הגמרא במסכת ברכות מביאה ברייתא (דף לז עמוד א):
זה הכלל: כל שהוא משבעת המינים, רבן גמליאל אומר: שלש ברכות, וחכמים אומרים: ברכה אחת מעין שלש.
ומעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו מסובין בעלייה ביריחו, והביאו לפניהם כותבות ואכלו, ונתן רבן גמליאל רשות לרבי עקיבא לברך. קפץ וברך רבי עקיבא ברכה אחת מעין שלש. אמר ליה רבן גמליאל: עקיבא, עד מתי אתה מכניס ראשך בין המחלוקת! אמר לו: רבינו, אף על פי שאתה אומר כן וחבריך אומרים כן, למדתנו רבינו: יחיד ורבים הלכה כרבים.
רבי יהודה אומר משמו:
כל שהוא משבעת המינים ולא מין דגן הוא, או מין דגן ולא עשאו פת, רבן גמליאל אומר: שלש ברכות, וחכמים אומרים: ברכה אחת; כל שאינו לא משבעת המינין ולא מין דגן, כגון פת אורז ודוחן - רבן גמליאל אומר: ברכה אחת מעין שלש, וחכמים אומרים: ולא כלום.
השאלה הנשאלת היא מה פירוש המשפט "רבי יהודה אומר משמו" - משמו של מי?
רש"י כותב: "משמו - של רבן גמליאל".
הרב עדין שטיינזלץ-אבן ישראל כותב בביאורו למסכת ברכות "משמו - של רבי עקיבא".
יש בדברי הרב שטיינזלץ הרבה הגיון.
מבחינה היסטורית רבי עקיבא היה צעיר מרבן גמליאל - כך רואים גם בסיפור המובא בברייתא זו שרבן גמליאל מכנה אותו "עקיבא", ורבי עקיבא עונה לו בלשון "רבינו". רבי עקיבא היה ממובילי מרד בר-כוכבא, ואילו רבי יהודה היה בן דורו של תלמידי רבי עקיבא כרבי שמעון בר יוחאי - הדור שאחרי המרד. הנשיא בזמנו של רבי יהודה היה רבן שמעון בן גמליאל. כך שמסתבר יותר שרבי יהודה דווקא מצטט את רבי עקיבא ולא את רבן גמליאל.
בנוסף, גם מבחינה תוכנית יש הגיון דווקא בדברי הרב שטיינזלץ. רבי יהודה מצטט מחלוקת בין רבן גמליאל לחכמים. יותר סביר שרבי עקיבא לימד אותו שיש מחלוקת בדבר, ולא שרבן גמליאל לימד אותו שהוא סבור כך וחכמים (=הרבים) חולקים עליו.
אשמח ליישובים על בדברי רש"י, או להפנייה למקורות הדנים בנושא.
שם השולח: חגי תאריך: 26/01/10, 09:13:52
השבמחקדווקא בגלל שר' עקיבא היה רבו המובהק של ר' יהודה, הברייתא לא היתה צריכה לציין במיוחד "אומר משמו" כי מסתמא כל מה שאמר ר"י היה אליבא דר"ע.
לגבי התוכן - זה לא כ"כ מופרך שר"ג מסר לר"י את המחלוקת בינו לבין חכמים
שם השולח: אלעד תאריך: 26/01/10, 09:42:47
אנסה להעלות השערה שמחזקת את דעת הרב שטיינזלץ ממספר מקומות (שאולי אינו מייצג ושווה לבדוק את זה) שהסתכלתי על השימוש במילים "אומר משמו" אין שימוש של שם האומר בתוך המימרא- כלומר אם ר' יהודה אומר משמו של רבן גמליאל היה צריך להכתב
"ר' יהודה אומר משמו כל שהוא.. מברך שלוש ברכות וחכמים אומרים מברך ברכה אחת" ללא אזכור שמו של רבן גמליאל ועצם העובדה שצוין שמו משמע שר' יהודה צטט את ר' עקיבא
שם השולח: פוכאוויץ תאריך: 26/01/10, 13:27:21
אני לא חושב שיש קשר (הכרחי, על כל פנים) בין מסירת דבר "משמו" של מישהו לבין קשר ישיר של רב-תלמיד. ייתכן שדבר נמסר "משמו" של מישהו בהפרש של כמה דורות. (בפועל, כדי לשלול או לאמת זאת, צריך לבדוק בשיטתיות את הופעת הביטוי הזה).
האם ניסית גם לבדוק, אם יש מקומות נוספים שהדעה הזאת בהלכות ברכות מופיעה בספרות חז"ל, ועל שם מי היא מופיעה? אולי רש"י התבסס גם על אזכור במקום אחר.
שם השולח: משה תאריך: 26/01/10, 18:25:13
לכאורה פרש"י הוא המסתבר ביותר, כמו שמצינו הרבה מקומות שמצוי במשניות או ברייתות "ר' יהודה אומר בשמו" שהכוונה הוא שאומר בשם החכם שעיקר בו הוזכר עיקר המימרא הקודמת בתוך המשנה. לדוגמא: קידושיןפב."אבא גוריין איש צדיין אומר משום אבא גוריא: לא ילמד אדם את בנו חמר, גמל, קדר, ספן, רועה וחנוני, שאומנותן אומנות ליסטים. רבי יהודה אומר משמו: החמרין רובן רשעים, והגמלין רובן כשרין, פרש"י משמו - של אבא גוריא.. אין פלא שהוא היה צעיר מבעל המימרא, שהרי רואים שהוא היה חוזר הרבה דברים "משמו" של תנא אחר שהיה זקן ממנו, דכנראה הוא היה בעל שמועה וחוזר בדיוק היאך ששמע מרובתיו בשם חכמים הללו.
ולעצם העניין, דברי הרב שטיינזלץ תמוה, שהרי המשך דבריר' יהודה מוכיחים שאמר מימרא של ר' גמליאל, שהרי זה מה שאומר במהשך: רבי יהודה אומר משמו: כל שהוא משבעת המיניםולא מין דגן הוא, או מין דגן ולא עשאו פת, רבן גמליאל אומר: שלש ברכות, וחכמים אומרים: ברכה אחת; כל שאינו לא משבעת המינין ולא מין דגן, כגון פת אורז ודוחן - רבן גמליאל אומר: ברכה אחת מעין שלש, וחכמים אומרים: ולא כלום."
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 26/01/10, 20:00:50
משה,
דבריך בפיסקא האחרונה לא ברורים לחלוטין, ומעלים חשד שמא אתה משוחד (ולא מאהבת רש"י).
שם השולח: משה תאריך: 26/01/10, 20:26:36
השבמחקסליחה! הפיסקא האחרונה טוענת שדברי הברייתא הבאים בהמשך ברורים שהוא חוזר גירסתו על דברי ר"ג שהוא מביאם בההמשך., לבאר דברי ר"ג, אם הוא מין דגן ולא עשאו פת או משבעת המינים וכן שיטתו בדבר שאינם מאחד המינים הנ"ל. ברור, שהוא בא לבאר דברי ר"ג ואינו מבאר דברי רע"ק
מודעת חסות
שם השולח: אלחנן תאריך: 26/01/10, 21:54:17
לכאורה פשוטים דברי רש"י, שמדובר בתוספת ביאור לדברי רבן גמליאל ומחלוקתו עם חכמים. תוספת זו נמסרת בשם רבן גמליאל עצמו - בהתאם לדרכו לבאר ולפרט הלכות ומחלוקות מדורות קודמים (ראה מובאה למטה).
אגב, ר' יהודה מוסר דברים נוספים בשם רבן גמליאל דיבנה וחכמים נוספים בני דורו.
אין לתוספת זו קשר להכרעת ההלכה ע"י ר' עקיבא כחכמים נגד רבן גמליאל, ואין כל סיבה להניח שנמסרה דווקא דרך ר' עקיבא ולא מנוכחות ישירה בבית המדרש ביבנה.
הדברים מבוססים בעיקר על ספרו החשוב של הרב אהרן היימן, תולדות תנאים ואמוראים, בערכו של ר' יהודה, ואעתיק תורף דבריו:
שם השולח: אלחנן תאריך: 26/01/10, 21:59:09
"ובלי ספק קיבל את תורתו מאביו, ובפרט תורת ר' אליעזר רבו דאביו כדמשמע מנחות יח ע"א. ומלבד אביו מצינו שקיבל מכל חכמי יבנה שאמר הלכות משום ר' אליעזר כעירובין צד ע"א, יומא לט ע"א ... בשם ראב"ע [מפנה לירושלמי ברכות פ"א ה"ב: א"ר יהודה מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי ראב"ע, וברכות טו ע"ב] ... וכן היה רבן גמליאל רבו כמפורש שבת קג ע"ב, ואמר בשמו כתוספתא ברכות פ"ד, פסחים פ"א, ביצה פ"ב [ומוסיף ומביא מקור בו אמר גם משום ר' יהושע].
...
"כפי הנראה האריך ר' יהודה ימים הרבה, וכאשר אמרנו לעיל ששימש את כל גדולי חכמי יבנה"
...
"וכן דרכו לומר תמיד 'אימתי' ... וכן דרכו להוסיף ולומר 'ואף'... וכן דרכו לומר 'במה דברים אמורים' ... 'זה הכלל' ... וכן יאמר תמיד הלשון 'בראשונה' ... וכן יספר מעשיות מדורות ראשונים ..." [אחר כל אפיון כזה באה כמובן רשימת מקורות]
שם השולח: אלחנן תאריך: 26/01/10, 22:06:06
אחר הדברים והאמת האלה, שמתי לב שהתוספתא ברכות פ"ד (הי"ג) שהזכיר הרב היימן - היא הברייתא בגמרא בדף לז שלגביה התלבטת. ובכן, בדפוס וילנא מופיעה שם בפירוש הגירסה "ר' יהודה אומר *משום רבן גמליאל*". אמנם, ב'אור הגנוז' על אתר מתקן - 'אומר משמו', ולא ברור לי אם תיקן עפ"י כתב יד או מסברא. לצערי אין בהישג ידי תוספתא כפשוטה של ר"ש ליברמן, אבל מן הסתם שם יהיה אפשר להכריע סופית את הנקודה הזו.
שם השולח: פוכאוויץ תאריך: 27/01/10, 13:42:14
כפי שאמרתי...
התוספתא בכתב יד וינה "אומר משמו" בלי ציון שם המצוטט. אמנם בכת"י ערפורט ובדפוס ראשון: משום רבן גמליאל"
השבמחקוכפירוש רש"י. האם בהשפעתו ?
תגובות נוספות (כנראה):
השבמחקhttp://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=22841