יום רביעי, 2 ביולי 2008

מדרש לפרשת חקת

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: ארבעה דברים יצר הרע משיב עליהן, דכתיב בהן חקה: אשת אח, וכלאים, ושעיר המשתלח, ופרה אדומה. אשת אח, דכתיב: (ויקרא יח) "ערות אשת אחיך וגו'", ובלא בנים "יבמה יבא עליה", וכתיב בערות אשת אח: (שם יט) "ושמרתם את כל חקתי". וכלאים: (דברים כב) "לא תלבש שעטנז" וסדין בציצית מותר וכתיב ביה חוקה: "את חקותי תשמרו". שעיר המשתלח דכתיב: (ויקרא טז) "והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו" והוא עצמו מכפר על האחרים וכתיב ביה: "והיתה זאת לכם לחקת עולם". פרה מנין? דתנן: "כל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים" והיא גופה מטהרת בגדים וכתיב בה חקה: "זאת חקת התורה":
המדרש מציג מספר מצוות המוגדרות בתורה כ"חוקים" ובהם יש מכנה משותף: על אף שמטרת המצווה היא לכיוון אחד נוצר מהמצווה השלכות לכיוונים המנוגדים לחלוטין מהמטרה המקורית. לדוג': מצוות פרה אדומה מטרתה לטהר את הטמא, אך היא עצמה מטמאת את העוסקים בה. איסור שעטנז נועדה להרחיק את האדם מלבוש מסויים, אך התורה מצווה על האדם ללבוש לבושים כאלו בהזדמנויות מסויימות. כך גם לגבי איסור אשת אח ומנגד מצוות ייבום, ומצוות שילוח השעיר לעזאזל וטומאת בגדי המשלח. על מקרים אלו של ה"חוקים" אומר רבי יהושע דסכנין שיצר הרע משיב עליהן.
מה הקשר בין התבנית הזאת של מצוות הפועלות לכיוונים מנוגדים לבין הכינוי "חוקה"? מדוע הן מכונות כך?
הצורה בה על האדם להתנהג במקום מגוריו מכונה כיום חוקים, כך גם גורמי הטבע מתנהגים על פי חוקים - "חוקי הטבע" או כפי שאומר הנביא "חקות שמים וארץ". האם יש קשר בין חוקים אלו לבין החוקים שהמדרש מדבר עליהם.
אני חושב שהמילה "חוק" מגיעה מפעולת החקיקה (חקיקה בסלע) שפירושה חריטה, יצירת רושם שישאר לזמן ארוך. החוק שעל פיו צריכים להתנהג (בני האדם או הטבע) גם הוא דבר תמידי הנמצא באופן קבע ומלווה אותנו בדיוק כמו אותה חריטה הנשארת לעולמים. ומה הקשר בין זה לבין החוקים שהתורה ציוותה אותנו, אותם חוקים שהיצר משיב עליהן?
ובכן, נראה לי שאותם מצוות המכונות חוקים מראות על דפוס קבוע בעולם, דפוס שאכן היצר משיב עליו. לפי הסתכלות זו, קשה למצוא פעולה בחייו של האדם שהוא טהור לחלוטין, ובאופן דומה קשה למצוא פעולה שכולה רוע. העולם שלנו הוא מורכב, וכל פעולה יש בה צדדים חיובים וצדדים שליליים, השאלה היא תמיד מה גובר - האור או החושך. בקבוצת המצוות הזאת, ישנם מצוות שאין בהם מוחלטות, יכול להיות מצווה שנועדה לטהר ואכן היא מטהרת אך יש בה גם צדדים שמטמאים. ישנם מצוות שנועדו להדריך את האדם כיצד להתלבש, אך פעמים שרצוי להתלבש דווקא בדברים שהוגדרו כלא רצויים. קבוצה זו מכונה "חוקה" כי היא משקפת בדיוק את המתרחש בעולם והמלווה את האדם תמיד.
על דבר זה משיב היצר, כי תמיד כאשר האדם יבוא לעשות את המצווה ואת המעשה הטוב, היצר ינסה להדגיש דווקא את הצדדים הרעים. כאשר האדם ירצה לטהר משהו, היצר תמיד ישאל אותו: ואולי עדיף שלא, שכן זה יטמא אותך.
מוקדש לע"נ הטהורה של הנרצחים עקה"ש בפיגוע ברחוב יפו בירושלים. ה' ייקום דמם.

אין תגובות: