ר' שאול שיף פרסם את רשימותיו בעיתון הצופה במשך עשרות שנים. לאחר שהעיתון שבק חיים הוא ממשיך לפרסם את רשימותיו בעלון שבועי המופץ בדואר האלקטרוני למעוניינים (ניתן לפנות למייל: schiffs at 013 dot net dot il). יובהר שהדברים המתפרסמים במדור זה משקפים את דעותיו של הכותב והינם על אחריותו, ואינם בהכרח משקפים את עמדותי.
אגרת מווילנגטון
הרב חיים דברת שליט"א נמנה על מינויי "בסוד שיח" וביקשנו ממנו לספר לקוראים בקצרה על עצמו וקהילתו הנמצאת אי-שם בקצווי תבל.
{הרב דברת שליט"א למד, בין היתר, בכולל "אבן שמואל" [ארבע שנים] בהנהגתו של הרב עוזי קלכחיים זצ"ל. שנים רבות היה ר"מ בישיבות התיכוניות:"אור עציון","פרחי אהרון" ו"נר תמיד" בחשמונאים.ארבע שנים כיהן כרב בקהילה בדרום אפריקה. ארבע שנים בניוזילנד [לפני עשרים שנה] ושוב ארבע שנים הנוכחיות.}
להיות רב בניוזילנד
אנו מקבלים את השבת הראשונים בעולם. גם את ברכת החמה ברכנו הראשונים. בבירה וולינגטון חיים בערך 1500 יהודים. במיפקד האוכלוסין שהתקיים לאחרונה נמצאו כשמונת אלפים וחמש מאות אזרחים שהזדהו כיהודים.
את הקשר שלי עם קהילת "בית א-ל" התחלנו לפני יותר מעשרים שנה עת נשלחתי על ידי הסוכנות היהודית ושימשתי בתחילה כעוזר לרב, שוחט, ושליח של בני עקיבא.
לאחר כשנה התבקשתי למלא גם את תפקיד הרב.תפקיד שהיה מאתגר מאד.
אני שמח על האפשרות שניתנה לי לענות על השאלה: מה אני עושה בניוזילנד?
לפני יותר משלש שנים התבקשתי לשוב לוולינגטון ולעזור לקהילה להתגבר על המשבר עם סיום מוקדם של משרת הרב הקודם. חשבתי לבוא למספר חדשים והנני יחד עם רעיתי כבר בשנה הרביעית לשליחותי.
לדעתי ולאור מה שאתאר בהמשך אינו דומה תפקיד הרב בוולינגטון למשרת רב רגילה.
להיות רב בניוזילנד היום דומה לתפקיד ה"כלי קודש" שהיה בעיירות רבות באירופה.
למעשה, ישנם בקהילה כל השירותים הדרושים לניהול חיים יהודים: החל ממבנה מפואר של בית כנסת. בית מדרש. גן ילדים בי"ס יסודי. תנועת נוער חנות כשרה , מקוה טהרה.
תפקידי כרב מתרכז בכמה נושאים שונים ומגוונים:
1. חינוך יהודי- החל מפיקוח בבי"ס, הכנה לבר-בת מצוה. שיעורי תורה. הדרכת גרים.
חינוך בלתי פורמלי בימי ראשון ותנועת בני עקיבא. לאחרונה החלה אשתי בהעברת סידרה של שיעורים תחת הכותרת "לבשל עם התנ"ך". לאחר שיעור בתנ"ך הקשור לאוכל כל שהוא (לחם, דגים, דבש, חלב, עדשים,פירות א"י,לביבות) המשתתפות מבשלות ונהנות מסעודה כשרה עם אפשרות לקחת הביתה.
2.תפילות- מחוסר מועמדים אחרים, אני משמש גם כחזן ובעל קורא, אירגון סעודה שלישית כל שבת מברכין ולימוד זמירות. ומדי פעם קידושים באירועים שונים.
3. כשרות- בנוסף לשחיטת עופות וכבשים לפי הצורך (לפני שנתיים אכלנו כאן לראשונה בשר הודו כשר) אני מגיע למקומות רבים ומרוחקים על מנת לבדוק כשרות מוצרים שונים המיועדים לייצוא. הדבר מאפשר לי לתור את שני האיים היפים.
נסיעות וטיסות אלו מאפשרות לי גם להיפגש עם משפחות יהודיות ומעט ישראלים החיים במקומות מרוחקים ללא קשר עם קהילה יהודית.
4. קשרים חיצונים- בתוקף תפקידי אני משתתף במפגשים בין- דתיים ומייצג את הקהילה היהודית באירועים ממלכתיים. בבית המושל או בפרלמנט. לאחרונה ביקר בבית הספר במרכז היהודי ראש הממשלה (שנולד לאמא יהודיה) שביקש לשמוע מהתלמידים על הפרוייקט של איסוף מיליון וחצי כפתורים והכנת עבודות יצירה שונות מהכפתורים להנציח את ילדי השואה.
קבוצות רבות של תלמידים וסטודנטים (לא יהודים) מגיעים כמעט בכל שבוע לשמוע וללמוד על יהדות, שואה וישראל. גם ערכנו שני סמינרים למורים בנושאים אלו.
5. קשר עם ישראל- בימי שלום ובימי מלחמה אני למעשה הנציג הלא רשמי של ישראל.
עיתונאים ואזרחים רבים פונים אלינו בשאלות שונות ומצפים לתגובתי. אני בקשר עם השגרירות באוסטרליה . אנו שולחים בני נוער לשנת הכשרה בארץ וגם למצעד החיים.
מרצים מהארץ ומחו"ל מגיעים מדי פעם ואנו זוכים לשמוע ממקור ראשון את דבריהם.
בשבוע הבא אני משתתף בסמינר חינוך יהודי באוקלנד שם ישתתפו כמאה וחמישים צעירים ומבוגרים בשני ימי לימוד מעניינים.
7.חלק לא מבוטל מזמני אני עסוק בביקור חולים, זקנים ומשפחות עם בעיות שונות.
כמו כן אחראי על החברא קדישא ומשתתף בכל לוויה והקמת מצבה.
8. אירוח- אין כמעט שבת וחג ללא אורחים. בראש ובראשונה מחברי הקהילה. המיפגש הביתי מקרב ומחזק. גם אורחים מזדמנים מהארץ ומחו"ל המבקשים לחוות שבת בצד הכי דרומי על כדור הארץ באים ומשתתפים.
לא פלא שקשה לקהילה להיפרד מאתנו אבל הודענו להם שבעוד עשרה חודשים הם צריכים למצוא מחליף.
חלב עכו"ם: פסיקת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל
בשבוע שעבר פרסמתי כאן קטע מתוך "פולמוס כשרות" של תלמידי ישיבות הסדר, שהתייחס, בין היתר, לפסיקתו של הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בעניין חלב נוכרים. הקטע הזה עורר תגובות לא מעטות, שקבלו על סילוף פסיקתו של הרב פיינשטיין. הפונים היו בעיקר רבנים וביניהם שהסכימו ששמם יפורסם, היו הרבנים יאיר שחור [רב הישוב מעלה לבונה] והרב בני... [מודיעין] ברכת ה' על ראשם. שניהם התנבאו באותו סגנון והנה מכתבו של הרב שחור:
"כקורא נאמן של בסוד שיח אבקש להגיב על הקטע בעניין הכשרות שצד את עינך, והתפרסם בגליון פרשת כי-תצא. נראה מן הדברים שנער צעיר כתב אותם ולכן הכל כ"כ שחור לבן בדבריו. אבקש להעמיד דברים על דיוקם לטובת הקוראים, וגם בתקווה שהדברים יגיעו לעיון הכותב וכך גם לו יהיה מה ללמוד. השתמשתי בדברי במטבעות לשון הלקוחות מן הקטע המדובר, למרות שאין זה הסגנון הרגיל".
ואלו דברי הרב לכותב: "אני מבקש, לפני שאתה מקטרג על אוכלי חלב עכו"ם בזמננו, תעיין בבקשה שוב באגרות משה. לפניך הציטוט המדוייק משו"ת אגרות משה:
שו"ת אגרות משה יורה דעה ח"א סימן מז:
ולכן בחלב שאסרו רק בחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו יש להתיר גם בישראל יודעין ידיעה ברורה דהוי כראיה. וזה שאם יערבו[ חלב שאינו כשר-ש.ש.] יענשו ויצטרכו לסגור העסק שלהם שהוא הרוחה של כמה אלפים והממשלה משגחת אליהם -הוא ודאי ידיעה ברורה שהיא כראיה שלא היה בכלל איסורם. וזה הוא גם לכו"ע דאין טעם לחלוק בזה ולכן הרוצה לסמוך ולהקל יש לו טעם גדול ורשאי וכמו שמקילין בזה הרוב בנ"א שומרי תורה וגם הרבה רבנים וח"ו לומר שעושין שלא כדין. אבל מ"מ לבעלי נפש מן הראוי להחמיר ואין בזה משום יוהרא וכך אני נוהג להחמיר לעצמי אבל מי שרוצה להקל הוא עושה כדינא ואין להחשיבו כמזלזל באיסורין.
נראה שהדברים מדברים בעד עצמם.
"אמנם בתשובה אחרת (שו"ת אגרות משה יורה דעה ח"ד סימן ה ד"ה איברא דאיכא) כתב שההיתר שלו הוא רק בשעת הדחק, אך לשיטתו כל הציבור באמריקה נחשב שעת הדחק וכפי שכתב בתשובה הנ"ל. בכל מקרה: לא הוזכר בשום מקום שההיתר הוא רק בשעת שמד או זקנים וילדים.
"רק אוסיף שלדעתי אין להתיר חלב עכו"ם בארץ משום שיש מספיק חלב ישראל מארץ ישראל, וגם האגרות משה כתב כן, כמדומני."
ואני שאול שיף המלה"ד מבקש להוסיף, כי כמה מגדולי ישראל היו נוהגים לפנות לצאן מרעיתם לקראת החודשים אלול ותשרי להימנע משתיית חלב נוכרים בתקופה זו. והרבי מלובביץ' זי"ע כתב לא אחת, כי שתיית חלב עכו"ם יש בה כדי לפגום בטהרת המחשבה. [הנוסח של הרבי קצת יותר חריף.]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה