שביבים (עקב) / שאול שיף

ר' שאול שיף פרסם את רשימותיו בעיתון הצופה במשך עשרות שנים. לאחר שהעיתון שבק חיים הוא ממשיך לפרסם את רשימותיו בעלון שבועי המופץ בדואר האלקטרוני למעוניינים (ניתן לפנות למייל: schiffs at 013 dot net dot il). יובהר שהדברים המתפרסמים במדור זה משקפים את דעותיו של הכותב והינם על אחריותו, ואינם בהכרח משקפים את עמדותי.

כוחה של ברכה
[מתוך שיעורו בישיבת הכותל של הרה"ג אביגדור נבנצל שליט"א]:
"...חשבתי, עצה גדולה לאדם. הרי אדם רוצה ברכות. לפעמים גם הולך לרב'ה או לת"ח כדי לבקש ברכה. והנה, אפשר לקבל ברכה מפי הקב"ה בעצמו! כיצד? ראשית כל – כאן בארץ ישראל, שהכהנים נושאים את כפיהם בכל יום, יש לנו עצה פשוטה לקבל ברכה מפי הקב"ה, והיא – לשמוע ברכת כהנים. הרי זו ברכה מפי הקב"ה עצמו! (עי' רש"י במדבר ו, כז) ואולם גם אם אדם זקוק לברכה דווקא בצהרים או בערב, לא בבקר, גם אז יכול לקבל ברכה מפי הקב"ה בעצמו. כיצד? ע"י שיברך יהודי. הקב"ה הרי הבטיח לאברהם: "ואֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ" (בראשית יב, ג), וא"כ מי שמברך יהודי – הקב"ה מברכו. אם אדם אומר לחברו: "בקר טוב," או "ערב טוב" והוא ב א מ ת מאחל לו כן – מובטח לו שהקב"ה יברך אותו. כשהוא אומר זאת מן השפה ולחוץ – הקב"ה רב חסד, ואולי גם זה בכלל ההבטחה הנ"ל. אבל כשמאחל כן לחברו בכנות ובכל לבו, אז ודאי שזוכה שהקב"ה יברך אותו. וברכה של הקב"ה הרי אין לה גבול. ברכה שלי אינני יודע כמה היא שווה, אבל ברכה של הקב"ה הרי שווה לאין גבול !
...וא"כ במקום להוציא כסף רב על נסיעה לרב'ה או חכם, יכול אדם בפה להשיג ברכה מפי הקב"ה עצמו ע"י שיאמר לחברו: "תהיה בריא", או: "תחיה עד מאה ועשרים". הכוח שלנו בדיבור פינו הוא א"כ עצום !..."

הרה"ג שמואל טל שליט"א חוזר לישיבה
לאחר גלות שעוד יסופר עליה רבות בבוא הזמן, חוזר השבוע הרה"ג שמואל טל שליט"א לכהן בפועל כראש ישיבת "תורת החיים" שביד בנימין.
הרב שהה מחוץ לישיבה כשנה וארבעה חודשים ועבר עם משפחתו להתגורר בגליל במושב בר יוחאי. הרב הקדיש את כל עתותיו ללימוד תורה ותפילה למען כלל ישראל ונמנע מלקבל קהל או לנהל שיחות חוץ מאשר עם בני משפחתו.

"מבחן געלע"
הרב מבריסק, רבי יהושע לייב זי"ע , מינה את ר' יעקב ואת בנו ר' אברהם ישראל להקים את השחיטה האשכנזית הירושלמית, שהייתה בימיו בראשית דרכה. השניים אכפו את תקנותיו של הרב מבריסק על קצבים וסוחרים אלימים. עתים עמדו בפני סכנות, מתיגרת ידיהם. אך הם לא ויתרו כמלוא נימה על הסדרים החדשים שהכניס רבי יהושע לייב. מכאן בא כינויו של ר' יעקב: "ר' יענק'ל מנקר". ר' יעקב היה ליטאי מבטן ומלידה , יליד הורודנה, ובפנקס מקבלי החלוקה של כולל הורודנה בירושלים, מהשנים תרס"ה-ס"ז, הוא מופיע כיעקב בן ישראל געלעס. ומי הייתה אותה געלע שאליה התיחס? [ האות ס' ביידיש באה לשייך . לאמור: ישראל של געלע]
על פי קונטרס "בית אבא" של העיתונאי החרדי, ר' ישראל גליס, מדובר באשה "תלמידה חכמה", שחיה ברוסיה לפני כמאתיים שנה, אשר "ידעה מסכת בבא קמא עם פירוש רש"י ותוספות - - - בערבי שבתות היתה בוחנת את נכדיה במסכת זו, ומחלקת מגדנות לאלו שהיו ראויים לכך, ונוזפת באלו שלא היו ראויים..."
מצאצאי צאצאיה היה אותו ר' יעקב, שהוא ובנו ר' אברהם ישראל, ביססו את בית המטבחיים האשכנזי. מגעלע לגעלעס ומגעלעס לגליס גילגולו של שם משפחה.

קוראים לזה דאודורנט
שאלתי את הרה"ג שלמה אבינר שליט"א:היות ואנו נמצאים בעיצומם של ימי הקיץ הלוהטים, ולא מעט אנשים , למרבה הפלא, אינם מודעים לעובדה הפשוטה כי ניתן להשיג בקלות, באין סוף חנויות ממכר, דיאודורנטים נגד ריחות זיעה , ומשום כך מקשים לממש את ההלכה האוסרת להתפלל במחיצתו של ריח רע. אשר על כן השאלה: האם מותר להעיר בעדינות לאדם על הריח הרע הנודף ממנו, או שמא יש כאן הלבנת פנים ועבירות נוספות של בין אדם לחבירו?
תשובה: אכן חמור מאוד הוא שאנשים מסריחים בזיעתם ומציקים לשכניהם, ואסור לאדם להמאיס לחברו. לכן מומלץ להשתמש בדיאודורנט , כולל בתשעה באב, כי אין זה בושם אלא סילוק ריח רע. ופנייה אל מי שמסריח יש לעשות בחוכמה בדרך של האשמת עצמו . כלומר: סליחה, אני רגיש . אני סובל מאוד מריח רע , אולי תעשה עמי חסד קח דיאודורנט . סליחה.

שורש ויסוד ה"קוויטל" שמגישים לצדיקים
מאז ומעולם נהגו ישראל, מתוך אמונת חכמים עמוקה, לשחר את פני גדולי התורה והחסידות ולקבל את ברכתם בכל עת ועל כל דבר כמעט. על-פי חז"ל כוח הברכות נמסר לחכמים, לצדיקים ולכהנים מידי הקב"ה: "אמר הקב"ה, לשעבר הייתי אני צריך לברך את בריותיי, מכאן ואילך יהיו הכהנים וצדיקים מברכין אתכם". [תנחומא ויחי]
וכתב הרשב"א (שו"ת הרשב"א ח"ד סימן ג): "כך היא מידת הקב"ה, שכך חייבה חכמתו, שעל ידי תפילת חסידיו וברכותיהם יתרצה ויתרבה טובו".
וה'חזון איש' כתב: "כל ברכה של גדול הדור עושה רושם למעלה ועושה עת רצון". [חזון איש, אורח חיים, סימן קנ"ו]
כוחו של חכם רב הוא לפעול ישועות למעלה מדרך הטבע ולחולל נסים כשהשעה צריכה לכך, כדברי רב האי גאון: "דע כי דבר זה היה מקובל אצל צדיקים ולא היה אחד מכחיש בו, כי הקב"ה עושה אותות נוראים על ידי הצדיקים, כמו שהוא עושה על ידי הנביאים". [עין יעקב, ב'הכותב', חגיגה פב]
וחידוש גדול מגלה בעל ה'עקידת יצחק' כי: "שינוי הטבע על ידי תפילת הצדיקים הוטבע בכל כוחות הטבע מראשית יצירתם מבוראם, להשתנות כחפץ הצדיקים". כולל שפע וברכה רוחנית וגשמית. דברים כאלו כותב אף הרמב"ן (באגרת הקודש): "דע כי בהיות החסידים מידבקים במחשבתם בעליונים, כל דבר שהיו מחשבים בו ומתכוונים עליו באותה שעה היה מתקיים". [ על פי מאמרו של הרב שמואל רוזנברג שליט"א, "המודיע", ה' אדר תשמ"ז]