"הלעיטני נא"

את הדברים הבאים למדתי מרבותי בפורום הרבנים

אחד הדיבורים הידועים של רש"י על פרשת השבוע מבחינה בין יעקב ועשו באופן הדיבור אל יצחק. על הפסוק "הקול קול יעקב כותב רש"י כך (רש"י בראשית פרק כז כב):

קול יעקב - שמדבר בלשון תחנונים (פסוק יט) קום נא, אבל עשו בלשון קנטוריא דבר (פסוק לא) יקום אבי:

מקריאת פירוש זה של רש"י עולה השאלה על אופן דיבורו של עשו בתחילת הפרשה:

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי

מה פתאום עשו משתמש בלשון הנימוסית "נא" בדיבורו עם יעקב, מה שהוא לא עשה כשדיבר עם יצחק?

התרגום מתרגם את המילה "נא" בשני אופנים:
- כען - שמובנו עכשיו. כך הוא מתרגם את המילה "עתה" שבפסוק "וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי".
- בבעו - שמובנו בבקשה.
כך אנחנו מוצאים שבתפילת משה על מרים "אל נא רפא נא לה" מתרגם אונקלוס את המילה "נא" בשני אופנים שונים: "אלהא בבעו אסי כען יתה"
אצלנו בפרשה מתרגם אונקלוס את המילה "נא" - "כען", גם בפסוק "הלעיטני נא" וגם אח"כ בדברי יעקב "קום נא שבה".
כך שלדידו אין שאלה על עשו, אך הוא גם לא יכול לומר את הדברים של רש"י שיעקב דבר בלשון תחנונים.

אך יש גם כיוון פרשנות אחר.

ישנם המפרשים את המילה "נא" שבלשונו של עשו "הלעיטני נא" במובן של: לא מבושל, או ליתר דיוק: לא נגמר בישולו. לפירוש זה, עשו אכן לא דבר בנימוס ליעקב, אלא רצה את האוכל כמה שיותר מהר, עד כדי כך שלא היה מוכן לחכות שיעקב יסיים לבשלו.

כך מפרש בילקוט מעם לועז (אות עט):

וביתר הרחבה בספר "אבני שהם" של הרב משה ליב שחור:

שני המקורות מתוך "אוצר החכמה"