השיבה שופטינו כבראשונה - תגובה

אחד הקוראים הנאמנים שלח את הטור השיבה שופטינו כבראשונה למזכיר בית הדין המדובר, והלה השיב כך:

מעשה שהיה כך היה: בהיותי אחראי על רישום הנישואין של "שארית ישראל" בבני ברק (תקופה שארכה כמה חדשים עד שעזבתי את התפקיד) הגיעה כלה חניכת "בית יעקב" ברחובות ומסמכיה בידיה. בכתובת אמה כתוב שנישאה לאביה בתור ארמלתא (=אלמנה), מאחר שהיתה "אלמנת מלחמה" היא הציגה את מסמך האלמנות מבעלה הראשון, שעל פיו נישאה האמא בנישואין השניים. על מסמך האלמנות חתום הרב הצבאי פירון. הבעל הראשון היה מר מזרחי (בנו של הח"כ ר' יעקב מזרחי ) ולפי התעודה של פירון נהרג מזרחי במלחמת יום הכפורים.
מאחר והמקרה של החייל מזרחי היה מפורסם בשעתו, וגם לאחרונה חזר ופורסם באחד מעלוני חב"ד (מזרחי היה חסיד חב"ד), נזכרתי באותה שעה בסיפור.
הסיפור היה שהצבא קבע שמזרחי נהרג בתוך הטנק שנפגע ונשרף כליל ולא נשאר מהגופות שהיו בו כי אם אפר. הצבא הודיע זאת לאביו של מזרחי, ובתור ח"כ היתה לו זכות לראות את הטנק השרוף בעצם ימי המלחמה.
באותה שעה היה במשרד הרישום לנישואין הגרח"ש קרליץ זצ"ל, סיפרתי לו על הכלה עם התעודות הללו, והוא התחיל לרעוד מפחד, ושפתיו נקשו זו לזו. שאלתי אותו מה לעשות, והוא אמר לי לשלוח אותה לרבנות רחובות שהשיאה את אמה, ושם מכירים אותם. כך עשיתי. עד כאן.

המכתב הזה רק מעצים את דברי: חוצפה חרדית בהתגלמותה. הכותב מרחם יותר על שפתיו של הרב קרליץ מאשר על הכלה המסכנה שמאן דהוא החליט שיש מקום לשקול שמא יש בה פסול.
סיפור זה שאין בו אפילו זכר ל"מותב תלתא" פורסם בספר "פסקי דין"!!!
בפסק שפורסם בספר לא כתוב שההחלטה היתה לשלוח אותה לרבנות בה נישאה אמה, דבר שעוד יש בו הגיון מסוים, אלא לשלוח אותה לרבנות שמכירים את המשפחה ויש שם רב ירא שמים.
הערה אחרונה, ברבנות רחובות חלו אי אלו שינויים פרסונאליים במהלך עשרים השנה שחלפו מאז שהאם נישאה ועד שהבת מבקשת להינשא.