בימים האחרונים מתנהל דיון באתר "כיפה" בנושא נייר עמדה שהפיצו נאמני תורה ועבודה בנושא התקנונים של בתי ספר בחמ"ד (ראו כאן, כאן וכאן). את הדו"ח עצמו תוכלו לראות כאן.
הנה מספר הערות בנושא:
1. הדו"ח פותח בתיאור הבא:
מה כן נמצא? שבתי ספר קובעים כי על ההורים להגיע לבית הספר ב"לבוש דתי" - חצאית וכיסוי ראש לנשים. האם יש מה להשוות בין המקרים?
הנה מספר הערות בנושא:
1. הדו"ח פותח בתיאור הבא:
המקרה הראשון שהביא אותנו לעסוק בסוגיה היה בשנת תש"ע, עת קיבלנו, במסגרת מוקד הפניות שלנו ל"צדק חברתי בחינוך הדתי", פניה מהורים שבאו לרשום את בנם לבי"ס ממ"ד הפועל כתלמוד תורה. ההורים, המגדירים עצמם כחוזרים בתשובה, נענו ע"י המנהל כי הוא אינו יכול לקבל את בנם משום שאימו אינה מכסה את הראש ביותר מ-80% מהראש (ציטוט דבריו). פנינו לגופים הממשלתיים ונענינו כי בית הספר נהג ע"פ תקנון בית הספר ועל כן אין ביכולתם לאכוף אחרת. סיפורו של הילד, שנאלץ להרשם במוסד אחר, הוביל אותנו לבחון את הסוגיה.
אלא מאי? שלא נמצא תקנון כזה! באף אחד מהתקנונים שהובאו בנייר העמדה, לא נמצא תקנון הקובע כי על האמא של התלמיד/ה לכסות את ראשה! ידיעה על אי מציאת התקנון הנ"ל לא נמצאת בנייר העמדה, אגב.
מה כן נמצא? שבתי ספר קובעים כי על ההורים להגיע לבית הספר ב"לבוש דתי" - חצאית וכיסוי ראש לנשים. האם יש מה להשוות בין המקרים?
2. הדו"ח מפנה לכך שיש דגש רב על שיש ללבוש חולצות המכסות את המרפק.
אינני אוהב לעסוק בנושא הזה, אך אני חייב להעיר הערה:
כשאני הייתי בבית ספר יסודי, רוב הבנים והבנות הגיעו עם חולצות עד המרפק. זה לא היה בגלל שהיה לבית הספר תקנון, אלא בגלל שבזמנו (זה לא היה לפני כל כך הרבה שנים) אם היית נכנס לחנות ומבקש חולצה עם שרוול קצר, היית מקבל חולצה עם שרוולים עד המרפק. כיום, חולצה הנמכרת כחולצה בעלת שרוול קצר פירושה היא שיש סיכוי טוב שהיא מכסה את הכתפיים.
זו מציאות שאינני חושב שיש מישהו שיכול להתכחש אליה, והציבור הדתי-לאומי (לפחות זה שאני חי בקרבו) אימץ את שינוי האופנה הזו.
המסקנה מדברי הוא שקשה לומר שיש כאן מגמת התחרדות, ולכאורה יש כאן מגמה הפוכה (בבתי הספר חסרי התקנון).
3. לפני זמן לא רב התלונן בפני ר"מ בישיבה תיכונית על כך שבערב לימוד הורים וילדים לקראת מתן תורה שהתקיים בבית המדרש של הישיבה הגיעה אחת האמהות לבושת מכנסיים צמודים. האם יהיה זה נכון להרים גבה אם בשנה הבאה הישיבה התיכונית תקבע בתקנון שלה איך על האמהות להגיע לשערי הישיבה?
האם צריך להיות הבדל בין ישיבה תיכונית לבית ספר יסודי? יכול להיות, ואפשר לדון על זה.
4. אינני יכול לומר שאני מרוצה מכך שבבית הספר של ילדי מופיע בתקנון שעל הבנות מכיתה ג' ומעלה להגיע עם חולצות 3/4. הייתי מעדיף אם בית הספר היה עומד על עיקר הדין בהלכה שבמקרה הזה גם תואם את האופן בו הולכות הרבה מהאמהות. אך ככלל, אני מעדיף את דברי הרב קוק:
הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה.
אם נאמני תורה ועבודה סבורים שיש כאן השתלטות והתעמרות של גורמים מסוימים על הציבור הדתי השפוי, שיתכבדו ויקימו בתי ספר עם תקנונים המוצאים חן בעיניהם, והציבור יצביע ברגליים.
אחזור לסיום על דברים שכתבתי בעבר. ילדי לומדים בבית ספר תורני שאני מאד מרוצה ממנו. ההרשמה לבית הספר מדי שנה עולה על מספר הילדים שבית הספר והעירייה מוכנים לקבל, ומדי שנה ילדים נדחים. למרות הביקוש הגבוה לבית הספר, לא נרשמה בבתי הספר האחרים בעיר שום תכונה וניסיון למשוך תלמידים אליהם. איך זה יתכן? היכן קנאת הסופרים?
המשמעות של דבריך היא הפרטת החינוך הדתי.
השבמחקהתוצאה היא הגדלת הפערים הדתיים.
לומדים בביה"ס תורני ואחר-כך מקימים ישיבה תורנית וקהילה תורנית.
ומה יהיה על שאר החברה?
זו לא בעיה של הצדיקים הרי הם מוסיפים טהרה לעצמם ולמי שבדיוק כמותם.
שלום הרב
השבמחקביחס להערה 1. ראה בנספח בעמוד 44. http://toravoda.org.il/files/%20%D7%93%D7%95%D7%92%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf
אכן התקנון עצמו אינו מופיע אולם המפקח תלה במפורש את סירובו של המנהל בקיום תקנון בית הספר. אוכל לומר לך באיזה בי"ס מדובר. הכל נבדק, שריר וקיים.
ביחס להערה 2. ציינו בדו"ח במפורש כי הבעיה אינה דווקא בכללים אלא בעיקר בדרך בה הם ניכתבים. פתח שוב את הניספח וראה מה הדגש, הפירוט וההבלטה הניתנים לכללים אלו בניגוד לכללים חשובים לא פחות העוסקים בעניינים שבין אדם למקום ולחברו.
ביחס להערה 3. גם כאן ציינו כי ברור שיש לדרוש לבוש מכובד. הבעיה אותה אתה מעלה ידועה. השאלה היא כיצד מנסחים זאת בתקנון ולאיזה פרטים יורדים.
הבאנו בנספח תקנונים הנראים בעיננו ראויים ומתאימים.
לבסוף, עיקר הדו"ח לא בא מפני סוגיית הצניעות אלא משום שהיא מהווה דרך מצויינת ע"מ לסנן תלמידים. הדבר אמור בעיקר כשמדובר בבתי ספר באיזורים מסויימים, כפי שהבאנו.
כל טוב
שמואל שטח, מכותבי הנייר
לשמואל שטח,
השבמחקתודה על תגובתך.
ביחס להערה 1 - איך אתה מסביר את זה? המפקח אומר לך שהם פועלים על פי התקנון, אך לא נמצא תקנון כזה?!
ממה שאני רואה, בפנייתכם למפקח כתוב "נאמר במזכירות בית הספר כי הילד יתקבל לבית ספר באם אימו תגיע עם כיסוי ראש". אולי אני טועה אך אני מבין מזה "תגיע"="תגיע לבית הספר", ולא שרק ילדים שהוריהם מכסים את ראשם יתקבלו. יכול להיות שאני טועה, אתה הרי מכיר את המקרה ולא אני.
הערה 2 שלי היה על הסעיף הזה:
"כניסה לפרטי פרטים בנוגע לכללי הצניעות של הילדות: איסור הגעה בחולצה "שקופה", חולצת "V", דרישה לכיסוי המרפק".
ביחס להערה 3, לאיזה פרטים ירדו? "חצאית וכיסוי ראש" - זה לא נשמע לי חמור במיוחד.
ביחס להערתך האחרונה - חבל שלא התמקדתם בנושא הסינון, ולא בסוגיית הצניעות, שבה לא הצלחתם להציג נתונים רלוונטיים, לדעתי, וסתם משכתם אל עצמכם אש. זה קצת אבסורדי, אך העיסוק האובססיבי שלכם בנושא הצניעות, הסב את תשומת הלב ממה שהוא לדבריך עיקר הדו"ח.
שלום הרב
השבמחק1. התקשרנו לברר ואכן היתה דרישה כללית שהאימא תהיה בעלת כיסוי ראש (לא רק בבואה למקום). המקרה לובן עם מפקח בכיר מאוד אשר גיבה את סירובו של בית הספר.לטענתו(ויש בה היגיון רב), אם לא נאפשר זאת לבית הספר, הרי שהוא יעבור לחינוך הפרטי. אשמח לפרט את דעתנו בסוגיה מורכבת זו. את התקנון עצמו לא טרחנו לחפש משום שלא היתה מחלוקת על עובדת הסירוב.
2. כמובן שיש דברים שחייבים להיכתב בתקנון. הבאנו דוגמאות שונות מהן ראויות ומהן לא.
3. בדרישה מהאימהות לבא עם כיסוי ראש וחצאית אין בעיה בניסוח. הבעיה היא חברתית. זו הדרה ברורה של דתיים רבים, במיוחד כשמדובר בערי פריפריה. אמת, אפשר ל"התחפש", אך הרוב מעדיף שלא וכן, זהו עידוד לתרבות שקר.
4. הרבה ממה שראינו לא יכולנו לפרסם.
5. אכן העיקר לדעתנו היה העניין החברתי, ודאי כדבר מרכזי. לצערנו, למרות ההדגשה הברורה, התקשורת (גם הדתית) והציבור, נתפס באופן טבעי לסוגיות הצניעות. בהתאם, החוברת לצעירים שהכי נמכרה מתוך הארבע שכבר הוצאנו, היתה החוברת על חברה מעורבת. אלה החיים...
שמואל