יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

לקראת תחילת שנת הלימודים

לרגל תחילת שנת הלימודים הממשמשת ובאה אני חורג מהרגלי ומבקש לשתף בשתי סיטואציות שמצאתי את עצמי, או יותר נכון את אחד מילדי, בהם במהלך שנת הלימודים שעברה. זאת, מתוך תקווה שאנשי החינוך הקוראים את הבלוג הזה, וממונים להיות שליחינו לחנך את ילדינו ילמדו מטעויותיהם של אחרים.

הבן שלי זכה בשנה החולפת במחנכת איכותית מאד, חכמה ומבינה עניין. באמת שאין לי שום טענות אליה, ההיפך הוא הנכון יש לי רק שבחים. גם המקרה הבא, שהינו טעות מצערת, הוא מבחינתי בגדר טעות שיכולה לקרות לכל אחד. ומקרה שהיה כך היה.
כאב, אחד מתפקידי העיקריים הוא לחתום על כמעט כל נייר שהילדים שלי מקבלים בבית הספר, ובכלל זה גם מבחנים. קרה שהבן שלי הגיש לי מבחן לחתום עליו, לקחתי את המבחן לידי והתחלתי לעבור על כל השאלות בהן הבן שלי טעה בתשובה. והנה אני רואה שבשתי תשובות הבן שלי כתב את התשובה הנכונה אך כתב ידו לא היה מספיק ברור והמורה הורידה לו נקודות מכיוון שהיא חשבה שהוא כתב תשובה לא נכונה. הראיתי לבן שלי שאם הוא היה כותב יותר ברור הוא היה מקבל ציון גבוה יותר. הבן שלי לא היה מוכן להסתפק בזה, אז אמרתי לו שהוא יכול לקחת את המבחן חזרה למורה שלו ולהראות לה שהיא לא הבינה את מה שהוא כתב, אך מרב הסיכויים הם שהמורה תגיד לו שלא מגיע לו עוד ניקוד מכיוון שהוא היה צריך לכתוב בכתב יותר ברור.
כעבור מספר ימים נזכרתי באותו מבחן ובאותה שיחה עם בני, ושאלתי אותו מה התחדש ואם הוא הראה את המבחן למורה שלו. הבן שלי ענה לי: "היא אמרה שכתבתי את זה אחרי שהיא החזירה את המבחנים". סוף הסיפור הוא לא ממש חשוב (פניתי למורה והיא נסתה למזער נזקים), הנזק נעשה: הבן שלי למד מהמורה שלו שאפשר לרמות ע"י שינוי תשובות המבחן לאחר קבלת הציון. אינני חושב שמדובר בנזק עצום, ובכל זאת עוד רגע של מחשבה היו יכולים למנוע את הנזק הזה.

הסיפור השני הוא על מורה שלמקצוע שאותו היא מלמדת התלמידים נדרשו להביא הרבה ציוד מהבית בכל שבוע, וכהרגלם של תלמידים היא כאלה ששכחו מידי שבוע להביא את הציוד. בשעת מעשה לא היה לי מושג כיצד המורה מתמודדת עם תופעת שכיחת הציוד, למעט פתק להורים על כך שילדם לא הביא את הציוד שלו, שגם אני קיבלתי כמותו כמה פעמים במשך השנה. כשהסתיימה שנת הלימודים וילדי יצאו לחופש, פתאום התחלתי לשמוע את אחד מילדי אומר לאחים שלו שוב ושוב "את הסיפורים שלך תספר לסבתא שלך", "אתה יודע מה? את זה תספר לסבתא שלך" (כך, גם כשהסבתא היתה בבית באותו זמן). התברר לי שמדי שבוע התלמיד שהיה שוכח את ציודו היה מספר למורה כל מיני "סיפורי סבתא", והיא היתה מפטירה כנגדו "את זה תספר לסבתא שלך". כך למדו התלמידים מדי שבוע פרק בהלכות נימוסים. שוב, זה לא נעשה בזדון, פשוט המורה לא היתה ערה לכך שכל דיבור שלה, ובודאי דיבור שחוזר על עצמו, משפיעה על התלמידים שלה. שוב, עוד רגע של מחשבה מצד המורה, היה יכול לשפר בהרבה את הרושם שהשאירה על תלמידיה.

תגובה 1:

  1. שם השולח: עזי תאריך: 29/08/11, 06:11:28הבעיה העיקרית בעיני בסיפור הראשון היא לא זה שהילד למד על האופציה לתקן את התשובות לאחר המבחן - חזקה על ילד נבון שיעלה על זה בעצמו בשלב כלשהו. הבעיה היותר חמורה היא חוסר האמון שניתן בו - האם היתה סיבה לחשוד בו ברמאות? העובדה שברירת המחדל היא להניח שהילד משקר אא"כ יוכח אחרת היא המעשה האנטי חינוכי. (וברמה פחותה אמנם, הדברים נכונים גם ביחס לסיפור השני).


    שם השולח: שלמה תאריך: 29/08/11, 22:25:06גם אני לא כל כך הבנתי, אם הילדים שלך חיים בבלון כזה שהם לא יודעים מה פירוש "העתקה" או "רמאות" אז אשריך, אתה בסביבה איכותית, רק תעדכן את המורה שזה ככה. אצלי כבר בחודש הראשון של ההוראה תפסתי צרור תלמידים מעתיקים וקיבלתי בחזרה שני מכתבים להורים עם חתימת הורים מזוייפת.

    גם משפט כמו "את זה תספר לסבתא שלך" אני אשתדל לא להגיד לתלמידיי אבל סביר להניח שאם אני אתעצבן עליהם פעם יקרה משהו דומה. האם זו הטעות הכי גדולה שהצלחת למצוא אצל מורים???


    שם השולח: שלמה תאריך: 29/08/11, 22:29:21המשך

    הטעויות שלי למשל הן:
    אי הקשבה לתלמיד שאומר דבר נפלא אבל מסיבות שונות אינני מקשיב (רעש, לא מסתדר עם מה שתכננתי לומר, וכו')
    קיטלוג של תלמידים
    הפגנת עודף חסד במקום סמכותיות

    שנזכה לשנת לימודים מוצלחת ופוריה

    אנצל את המקום לצטט את המנהל שלי ביום היערכות: "נגר דורך על נסרים, זגג על זכוכיות. מורה צריך להזהר לא לדרוך על נשמות"


    שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 30/08/11, 04:24:11שלמה,
    אולי ההבדל בינינו זה באילו כיתות מדובר. הבן שלי סיים כיתה ב'.
    אני בטוח שהיו עוד טעויות במהלך השנה. כתבתי אודות טעויות, שבקלות היו יכולות להימנע.
    העניין של "ספר לסבתא" זה כנראה משהו שחזר על עצמו מדי שבוע, ולכן עשה כזה רושם על התלמידים.

    השבמחק

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.