יום הולדת את בלוג "רב צעיר" - שנתיים!

כן, זו התקופה לסיכומים, חשבון נפש ומבט לעתיד.
אז מה היה לנו השנה? אם אני מנסה להיזכר ברשימות הכי פופולריות בשנה האחרונה, כנראה שאגלה שאלו היו רשימות שלא נכתבו על ידי. ביניהם, שתי רשימות על ברכת החמה (קישור1, קישור2) ורשימה של ר' איתם הנקין אודות בירור הלכה ממקור שאינו מוסמך שכיכב במספר פורומים מאז שהוא פורסם אצלנו. אך היו גם כמה רשימות שלי שעשו אי אלו גלים, ביניהם: כשרות התות, יין אוצר בית דין, הטור שכתבתי לקראת פורים - כשאתה הרב... שכנראה אפרסם השנה שוב במסגרת הטור ב"כיפה", ואם כבר הזכרנו את "כיפה", קיבלתי לא מעט תגובות על הטור שהתחלתי לכתוב תחת השם "דעת תורה".
בשנה האחרונה הבלוג פירסם רשימות ממספר כותבים אורחים: שאול שיף בטורים שזכו ללא מעט ביקורת עליו ככותב ועלי כמארח, ר' איתם הנקין, הרב יואב שטרנברג, סגן-צעיר, ר' אוריאל פרנק, ר' יצחק רונס, הרב עמוס ראבילו, והסטיריקן הגדול מכולם - חיים ולדומירסקי (שהבלוג מברך אותו לרגל הטור הסאטירי החדש בעיתון מקור ראשון).
לפני מספר חדשים עברנו למערכת תגובות חדשה, המערכת עוד לא קורסת תחת עומס תגובותיכם, אך מאז הגענו קרוב ל400 תגובות. אם נוריד את התגובות שלי מהספירה וננסה לעשות איזה שהוא חישוב, לא מדויק במיוחד, נגיע למשהו כמו ממוצע של שתי תגובות לרשימה.
אם כבר הזכרנו את התגובות, אז כסיכום של השנה אחד הפרמטרים הכי בולטים אצלי זה שאין לי שום מושג אילו רשימות יזכו לתגובות מאת הגולשים ואילו לא. אתן דוגמא מהשבוע האחרון: אני הייתי בטוח שהטור שלי שהתפרסם ב"ספרים בלוג" אודות ביקורת ספרים: אור החיים על חומש בראשית – הוצאת מוסד הרב קוק יזכה בלא מעט תגובות מפרגנות ושהטור של סגן-צעיר אודות תורת חב"ד לבני הישיבות יזכה בויכוח ער בתיבת התגובות ושלעומת אלו הטור אודות רבי יהודה אומר משמו - רש"י מול הרב שטיינזלץ בכלל לא יזכה בתגובות. מה שקרה בפועל זה שהטור אודות דברי רש"י זכו לתגובות חכמות ומחכימות, הטור של סגן-צעיר זכה לתגובות מעטות מאד והטור שלי לא זכה אפילו לתגובה מפרגנת אחת.
אחרי שלוקחים בחשבון שאין לי שום מושג איך לחזות מראש אילו טורים יזכו לתגובות, גם אין לי שום מושג האם הרשימות שלא זוכות בתגובות זה בגלל שכולם מסכימים או שאף אחד לא קרא כי הנושא לא מעניין אף אחד חוץ ממני.
מבחינת כניסות לבלוג, יש עלייה מתונה אך קבועה במספר הנכנסים לבלוג. בחודש האחרון נכנסו יותר מכפול ממספר הכניסות של אותו חודש אשתקד.

אני מניח שלא מעט מכם הבחינו בכך שבחדשים האחרונים אני נמצא תחת לחץ זמן שטרם הכרתי כמותו בשנים שלפני כן. בחדשים האחרונים ישנם מספר ימים בשבוע שמראש אני אפילו לא מנסה למצוא זמן לכתוב, מכיוון שאני יודע שאין סיכוי שאמצא, בשבועות האחרונים פעמיים שאפילו לא היה לי זמן לכתוב דבר תורה קצר לפרשת השבוע מתוך האור-החיים, על אף שהדרשה היתה מוכנה אצלי והיה רק צריך להעלות את חלקה לכתב. בנוסף לצמצום הזמן הפנוי המועט שהיה, שני כותבים שתרמו לי טורים בעבר (סגן-צעיר, והרב יואב שטרנברג) הפסיקו לכתוב (סגן-צעיר עשה קאם-בק בשבוע האחרון), וזה רק הגדיל את הלחץ עלי.
במהלך החדשים האחרונים אני מצאתי את עצמי מתלבט מה עדיף, לתת לבלוג לשקוע ולדעוך כפונקציה של הזמן הפנוי שיש לי עד שהוא עלול לגווע לחלוטין או אולי, מכיוון שאני רואה שכבר כמעט ואין לי זמן לכתוב רשימות ארוכות ולעסוק בכל מיני נושאים שהייתי מעוניין לעסוק בהם, היה רצוי שאודיע שכשם שקיבלתי שכר על הדרישה כך אקבל שכר על הפרישה. לעת עתה, אני עדיין שורד אך לא הכרעתי לחלוטין בהתלבטות הזאת.

את הבלוג אינני כותב כדי להפיץ את דבר ה' בעולם, לא כל כך חשוב לי לראות השפעה של הבלוג עליכם הקוראים או על השיח הציבורי בכלל, אני כותב בעיקר מסיבות אגואיסטיות. בעזרת הבלוג אני מוציא תסכולים שיש לי מכל מיני כלי תקשורת, רבנים, תהליכים בחברה הדתית (וגם בחברה החרדית והישראלית), אני מקבל פידבק על רעיונות ומחשבות שיישמתי או שהעליתי (וכאן המקום להודות לאנשים שנותנים את הפידבק: אלחנן, חמוטל, חגי, רועי, משה, יצחק, אלי, ברוך, איל, אלעד, אריה, יוחאי, יניב ואת כל אלו ששכחתי - אתם יכולים להיות בטוחים שלולי אתם מזמן הייתי מפסיק לכתוב. אז תמשיכו כך ושאחרים ילמדו מכם.), וזה מאפשר לי לסכם בצורה קצרה ותמציתית שיעורים ודברי תורה שאני מוסר בקהילה ובמקומות נוספים.

כשאני חושב קדימה ומנסה להתוות לבלוג יעדים, הייתי מעוניין שהוא יהפוך לבימה בו מחליפים דעות ורעיונות רבנים ותלמידי/ות חכמים באופן מכובד ומעורר למחשבה. הייתי שמח אם רבנים אחרים שקוראים ועוכבים אחרי הנעשה בבלוג היו משתפים מדי פעם בחידושים שהם הנחילו בקהילותיהם ובהתלבטויות שהם נתקלים בהם- בין אם זה בענייני לימוד והלכה ובין אם זה תהליכים אחרים שהם עוברים עם או בלי הקהילה.