הספר "הרבי מלובביץ' - בחייו ובחיים שלאחר חייו" יצא לאור לפני כשנתיים באנגלית. בזמנו, עקבתי אחרי הרבה מהביקורות שנכתבו על הספר (ראו כאן וכאן), והגעתי למסקנה שאני מבין במה עוסק הספר על צדדיו החיוביים והשליליים ולכן לא אצא מגדרי כדי לקרוא אותו. לפני מספר שבועות ראיתי את הספר במהדורתו העברית בספריה העירונית המקומית על מדף הספרים החדשים והחלטתי בכל זאת ליטול את הספר לידי.
ובכן, הספר מספר את סיפורו של הרבי מלובביץ' האדם. המחברים יוצאים מגדרם כדי לצייר אותו, לפחות עד הגיעו לארצות הברית, כאדם די רגיל. הם אף מדגישים את כל הנקודות בחייו בהם הוא לא בדיוק פסע בתלם שהיינו מצפים מאדם שעומד להיות אדמו"ר ואחד המנהיגים הרוחניים המשפיעים ביותר במאה העשרים. חלק מהנקודות הללו: לימודיו האקדמיים, זה שהוא לא למד בישיבת תומכי תמימים בצעירותו, הזמן הארוך שעבר בין הגיעו לבית הרבי הריי"ץ לבין נישואיו בגיל די מתקדם, אי שימושו בתפקיד רבני, ציבורי או חינוכי כלשהוא עד הגיעו לארה"ב וכך הלאה.
עם זאת, אני לא חשתי בזלזול או בהקטנה של האיש מצד המחברים. ההיפך הוא הנכון. לדידם, דווקא משום שהוא הגיע עם רקע אקדמאי, ועם היותו אדם שראה עולם, בעל דעות עצמאיות ולא אחד שיצא מפס הייצור של החינוך החב"די, אלו התכונות שהביאו אותו ל"ופרצת" - פריצת כל המסגרות המסורתיות לפעילותו של אדמו"ר חב"די.
ובכן, הספר מספר את סיפורו של הרבי מלובביץ' האדם. המחברים יוצאים מגדרם כדי לצייר אותו, לפחות עד הגיעו לארצות הברית, כאדם די רגיל. הם אף מדגישים את כל הנקודות בחייו בהם הוא לא בדיוק פסע בתלם שהיינו מצפים מאדם שעומד להיות אדמו"ר ואחד המנהיגים הרוחניים המשפיעים ביותר במאה העשרים. חלק מהנקודות הללו: לימודיו האקדמיים, זה שהוא לא למד בישיבת תומכי תמימים בצעירותו, הזמן הארוך שעבר בין הגיעו לבית הרבי הריי"ץ לבין נישואיו בגיל די מתקדם, אי שימושו בתפקיד רבני, ציבורי או חינוכי כלשהוא עד הגיעו לארה"ב וכך הלאה.
עם זאת, אני לא חשתי בזלזול או בהקטנה של האיש מצד המחברים. ההיפך הוא הנכון. לדידם, דווקא משום שהוא הגיע עם רקע אקדמאי, ועם היותו אדם שראה עולם, בעל דעות עצמאיות ולא אחד שיצא מפס הייצור של החינוך החב"די, אלו התכונות שהביאו אותו ל"ופרצת" - פריצת כל המסגרות המסורתיות לפעילותו של אדמו"ר חב"די.
הבעיה בהצגה הזאת של הדברים היא שזה לא מסביר עוד חלקים מהותיים מדמותו של הרבי. מכל התיאורים עליו, הרבי היה אדם כריזמטי, מחנך דגול, רטוריקן מופלא, תלמיד חכם מופלג, בעל ידיעות עצומות בכל התורה כולה ובספרות חב"ד בפרט. מהיכן הגיעו כל התכונות הללו? האם הם נולדו בו רק אחרי השואה? האם הם לא היו קיימים בו בחמישים שנות חייו הראשונות?
אני מכיר היטב את הסיפורים החב"דיים אודות הרבי בסגנון שהיה מברך בעודו תינוק היונק מאמו, ואינני רואה סיבה להאמין לכל אותם הסיפורים. אך מכאן ועד לומר שהרבי חלם להיות מהנדס בפריז לשארית חייו, הדרך רחוקה. האם היו עוד הרבה מהנדסים יהודיים בצרפת שכל התורה כולה היתה פרושה לפניהם כבכף ידם? לא ברור לי מה סברו המחברים.
עם זאת, נהנתי מקריאת הספר. השתדלתי להתעלם מהמסקנות מרחיקות הלכת של המחברים ובמקום זאת התענגתי על מיני הפיצ'פקס שהמחברים דלו מהרשימות של הרבי ומאגרותיו בשנים שלפני מלחמת העולם השניה (על אחד מהם כתבתי כאן).
שם השולח: יעקב תאריך: 13/12/11, 22:23:11עקבת, כמובן, לא עכבת (אין צורך לפרסם את התגובה, אלא רק לתקן את הטעות)
השבמחקכל טוב.
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=6290&p=54964&hilit=%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F+%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99#p54946 (פורום 'אוצר החכמה' - דיון על הספר הנ"ל, ובתוכו ביקורות משובחות על הספר)
השבמחק