כי הוא אלמוני ולא מוכר!
אם תשאלו כמעט כל חובש כיפה סרוגה איך הרב מצגר נבחר לכהונת הרב הראשי לישראל על פני הרב יעקב אריאל, תקבלו את התשובה הבאה: המפד"ל הפרה את הדיל שלה עם ש"ס כשהחליטה להריץ לתפקיד הראשל"צ את הרב שמואל אליהו, מה שגרם לש"ס לסגור דיל חלופי עם יהדות התורה שתמכו ברב מצגר.
כל זה אולי נכון, אך זו לא הסיבה, לדעתי. זו הסיבה שהרב אריאל לא נבחר, אבל הסיבה שהרב מצגר נבחר הוא אחר. לדעתי, הסיבה שהרב מצגר נבחר הוא משום שהוא היה מוכר לכמעט כל חברי הגוף הבוחר. הרב מצגר היה מעין סלבריטי שחיתן את בניהם ובנותיהם של כל מיני ידוענים ונבחרי ציבור. אם המתמודד של יהדות התורה על התפקיד היה אדם שמעולם חברי הגוף הבוחר החילוניים לא שמעו את שמו, יש סיכוי טוב שהוא לא היה נבחר.
למי שחשוב שהרב הראשי יהיה חבוש כיפה סרוגה, כדאי שיריץ מישהו שגם ראש עיריית תל-אביב וחיפה שמעו עליו. הרב איגרא הוא אדם אלמוני לחלק עצום של הגוף הבוחר. שערו בנפשכם שהוא יתמודד מול הרב לאו. כמה ימים לפני הבחירות הרב ישראל מאיר לאו יתקשר לכל אחד מחברי הגוף הבוחר ובמתק לשונו יסביר כיצד בנו הוא ממשיך דרכו וכמה הוא ראוי לשבת על כסאו. חלק גדול מחברי הגוף הבוחר הלא-דתיים מכירים את הרב לאו מהופעותיו החינניות בטלויזיה. מדוע שאותם חברי הגוף הבוחר יימנעו מלהצביע לרב לאו ויעדיפו רב שהם מעולם לא שמעו עליו, רק בגלל שכמה רבנים חרד"לים חשבו שהוא ראוי להתמודד למשרה הרמה?
בתוך הציבור הדתי, גם כיום חדשים אחרי שהוא הודיע שהוא מתמודד, אחוזים גבוהים מאד לא יודעים מיהו הרב איגרא, וגם לא יזהו תמונה שלו. צריך להיות קצת נאיבי, לדעתי, לחשוב שמישהו מחוץ לציבור הדתי יצביע עבור רב שהם מעולם לא שמעו את שמו.
אינני חושב שהרב איגרא אינו ראוי לתפקיד הרב הראשי. אני פשוט לא מאמין שיש לו סיכוי, ולכן אינני רואה בו בכלל מועמד. ייתכן מאד שהתומכים ברב איגרא מעדיפים שהרב לאו או הרב גרוסמן יישבו על כסא הרב הראשי, על פני הרב סתו. אני יכול להבין אותם. אך כדאי שיאמרו זאת בגלוי, במקום להסתתר מאחורי גבו של הרב איגרא.
עוד הערה לסיום. אני נמנע מלדון על מי ראוי יותר למשרה מבחינת ידע תורני ורוחב כתפיים. אני מרגיש שבדיון מהסוג הזה יש הרבה מאד צביעות וחוסר יושרה. פגשתי בחיי רבנים שנחשבים לרבני מחמד עם כושר ביטוי מעולה, שאחרי הכרות קצרה גליתי שהם קנקן חדש מלא ישן. פגשתי אף רבנים שנחשבו לתלמידי חכמים גדולים, אך עשו עלי רושם מועט ביותר גם בידיעותיהם התורניות.
אם תשאלו כמעט כל חובש כיפה סרוגה איך הרב מצגר נבחר לכהונת הרב הראשי לישראל על פני הרב יעקב אריאל, תקבלו את התשובה הבאה: המפד"ל הפרה את הדיל שלה עם ש"ס כשהחליטה להריץ לתפקיד הראשל"צ את הרב שמואל אליהו, מה שגרם לש"ס לסגור דיל חלופי עם יהדות התורה שתמכו ברב מצגר.
כל זה אולי נכון, אך זו לא הסיבה, לדעתי. זו הסיבה שהרב אריאל לא נבחר, אבל הסיבה שהרב מצגר נבחר הוא אחר. לדעתי, הסיבה שהרב מצגר נבחר הוא משום שהוא היה מוכר לכמעט כל חברי הגוף הבוחר. הרב מצגר היה מעין סלבריטי שחיתן את בניהם ובנותיהם של כל מיני ידוענים ונבחרי ציבור. אם המתמודד של יהדות התורה על התפקיד היה אדם שמעולם חברי הגוף הבוחר החילוניים לא שמעו את שמו, יש סיכוי טוב שהוא לא היה נבחר.
למי שחשוב שהרב הראשי יהיה חבוש כיפה סרוגה, כדאי שיריץ מישהו שגם ראש עיריית תל-אביב וחיפה שמעו עליו. הרב איגרא הוא אדם אלמוני לחלק עצום של הגוף הבוחר. שערו בנפשכם שהוא יתמודד מול הרב לאו. כמה ימים לפני הבחירות הרב ישראל מאיר לאו יתקשר לכל אחד מחברי הגוף הבוחר ובמתק לשונו יסביר כיצד בנו הוא ממשיך דרכו וכמה הוא ראוי לשבת על כסאו. חלק גדול מחברי הגוף הבוחר הלא-דתיים מכירים את הרב לאו מהופעותיו החינניות בטלויזיה. מדוע שאותם חברי הגוף הבוחר יימנעו מלהצביע לרב לאו ויעדיפו רב שהם מעולם לא שמעו עליו, רק בגלל שכמה רבנים חרד"לים חשבו שהוא ראוי להתמודד למשרה הרמה?
בתוך הציבור הדתי, גם כיום חדשים אחרי שהוא הודיע שהוא מתמודד, אחוזים גבוהים מאד לא יודעים מיהו הרב איגרא, וגם לא יזהו תמונה שלו. צריך להיות קצת נאיבי, לדעתי, לחשוב שמישהו מחוץ לציבור הדתי יצביע עבור רב שהם מעולם לא שמעו את שמו.
אינני חושב שהרב איגרא אינו ראוי לתפקיד הרב הראשי. אני פשוט לא מאמין שיש לו סיכוי, ולכן אינני רואה בו בכלל מועמד. ייתכן מאד שהתומכים ברב איגרא מעדיפים שהרב לאו או הרב גרוסמן יישבו על כסא הרב הראשי, על פני הרב סתו. אני יכול להבין אותם. אך כדאי שיאמרו זאת בגלוי, במקום להסתתר מאחורי גבו של הרב איגרא.
עוד הערה לסיום. אני נמנע מלדון על מי ראוי יותר למשרה מבחינת ידע תורני ורוחב כתפיים. אני מרגיש שבדיון מהסוג הזה יש הרבה מאד צביעות וחוסר יושרה. פגשתי בחיי רבנים שנחשבים לרבני מחמד עם כושר ביטוי מעולה, שאחרי הכרות קצרה גליתי שהם קנקן חדש מלא ישן. פגשתי אף רבנים שנחשבו לתלמידי חכמים גדולים, אך עשו עלי רושם מועט ביותר גם בידיעותיהם התורניות.
עוד פרמטר חשוב לטובת הרב סתיו הוא נסיון ברבנות. הרב איגרא משמש בהוראה כבר שנים רבות, אך הוא הינו רב של ישוב קטן - כפר מימון. לעומתו הרב סתיו הינו רב עיר - שוהם. נקודת בונוס נוספת היא המגע של הרב סתיו עם קהל חילוני רב, שהינו כיום הכח העולה בציבור החילוני, אנשי המעמד הבינוני שהם לרוב גם מצביעי 'יש עתיד', לעומת תושבי כפר מימון, שהינו ישוב שרוב תושביו דתיים.
השבמחקאומנם לרב איגרא ישנו יותר נסיון בדיינות, אך לענ"ד יותר חשובים במשרת הרב הראשי כישורי רבנות, מאשר כישורי דיינות, והרב מצגר שלא שימש בדיינות אפילו יום אחד, יוכיח... בכלל לענ"ד יש לשקול את ניתוק הזיקה בין תפקיד הרב הראשי לתפקיד נשיא בית הדין העליון, במיוחד לאור אופן המינוי של דיינים בשנים האחרונות, היות והזיקה הזו צפויה לגרום לכך שאו שיתמנה רב ראשי שאינו דיין מנוסה מספיק, או שיתמנה דיין מנוסה שאינו מתאים למשרת הרב הראשי...
על הרב עמאר שמעת לפני שנבחר? והרב מצגר? זה שהרב איגרא לא מסתובב עם יחצנים מסביב זה לא אומר שהוא לא מתאים אבל זה ששמו עולה כמועמד לכל דבר שמתפנה (ולא הוא זה שמריץ את עצמו) אז כנראה שיש בו משו.. אחד הרבנים הגדולים והמתאימים
השבמחקבבקשה אל תגיב כ"אנונימי". בחר שם ותגיב איתו.
השבמחקעל הרב עמאר שמעתי (לא רק את שמעו, גם שמעתי ממנו שיעורים לפני שנבחר).
על הרב מצגר בודאי ששמעתי. הוא היה מגיע להרבה משמחות בר המצוה של ילדים מכיתתי כדי לברך ולומר דברי תורה (לפני יותר מעשרים שנה).
אני לא חושב שהרב איגרא לא מתאים. אני חושב שאין לו סיכוי. למה שבוחר פוטנציאלי יצביע עבור מישהו שהוא מעולם לא שמע עליו?
מסכים עם כל מילה. ברור שרב אנונימי כמו הרב איגרא, לא ייבחר.
השבמחקיש רק טעות עובדתית אחת: לא שהרב ישראל מאיר לאו יעבור מראש מועצה לראש מועצה מקרב חברי הגוף הבוחר ויבקש תמיכתם לבנו - אלא שהוא עשה זאת כבר. סיפרו לי תומכיו של הרב סתיו, צשבכל לשכת ראש עיר/מועצה שאליה הגיעו שמעו מפי ראש העיר/המועצה תשובה זהה: הרב לאו כבר היה כאן והגבטחנו לו לתמוך בבנו.
מסתבר שמבחינת ראשי ערים ומועצות שאינם שומרי תומ"צ, אין הבדל בין הרב בסתיו לרב לאו: זה וזה נחשבים בעיניהם - איש דתי. אין הם ערים להבדלים ביניהם, למשל: לעובדה שהרב סתיו שולח בניו לשירות בצה"ל ובניו של הרב לאו מתחמקים משירות בשיטת תורתו אומנותו.
יתירה מזו: כשמסבירים לראשי ערים ומועצות את ההבדלים בין השניים, הם מגיבים: עכשיו, משהבנתי את ההבדלים ביניהם, הייתי מעביר תמיכתי לרב סתיו, אבל איני יכול, מפני שכבר הבטחתי בתקיעת כף לרב לאו לתמוך בבנו ואיני יכול להפר את התקיעת כף.
זו כרגע הבעיה של הציבור הדת"ל, והפתרון יכול להיות רק בכך, ששר הדתות המיועד ישנה את תקנות הבחירה ויגדיל את הגוף הבוחר - אולי צירופם של חברים נוספים (שהרב לאו טרם ערך אצלם 'סיבוב') ישנה את התמונה. ללא הרחבת הגוף הבוחר נראה לי שבחירת הרב דוד לאו מובטחת, בזכות מאביו, מה שמבטיח שלטון החומרעס החיירדיות על הרבנות לעוד עשור.
קורצ'אק,
השבמחקלא משנים את כללי המשחק באמצע; אם רוצים לשנות את הגוף הבוחר, שיעשו את זה לפני הבחירות הבאות.
אני חייב לומר גם שכדתי-לאומי, לא הצלחתי להבין מדוע עדיף שהרב סתיו ייבחר. כמובן אין לי שום בעיה שהוא ייבחר, אבל אין לי גם שום בעיה שהרב לאו ייבחר. השירות או האי-שירות הצבאי של ילדיו לא יפגע באיכות כהונתו כרב ראשי.
כמה הערות:
השבמחק1. המחבר מניח כמה הנחות, שבהישמט אחת מהן הבניין כולו נופל. למשל, ההנחה שחברי הגוף הבוחר החילוניים יעדיפו מועמד מוכר, מבלי להזכיר שרובם מצביעים עפ"י הכרעות של הסיעה ואינטרסים שונים. כך שיש כוח משמעותי להחלטות קואליציוניות ולדילים שסוגרים שר הדתות ושר הפנים, הרבה יותר מטלפונים של הרב לאו/הרב גרוסמן.
2. המשפט: "מדוע שאותם חברי הגוף הבוחר יימנעו מלהצביע לרב לאו ויעדיפו רב שהם מעולם לא שמעו עליו, רק בגלל שכמה רבנים חרד"לים חשבו שהוא ראוי להתמודד למשרה הרמה?" מעלים את העובדה שארגוני הנשים תומכים ברב איגרא (http://www.kipa.co.il/now/50355.html).
3. הכותב מעלה על נס את העובדה שיש בגוף הבוחר חילוניים, ומתעלם מהעובדה שיש בגוף הבוחר עשרות רבות של דיינים ורבני ערים, שרובם המכריע מעדיף את הרב איגרא על פני הרב סתיו.
4. הכותב גם מניח שהמטרה הראשית היא בחירת רב ציוני, וזהות הרב היא משנית. דבר שאיננו ברור כלל. (כלומר, יתכן לתמוך ברב איגרא, ולקחת את הסיכון שאם הוא לא יבחר - עלול להיבחר רב חרדי).
5. הכותב חיסר גילוי נאות, שהוא תומך ברב סתיו ובאידאולוגיה שהוא משווק, מבלי קשר לדברים שנכתבו בפוסט.
6. העובדה שעולה כל הזמן השם של הרב איגרא, ולא של הרב יעקב שפירא, מורה שיש לו סיכויים משמעותיים מול הרב איגרא.
את 4 כתבתי בפירוש: "ייתכן מאד שהתומכים ברב איגרא מעדיפים שהרב לאו או הרב גרוסמן יישבו על כסא הרב הראשי, על פני הרב סתו. אני יכול להבין אותם. אך כדאי שיאמרו זאת בגלוי, במקום להסתתר מאחורי גבו של הרב איגרא."
השבמחקלגבי 3 אני לא חושב שיעדיפו את הרב איגרא על פני המועמד החרדי (כדאי לזכור שהסיכוי לדיל עם שס הוא קטן ביותר).
לגבי 5 וזה גם תגובתי לאבי:
השבמחקאני תומך בכל מועמד שמצהיר שהוא בא לערוך שינויים במערכת. כרגע אני מכיר רק מועמד אחד כזה.
יש הרבה מה לומר בסוגיה זו, אגע כאן רק בשלוש נקודות, בלי לנקוט עמדה (כי אין לי כ"כ כרגע):
השבמחק1. אם מדברים על פוליטיקה, היא עובדת לשני הצדדים. כלומר, זה נכון שהרב איגרא הוא אנונימי יחסית (אבל היו עוד רבנים ראשיים אנונימיים), ולבעל זכות בחירה שמתלבט יותר קל לבחור במועמד מוכר. אבל ישנם עוד דברים שצריך לזכור: ישנם רבנים רבים שהם ממש נגד, לצערי, בחירתו של הרב סתיו. הם יעשו הכל לסיכול בחירתו. צריך לזכור שישנם 80 רבנים בגוף הבוחר, ועוד 70 נציגי ציבור, שרובם ככולם קשורים לגורמים שאינם כ"כ מזוהים עם הציונות הדתית. בנוסף לכך, גם בקרב הציונות הדתית ישנם (לצערי) כאלו שאינם רוצים לראות את הרב סתיו כרב ראשי, גם אם המשמעות היא מינוי רב חרדי. מדוע חשוב רב ציוני? זה מוביל אותי לנקודה השניה:
2. משמעות רב ציוני - קשה להפריז בחשיבות של עניין זה. בהתחשב בכך שהרבנות הראשית ממונה על ענייני כשרות, נישואין, בתי הדין, עירוב, מינוי רבנים מקומיים ועוד כהנה וכהנה נושאים - בכל אחד מאלו יש לגישה הציונית דתית דברים להגיד ברמה, במקרים רבים - בשונה מהגישה החרדית. מעבר לכל הנושאים האלו החובקים את כל חיינו, יש את העניין המהותי - הרבנות הראשית היא הרשות שצריכה להביא את חיינו העמוקים, את הקודש העמוק, לתוך החיים היומיומיים. זו מהותה של דרך הציונות הדתית, ולכן לא יתכן כמעט שהרב הראשי לא יהיה רב ציוני. כמובן, ישנם גם נושאים הקשורים לתפקוד השערורייתי של הרבנות כיום (ע"ע מחלקת בחינות, כדוגמא רק על קצה המזלג, שלא לדבר על הנפוטיזם הנורא, שהורס כל חלקה טובה), שרק רב שאיננו קשור ומחויב לאלו שכבר נמצאים במערכת יכול לשנות. מעבר לכל זה, הגישה הכללית של הרבנות, שחייבת להיות מסבירת פנים לכלל ישראל, וחייבת למצוא את הדרך למנוע חיכוכים מיותרים, איננה נחלת הדרך החרדית כמעט. אחרי כל זה - היעלה על הדעת למנות מישהו שאיננו בשר מבשרה של הציונות הדתית?
3. הנקודה האחרונה איננה קשורה ישירות למינוי, אלא לעניין עצוב באופן כללי. אנו שולחים את מיטב למדנינו, מיטב האינטלגנציה התורנית, לכוללים לחו"מ, מכשירים אותם ל"ידין ידין", במאמצים מרובים מצליחים למנות מיעוט קטן מהם למשרות ציבוריות - ואז, ואז הם נעלמים בתהומות הנשיה. אמנם דיינים אלו משרתים בצורה מרשימה מאוד את עם ישראל בכך שהם נותנים סעד לכל אשר פונה אליהם - אשה עגונה, או סתם זוג שנישואיו הגיעו לסיומם, ובכך הם נפגשים עם כל שכבות האוכלוסיה, אך מחוץ לשערי בית הדין, הם אלמוניים. חלק מכך נובע מהתקשי"ר, שמגביל (בצדק) את היכולת של דיין לכהן במשרות נוספות, וחלק מכך נובע מעומס העבודה, ואולי ישנן סיבות נוספות, אבל השורה התחתונה היא עגומה. אם לאחר עשרות שנות פעילות ברוכה, כרב יישוב וכדיין, ואף כאב בית דין, וכדיין בביה"ד הגדול, עדיין הרב איגרא נחשב אלמוני, אנו בבעיה. אין בכך כדי להשליך על המצב הנוכחי (ואני מסכים באופן חלקי לטיעון שהועלה בפוסט, אם כי אני חושב שישנם גורמים נוספים, כפי שהעליתי בתגובתי), אך זה מצריך חשיבה לעתיד, כיצד אנו יכולים להרוויח מהאיכויות התורניות והלמדניות של הדיינים במרחבים רבים יותר.
תתן אמת,
השבמחקלא הצלחת לשכנע אותי למה אתה מעוניין ברב ציוני. או לכל הפחות מדוע הרב לאו לא עונה להגדרתך כרב ציוני.
אם שאלתך היא באמת מי מתאים להגדרה "ציוני" בהקשר זה, באמת לא דיברתי על כך (קצת רמזתי, לא יותר).
השבמחקרוב דברי כוונו לטענתך בדבר אי הסיכויים הפוליטיים של הרב איגרא, וניסיתי לטעון שהתמונה לא כ"כ פשוטה.
אולי בהזדמנות אחרת נרחיב מדוע אינני רואה יותר מ 3 מועמדים ציוניים ב"מירוץ" הזה.
תתן אמת,
השבמחקאיך התייחסת לדברי?
רק כתבת שרק אחוז קטן מתוך ה150 מזוהים עם הציונות הדתית. אז מדוע אתה חושב שהרוב מתוך ה150 יצביעו עבור מועמד ציוני דתי שלפחות חצי מהם לא שמעו עליו מעולם?
כבר כתבתי לעיל שאין לי בעיה עם מי שממש מתנגד לרב סתיו ופועל לסיכול בחירתו. אני רק מבקש שיהיה ישר (לפחות עם עצמו) ויודה בכך שהוא למעשה תומך במועמד החרדי.
אני כתבתי שישנם מנופי לחץ פוליטיים אחרים, והאנונימיות היא לאו דוקא הגדול שבהם.
השבמחקאם באמת בסופו של דבר המפלגות החרדיות לא יהיו בקואליציה, וכל מפלגות השלטון (נניח: הליכוד ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי, התנועה וקדימה) יאחדו כוחות מאחורי "מועמד ציוני מוסכם" (שנניח שבאמת יהיה אחד כזה), ויורו לאנשיהם די בכל אתר ואתר להצביע עבורו, ויפעילו לשם כך את כל כובד משקלם - יש למועמד זה סיכוי יותר מסביר להיבחר.
אגב, לא צריך רוב כדי להיבחר, אלא המועמד עם מירב הקולות הוא הנבחר. כמובן שיש לכך משמעות רק כשישנם יותר משני מועמדים.
זו אמנם קונסטלציה מעט מורכבת, שאינני בטוח שאכן תתרחש.
ואגב, אלו שדיברתי אליהם שאומרים "רק לא הרב סתיו" - באמת מודים בכך שהם מעדיפים מועמד חרדי. הייתי מאוד מופתע כששמעתי על כך, אבל אכן יש כאלו שאומרים כך. אמנם רובם חושבים שהקונסטלציה עליה דיברתי אפשרית, ומכאן המאמצים לבחירת מועמד מוסכם. הויכוח העיקרי הוא - איך בוחרים בצורה מוסכמת? במידה רבה, הרכב וצורת הגוף הבוחר יקבעו את זהות הנבחר...
אני מסכים לשני הדברים שכתבת:
השבמחקא. האופן היחיד בו יהיה לרב איגרא סיכוי להיבחר הוא אם הרב סתיו לא יתמודד.
ב. הקריאה ל"מועמד מוסכם" לא בא ממניעים טהורים של הגדלת הסיכוי של המועמד הציוני להיבחר, אלא ממניעים של הגדלת הסיכוי שהרב סתיו לא יבחר.
לא אמרתי את ב'! אמרתי, שבקרב חלק מהעוסקים בכך זו המגמה. היוזמים של הרעיון, ועוד רבים אחרים, התכוונו בתמימות למצוא מועמד מוסכם, וחלקם פשוט התייאשו לאחר שראו לאן מנסים למשוך זאת - כלומר, העמדת דרישות ותנאים ע"פ מה שנראה להם שיעזור למועמד "שלהם", ולא לפי מה שנראה נכון וצודק. המתקילים למיניהם הגיעו מכלל המחנות, כך שאין כאן ביקורת כלפי מחנה מסוים, אלא ניסיון הסתכלות אמיתי.
השבמחקבעניין הסיכויים - שוב אומר שאינני יודע. צריך לבדוק את הדברים באופן שֵמִי, מי הם חברי הגוף הבוחר, ולבדוק עד כמה חברי הממשלה / שרים וכו' ידחפו על מועמד מסוים. אלו הם הדברים הרלוונטיים היחידים כמעט לסיכוי של מאן דהו. שאלת הפופלריות בציבור / הכרות הציבור עם המועמד - הרבה פחות רלוונטיים, שכן לא הציבור בוחר כאן, אלא רשימה מאוד מוגדרת של אנשים, שתלויים ועומדים מול לחצים פוליטיים ואחרים.