יום חמישי, 28 ביולי 2011

יצא לאור: המעין תמוז תשע"א

בצירוף כמה הערות שלי

בתוכן:
למה פרשת פינחס נקראת תמיד סביב ימי בין המצרים? / רבי יששכר שלמה טייכטהל זצ"ל הי"ד - הכותרת הבנאלית מכסה על דרשה/דרישה בעד מינוי רבנים על פי ידיעותיהם בתורה ולא על פי ידיעותיהם בחכמת העולם (וליתר דיוק: בשפה הגרמנית). הרב טייכטהל, בעמח"ס "אם הבנים שמחה", מביע את געגועיו לעולם הישן שלפני האמנציפציה.
בענין הפסקות בקריאת שמע ובהלל / הרב יהודה עמיטל זצ"ל
הקמת מצבת זיכרון 66 שנה אחרי השואה / שמואל עמנואל
דברים בעת גילוי המצבה: ברוך עמנואל
דברים בבית הקברות בטירגרטן: הרב זאב וייטמן
המשפט בליל שבת
שלוש הערות הלכתיות בפעילות מבצעית בשבת / הרב מרדכי עמנואל
נוסחאות מכת"י של תשובת רבנו פרץ מקורבייל, והשלכותיהן לדין הזרעה מלאכותית / פרופ' שמחה עמנואל
גאולת ישראל השלישית / הרב יעקב הלוי פילבר
על איסור הולדת אוֹר בשבת במשנתו של הגרש"ז אויערבך זצ"ל / הרב זלמן מנחם קורן - מאמר ארוך זה והתגובה של הרב ידידיה מנת במדור התגובות שניהם באו כתגובה על מאמרו של הרב דר' דרור פיקסלר בגליון הקודם אודות השימוש בתאורה שאין בה הבערה בשבת. הרב קורן מנסה להוכיח שהג"ר שלמה זלמן אוירבך אסר מדרבנן כל דבר המאיר, בין ע"י חוט להט ובין בטכנולוגיה אחרת (כולל תאורת המסך שאתם צופים בו כרגע) והוא אף חשש לשיטת החזון איש לאסור כל שימוש במערכות חשמל ליחידים (בניגוד למוסדות).
בענין חפיפה לטבילת גֵרוּת / הרב אליעזר בן פורת
משניות סדר 'מועד', 'מועדים' או 'זמנים'? / ד"ר מרדכי מאיר
יחסו של הראי"ה קוק לקרן היסוד / הרב איתם הנקין - גם מי שהתרגל ליכולותיו של הרב איתם הנקין, לעולם יעמוד נפעם מול הפינות והמקורות הנדחים שהוא מצליח להגיע אליהם. ביחס לתוכן המאמר, לא ממש הטריד אותי אם לרב קוק היה או לא היה יחס חיובי כלפי קרן היסוד. עם זאת, בהחלט מתגלה כאן אישיות מורכבת יותר ממה שמנסים לצייר אותו (משני קצות המחנה).

תגובות והערות
שיתוף רבנים בצוותי חירום / משה אורן
עוד בענין גר שאינו מקיים מצוות / הרב אליעזר וייל - על הגיור הצבאי.
פתרון פרדוכסים הלכתיים / דוד ב"ר חיים סבתו
על דרך ההדרת ספרים תורניים / הרב אליהו מורגנשטרן
איסור תורה בסגירת מעגל חשמלי בשבת / הרב ידידיה מנת; הרב ד"ר דרור פיקסלר
בענין דברי החזון איש 'על דבר ארצנו' שבראש הגיליון הקודם; תיקון טעות / הרב יואל קטן
נתקבלו במערכת / הרב יואל קטן - לפעמים הביקורת וסקירת הספרים גולשת לדעתי מעבר לטעם הטוב. כך לדוגמא בדברים שכותב על הספר "בעקבות המחבר" מאת הרב שאול דוד בוצ'קו, ראש ישיבת "היכל אליהו" ורב היישוב כוכב יעקב (כזכור, על נושא זה הבאנו לפני מספר שבועות גם את דבריו של הרב דר' מיכאל אברהם):

המחבר משבח בהקדמה את דרכו של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, ולדבריו גישתו מביאה להלכה 'שנראית פשוטה יותר ואנושית יותר, שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום', וזה מתאים לעובדה שהרב בוצ'קו נוטה בפסקיו בדרך כלל לקולא. אולם קולא גורפת מדיי לענ"ד נמצאת בעמ' רסו ואילך, שם דן המחבר בשאלת חילול שבת להצלת גוי. בעקבות תמיהתו הייתכן שאין ערך לחיי גוי, והרי 'חביב אדם שנברא בצלם' - הוא מגיע למסקנה שגוי שאינו עובד ע"ז מותר לכתחילה לחלל שבת לצורך הצלתו (לא רק משום איבה), כשהוא מסתמך על שיטת המאירי שכל דברי חז"ל נגד הגויים נאמרו רק על כאלו 'שאינם גדורים בדרכי הדתות' - אך מתעלם מכך שדעה זו חריגה בין כל הראשונים, ולא נפסקה כלל להלכה.

או הדברים הבאים על "משנת א"י עם פירוש ספראי":

ובכל מקרה ראוי לענ"ד להשתמש במהדורה מיוחדת זו בשיטת 'תוכו אכל קליפתו זרק' (אך לא תמיד כל-כך פשוט להפריד בין התוך לקליפה). תמוה בעיניי אם-כן שמכללת ליפשיץ, מכללה דתית להכשרת מורים שרבים מתלמידיה הם בני ישיבות, החליטה להעמיד את משאביה ואת יכולתה האירגונית לרשות מפעל מחקרי 'כבד' ורב-שנים זה, שאופיו רחוק כאמור מדרכו של הזרם המרכזי-התורני של הציבור הדתי.


תגובה 1:

  1. שם השולח: אבי (האתר שלי) תאריך: 31/07/11, 17:24:21
    לא הבנתי מה ההסתייגות הגורפת הזאת מכל דבר שהוא אקדמי או מחקרי...במיוחד אם הדבר נעשה על ידי יהודים דתיים לעיא ולעילא.

    שם השולח: ידידיה תאריך: 01/08/11, 15:24:24
    אבי,
    העניין היסודי הוא אופיו של ביטאון המעיין ועורכו. ביטאון זה מהווה שמורת טבע של אוכלוסיה ספציפית מאוד שמצד אחד היא תורנית מאוד וחלקה אפילו משתייך לציבור החרדי ממש ומהצד השני מדעיות וביקרותיות מקובלת אצלו. אך דא עקא אקדמאיות שמריחה מעט ניחוח של ביקורת על הערכים התורניים עצמם מעלה מיד את אמות הסיפים. אפשר להתווכח אבל זה סוג האוכלוסיה. למרות שיש שיאמרו שיש כאן פסיעה על שתי סעיפים סותרים במהותם.


    שם השולח: אבי (האתר שלי) תאריך: 01/08/11, 23:02:45
    ידידיה, הבנתי. לגבי סעיפים סותרים...כולנו חיים עם שניות בצורה כזו או אחרת, אז זה לא מפתיע.

    מה שכן מפתיע אותי זה איפה שהעורך מעביר את קו התיחום. הרי מה כ"כ מסוכן במפעל של משפחת ספראי? על אילו ערכים הוא מערער בדיוק? הייתי חושב שמהדורה מדעית של המשנה זה עניין מבורך?

    שם השולח: אבי (האתר שלי) תאריך: 01/08/11, 23:07:40
    טוב...קראתי את הסקירה המלאה. אני יכול להבין את הסתייגות העורך עכשיו (אם כי לאו דווקא להסכים איתו).

    שם השולח: רועי תאריך: 03/08/11, 08:20:54
    הרב קטן קלע בדיוק לתחושותי כשלמדתי את מסכת שביעית עם פירושם.
    הדילוג על הפרשנים הקלאסיים קצת פחות הפריע לי, כי לא חשבתי שזו מטרת הפירוש.
    אבל, נקודת המוצא שלי היתה שזה עומד להיות ה"דעת מקרא" של המשנה. זה לא, וחבל.
    הרקע ההיסטורי\חברתי\מדעי מעולה.
    אפשר היה גם להביא היבטים מחקריים מסוימים, אבל נדמה היה לי שלפעמים הניסוחים נכבתו במטרה קצת להרגיז. אולי אני טועה.
    בסופו של דבר, למדתי את המשניות עם קהתי, והשלמתי ידע מהפירוש של ספראי.

    השבמחק

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.