יום שני, 26 בדצמבר 2016

האם מסתכלים על התהליך או על התוצאה? מחלוקת עצמית!

היום הגיע לידי גליון 114 של כתב העת אמונת עתיך, בו מצאתי תגובה של הרב ישראל רוזן ממכון צומת לדבריו של ידידי הרב אלי רייף (ראו כאן).

הנה לפניכם התגובה:


שימו לב לדברים הבאים, בהם הרב רוזן סבור שאין להתחשב בתהליך אלא בתוצאת המעשה בלבד:
ולחומרא כיצד? (אי התחשבות בתהליך אלא בתוצאה): אם אדם לחץ על מתג כלשהו ומתחיל תהליך שרשרת של מליוני פעולות דיגיטליות האחוזות זו בזו, ואפילו אם חולף זמן ניכר מעת פעולת האדם עד להתרחשות התוצאה - כל זה נחשב בעיניי פעולה ישירה של האדם וכלל לא 'גרמא'. 
אני מסכים לדברים אלו לחלוטין. אך מצאתי מי שחולק עליהם. שמו: הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת. 
כך כותב הרב ישראל רוזן ממכון צומת אודות מכשיר הkosher switch ה"כושר סוויטש" (קישור וראו גם כאן):
עמדתנו היא ש'הכושר סוויטש' הינו 'גרמא' פשוטה, לא פחות אך גם לא יותר. אני שולל לחלוטין את הניסיון להתיר אביזרים אלו גם לצרכים של נוחיות או 'צורך', מתוך החשבה של פעולת 'הסרת המונע' בתור פעולה פחותה מ'גרמא'. ראו באתר 'צומת', שבו נתבאר הנושא בהרחבה. אין שום רב שפסיקתו מקובלת ובעלת משקל, התומך בכך. היתר ה'גרמא' הוא רק לצורכי רפואה וביטחון וכיוצא באלו, ולא להורדת תריס כדי להאיר חדר ילדים כשתינוק בוכה וכדומה.
אם אדם עושה פעולה ויש לה תוצאה מכוונת, גם אם הוא פועל בדרך עקיפה או בדרך השלילה, כמו 'הסרת מונע', זו 'גרמא' ברורה שנאסרה על ידי הראשונים, פרט ל'מקום פסידא'. כאמור, פוסקי דורנו החילו היתר זה של 'מקום פסידא' גם במכלול נושאי רפואה וביטחון וכיו"ב. הוי אומר, כל ההצעות הללו להתיר 'גרמא' לצורכי נוחיות, שלא לצורכי רפואה וביטחון, משוללות יסוד.
 אינני בטוח שניסיונו לפרש דבריו לעיל היתה מוצלחת במיוחד. [אגב, אני סבור שהיה על העורך להעיר לכותב על נקודה זו.]

הוספת ביאור (בעקבות תגובה):
בעניין ה"כושר סוויטש" הרב רוזן מתפלמס עם הרב פנחס שפירא הכותב שה"כושר סוויטש" זה מעשה בידיים - כלומר, כיוון שהאדם מתכוין למלאכתו, והאדם עושה פעולה על מנת שהמלאכה תתרחש, והמלאכה אכן מתרחש כפי מחשבתו, הרי שזו פעולה שלמה של האדם, ובמקרה של מלאכה דאורייתא, הרי שהאדם עשה מלאכה דאורייתא בשבת.
הרב רוזן חלק עליו וכתב שעצם זה שהאדם יודע שמעשיו יובילו לתוצאה הצפויה אינה הופכת את מעשיו למלאכה, מכיוון שהגדרת המעשה כמלאכה תלויה ב"תהליך" - האופן הטכנולוגי בו מתבצע הפעולה. ולכן, לדעת הרב רוזן ה"כושר סוויטש" זה גרמא - לא פחות ולא יותר.
הרב אלי רייף במאמרו טען שאחת הסיבות להתיר פתיחת דלתות מגנטיות בשבת זה שאין כאן באמת מעשה - בגלל שהאדם במעשהו לא עושה כלום. במסגרת זו הוא תיאר את ה"תהליך" - את הטכנולוגיה המאפשרת לפתוח דלת באמצעות הינף כרטיס פלסטיק. על זה הגיב הרב רוזן, שה"תהליך" אינו מעלה ואינו מוריד, אלא התוצאה (פתיחת הדלת). על זה הגיב הרב רייף, שזו טענה מעט מוזרה כשזו נטענת ע"י הרב רוזן. ולזה הגיב הרב רוזן בתגובתו לעיל, שבמקרה שהתוצאה גלויה וברורה, הרי שמתחשבים בתהליך להחמיר. איך בדיוק זה יכול להסתדר עם הדברים שהוא עצמו כתב לגבי ה"כושר סוויטש"?

בעניין זה, אחזור שוב על מה שכתבתי בעבר: אשמח לכל מי שיוכל להסביר לי את ההבדל בין דבריו של הרב רוזן אודות רמקול בשבת לבין דבריו כנגד ידידי הרב אלי רייף.

11 תגובות:

  1. אני לא רואה את הסתירה בדבריו של הרב רוזן. אתה יכול להסביר? תודה.

    השבמחק
  2. תודה רבה על ההסבר הברור והמפורטת. אבל החילוק נראה לי כל כך פשוט שלא האמנתי שזו היתה הקושיא שלך. הרב רוזן סובר ש”שרשרת של מליוני פעולות דיגיטליות ה א ח ו ז ו ת ז ו
    ב ז ו” נחשב לפעולה ישירה. לאומת זות, הרב רוזן סובר שפעולה “ב ד ר ך ע ק י פ ה או בדרך השלילה, כמו 'הסרת מונע'” נחשב לגרמא. ואין כאן שום סתירה. אפשר לחלוק אל דבריו, אבל אי אפשר לומר שדבריו אינם עקביים.

    השבמחק
    תשובות
    1. יפה. אז לאן אתה משייך את החיישנים של האזעקה?

      מחק
  3. אני מודה שלא הצלחתי לצלול לעומק הנושא אז אני מקווה שאני מדבר לעניין - אבל נראה לי פשוט שהפעלת חיישני אזעקה נכנסת לגדר של "פעולה ישירה" כי עצם חסימת קרן הליזר (לדוגמא) גורמת לשרשרת פעולות דיגיטליות המבצעות מלאכה אסורה (בהנחה שזה המצב).
    לעומת זאת ב"כושר סוויץ" המערכת דוגמת את מצב המפסק כל כך וכך שניות, והזזת המפסק רק גורמת שבבדיקה הבאה המערכת תגלה שהמפסק זז.

    נכון שיתכן ואם ננתח את המעגל במערכת חיישני האזעקה נגלה שבעצם מדובר במעבד בעל שעון פנימי שמתעורר נניח מיליון פעם בשניה ורק אז מגלה שחסמתי את קרן הלייזר, ואז תעלה השאלה מהו הגבול של התזמון שבו נגדיר "פעולה ישירה" ומתי ההשהייה תהפוך זאת ל"פעולה עקיפה", אבל זאת כבר לא סתירה פנימית.

    אפשר לדמות זאת לשאלה איך מותר לכבות גז ביו"ט - מדוע סגירת ברז הגז נחשבת פעולה ישירה אבל הרתחת מים שיגלשו נחשבת גרמא?

    השבמחק
    תשובות
    1. חגי,
      מה שכתבת זה הנחת המבוקש. השאלה היא: האם מסתכלים רק על פעולת האדם והתוצאה, או שמסתכלים גם על התהליך המתרחש בין הפעולה לתוצאה.
      התשובה שנותן הרב רוזן לשאלה היא: תלוי במהות התוצאה.
      מה שאתה ודב כותבים זה שזה לא תלוי בתוצאה אלא בתהליך עצמו. אבל זו בדיוק השאלה: האם מתחשבים בתהליך?

      מחק
  4. דווקא נראה לי שהרב רוזן מתכוון למה שכתבתי - הוא מדבר בתגובתו על תהליך שהוא "שרשרת פעולות האחוזות זו בזו" כלומר סיבה ותוצאה ישירות, ותהליך כזה אינו גרמא אלא פעולה ישירה, ולכן מה שקובע זאת התוצאה.

    לעומת זאת ב"כושר סוויטש" מדובר ב"דרך עקיפה" של "גרמא" כי המנגנון מנתק את הפעולות מלהיות "אחוזות זו בזו"

    השבמחק
    תשובות
    1. אבל חיישן אזעקה זו דוגמא שהוא מביא לקולא. ולדבריך זה צריך להיות לחומרא.

      מחק
  5. חיישן אזעקה זה אכן דוגמא לפעולה ישירה ולא לגרמא.
    הרב רוזן מסביר שהוא מקל בחיישני אזעקה אע"פ שמדובר בפעולה ישירה בגלל שהתוצאה היא לא מלאכה - אז הקולא היא לא גרמא אלא מדין פ"ר דלא ניחא ליה.

    השבמחק
    תשובות
    1. חוץ מעיקרון פ"ר דניחא ליה ולא ניחא ליה, האם יש מקום להבחין בין חיישן אזעקה לבין פתיחת דלת מגנטי?

      מחק
  6. להבנתי אין הבדל

    השבמחק

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.