חוב גדול אני חייב לבלוג הזה שדרכו נחשפתי לראשונה לתורת חב"ד בכלל, ולארגון 'תורת חב"ד לבני הישיבות' וחוברות 'מעיינותיך' בפרט. בעקבות החשיפה כאן, הצטרפתי בשנה שעברה לתוכנית 'לב לדעת' שבו זכיתי ללמוד בפעם הראשונה בחיי את ספר התניא, וקיבלתי הצצה חטופה אל האוצרות הרבים הטמונים בו. כשעוד הייתי תלמיד ישיבה נרתעתי קצת מלימוד חסידות והעדפתי להתרכז בגפ"ת. במיוחד נרתעתי מתנועת חב"ד שהצמיחה מתוכה תנועה משיחית ממש. אי לכך אני מאוד מאוד מודה ל'רב צעיר' על הסקרנות שהוא הצליח לעורר בקרבי לפינה זו של תורת ישראל.
מעטים מאוד הם הנקודות בחייו של אדם עליהם הוא יכול להצביע ולומר 'בנקודה הזאת חל שינוי משמעותי בהשקפה שלי על העולם'. מעטים עוד יותר הם הספרים שיכולים לגעת בשורש הנשמה ולחולל שינוי מהסגנון הנ"ל. הדברים נכונים פי כמה, ככל שהאדם מתבגר ונהיה יותר מבוסס בדעותיו והשקפותיו. אינני חושב שעולם ההשקפה שלי היה חשוך לפני שפגשתי את ספר התניא, אבל בהחלט נתווסף גוון חדש שלא הצלחתי להבחין בו מקודם. מבחינה מסוימת אני דווקא שמח שנתקלתי בה בשלב קצת יותר מאוחר בבנין האשיות, ולא בתחילת דרכי בתוך עולם הישיבה.
במסגרת תוכנית 'לב לדעת' נבחנו על ספר התניא (חלק ראשון), במעמד די מרשים שנערך בח"י אלול בשנה שעברה, כ-250 בחורים. למעלה מ-80% מתוכם חובשי כיפות סרוגות. מן הסתם נתון זה אינו מפתיע את בני הישיבות שביניכם, אבל הוא בכל זאת ראוי לתשומת לב. בהקשר הזה מאוד מעניין להקשיב לדבריו של הרב דרייפוס בהתוועדות בישיבת שיח (לינק) בה הוא מציג גישה מאוד חיובית אך יחד עם זאת גם מאוד מאוזנת ביחס לחב"ד. הוא מצליח לשים בצורה מדויקת את האצבע על הנקודות הבעייתיות בתורת חב"ד מנקודת ההשקפה של הציבור הדתי לאומי (סגירות מחשבתית, התבטלות טוטלית כלפי ה'רבי', היחס לציונות וכו'), ובאותו הזמן מצביע על הרב שג"ר כמורה דרך שהפגין באישיותו הרחבה, איך בכל זאת אפשר לשלב בין הזרמים. הוא מביע הסתייגות קלה כלפי ארגון 'תורת חב"ד לבני הישיבות' ומפחד שהבחורים יאבדו את חוש הביקורתיות שלהם אבל לעניות דעתי זו חשש קצת רחוק. נדמה לי שיש דווקא הרבה מאוד פוטנציאל להפריה הדדית, שיכול לצמוח מה'שידוך' הזה. השפעה אחת חשובה שאולי כבר מורגשת בשטח, הוא בחיזוק התנועה השפויה והלא משיחית של חב"ד (אכן הופתעתי לטובה באירוע המרכזי שהתקיים בי"ט כסלו שלא שמעתי שם את צמד המילים רבי-משיח, ולו פעם אחת).
בנושא המשיחיות כדאי להפנות את תשומת הלב למאמר מאוד מעניין שיצא בכתב העת 'תכלת' בקיץ האחרון (תשס"ט) 'המשיח האבוד של חב"ד' שבו שוטח המחבר (תומר פרסיקו) בצורה די משכנעת את הטענה כי הרבי האחרון (הרב מנחם מנדל שניאורסון) אכן האמין כי הוא בעצמו המשיח. למי שבקי בתורת חב"ד אולי אין הדברים מפתיעים ומחודשים (למעשה מסתבר שהרב שג"ר כבר אמר את זה כמעט מפורשות [לינק] כבר בתשס"ו) אולם בשבילי זה היה 'שוק' לא קטן. כמו שכתב 'רב צעיר' (לינק) הטענה ש'כל פעולות הרבי מליובביץ' בארבעים ושתיים שנות פעילותו כאדמו"ר היו מכוונות להבאת המשיח' כבר נמצא בספרו של הרב יצחק קראוס 'השביעי'. אולם על אף שטענה אחרונה זו הייתה מוכרת לי, אף פעם לא עלה בדעתי לחשוב שהרבי באמת מתכוון לעצמו. אם נכונים הדברים, זה אכן שופך אור חדש על הרבה מהפעילות של חסידות חב"ד, אבל מצד שני אותי אישית זה גם די מפחיד.
בחזרה לעניינינו - למי שמעוניין, מתחילה עכשיו תוכנית המשך של 'לב לדעת' ללימוד החלק השני של התניא החל משער היחוד והאמונה. פרטים במודעה.
מעטים מאוד הם הנקודות בחייו של אדם עליהם הוא יכול להצביע ולומר 'בנקודה הזאת חל שינוי משמעותי בהשקפה שלי על העולם'. מעטים עוד יותר הם הספרים שיכולים לגעת בשורש הנשמה ולחולל שינוי מהסגנון הנ"ל. הדברים נכונים פי כמה, ככל שהאדם מתבגר ונהיה יותר מבוסס בדעותיו והשקפותיו. אינני חושב שעולם ההשקפה שלי היה חשוך לפני שפגשתי את ספר התניא, אבל בהחלט נתווסף גוון חדש שלא הצלחתי להבחין בו מקודם. מבחינה מסוימת אני דווקא שמח שנתקלתי בה בשלב קצת יותר מאוחר בבנין האשיות, ולא בתחילת דרכי בתוך עולם הישיבה.
במסגרת תוכנית 'לב לדעת' נבחנו על ספר התניא (חלק ראשון), במעמד די מרשים שנערך בח"י אלול בשנה שעברה, כ-250 בחורים. למעלה מ-80% מתוכם חובשי כיפות סרוגות. מן הסתם נתון זה אינו מפתיע את בני הישיבות שביניכם, אבל הוא בכל זאת ראוי לתשומת לב. בהקשר הזה מאוד מעניין להקשיב לדבריו של הרב דרייפוס בהתוועדות בישיבת שיח (לינק) בה הוא מציג גישה מאוד חיובית אך יחד עם זאת גם מאוד מאוזנת ביחס לחב"ד. הוא מצליח לשים בצורה מדויקת את האצבע על הנקודות הבעייתיות בתורת חב"ד מנקודת ההשקפה של הציבור הדתי לאומי (סגירות מחשבתית, התבטלות טוטלית כלפי ה'רבי', היחס לציונות וכו'), ובאותו הזמן מצביע על הרב שג"ר כמורה דרך שהפגין באישיותו הרחבה, איך בכל זאת אפשר לשלב בין הזרמים. הוא מביע הסתייגות קלה כלפי ארגון 'תורת חב"ד לבני הישיבות' ומפחד שהבחורים יאבדו את חוש הביקורתיות שלהם אבל לעניות דעתי זו חשש קצת רחוק. נדמה לי שיש דווקא הרבה מאוד פוטנציאל להפריה הדדית, שיכול לצמוח מה'שידוך' הזה. השפעה אחת חשובה שאולי כבר מורגשת בשטח, הוא בחיזוק התנועה השפויה והלא משיחית של חב"ד (אכן הופתעתי לטובה באירוע המרכזי שהתקיים בי"ט כסלו שלא שמעתי שם את צמד המילים רבי-משיח, ולו פעם אחת).
בנושא המשיחיות כדאי להפנות את תשומת הלב למאמר מאוד מעניין שיצא בכתב העת 'תכלת' בקיץ האחרון (תשס"ט) 'המשיח האבוד של חב"ד' שבו שוטח המחבר (תומר פרסיקו) בצורה די משכנעת את הטענה כי הרבי האחרון (הרב מנחם מנדל שניאורסון) אכן האמין כי הוא בעצמו המשיח. למי שבקי בתורת חב"ד אולי אין הדברים מפתיעים ומחודשים (למעשה מסתבר שהרב שג"ר כבר אמר את זה כמעט מפורשות [לינק] כבר בתשס"ו) אולם בשבילי זה היה 'שוק' לא קטן. כמו שכתב 'רב צעיר' (לינק) הטענה ש'כל פעולות הרבי מליובביץ' בארבעים ושתיים שנות פעילותו כאדמו"ר היו מכוונות להבאת המשיח' כבר נמצא בספרו של הרב יצחק קראוס 'השביעי'. אולם על אף שטענה אחרונה זו הייתה מוכרת לי, אף פעם לא עלה בדעתי לחשוב שהרבי באמת מתכוון לעצמו. אם נכונים הדברים, זה אכן שופך אור חדש על הרבה מהפעילות של חסידות חב"ד, אבל מצד שני אותי אישית זה גם די מפחיד.
בחזרה לעניינינו - למי שמעוניין, מתחילה עכשיו תוכנית המשך של 'לב לדעת' ללימוד החלק השני של התניא החל משער היחוד והאמונה. פרטים במודעה.
סקר לא רשמי - האם ישנם עוד מבין קוראי הבלוג (אולי זו סוג של שליחות חב"דית חדשה, בעידן האינטרנט) שנחשפו דרכו או בדרך אחרת לתורת חב"ד - הכנסו והגיבו!
שם השולח: אהרן תאריך: 26/01/10, 18:03:59
השבמחקההשערות שהרבי חשב על עצמו שהוא המשיח אינן נכונות. אף שיכול להיות שהוא חשב שהוא המעומד להיות המשיח באם היה בא בחיים חיותו בעלמא דין, אין שום איזכור או מימרא שהוא חשב שהוא יהיה המשיח או שהוא כבר המשיח (ואדרבא!)
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 26/01/10, 20:03:47
אהרן,
אין הכוונה שהרבי חשב שהגיעו ימות המשיח, אלא שהרבי חשב שהוא נבחר להביא את ימות המשיח כמשיח בכבודו ובעצמו.
שם השולח: משה תאריך: 26/01/10, 20:29:17
המחשבתו היה רק ב"אם" הוא היה מביא אתהמשיח בחיים חיותו. אבל באם הוא היה מסתלק בינתיים הוא לא העלה במחשבתו שהוא הוא המשיח (אף שחשב שחסידיו ימשיכו עבודתו להביא את ימות המשיח והמשיח). אין שום איזכור ממנו שהוא חשב שהוא המשיח בהחלטיות! מה שאכן כבר והזכיר דברים שהוא חשב ע"ע שהוא "המועמד" הראוי להיות המשיח באם יבוא בחיים הגשמיים שלו.
שם השולח: שמעון תאריך: 28/01/10, 09:39:14
עובדה היא שבמתכוון או שלא (וזה בדיוק נקודת הדיון פה) הרבי העמיד את חסידות חב"ד במצב של 'אחרי המבול'.
לצערינו היא עדיין לא התאוששה ממציאת זו.