, 05:02:02
נמחקה לי תגובה. אחזור בקיצור: הנזקים המדוברים אינם רוחניים אלא כלכליים, בריאותיים ומשפחתיים. וד"ל