יום חמישי, 16 בספטמבר 2010

לתת משמעות לחיים - שיחה לפני נעילה

אנו קוראים בספר יונה:
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה.

בואו נעצור לרגע ונחשוב - האם מותר לקיים כמין הגרלה כזו? האם זה מוסרי? דמיינו את עצמכם בסיטואציה דומה: אתם נמצאים באניה ויש סערה גדולה וצריך להפטר מאחד הנוסעים כדי להקל ממשקל האניה - האם אפשר להציע לערוך הגרלה?

לשאלה הזו יש כמובן תשובות שונות מנקודות מבט שונות (בעניין זה ובעניינים קרובים כדאי להאזין לסדרת ההרצאות הזו - באנגלית), וכמובן שלתורה ולהלכה יש את תשובתה שלה.
אך המכנה המשותף בין כל התשובות היא שהשאלה העקרונית שנידונה כאן היא מה משמועתה של החיים בכלל ומה משמעותה של חיים מקוצרים.

בהקשר זה כדאי להאזין ולהתבונן בדברים שאמר אחד מגיבורי ישראל, סא"ל עמנואל מורנו (הסיפור הזה שכבר הפך למפורסם, פורסם בספר לזכרו בשם "לך דומיה תהלה" שבזמנו מצאתי אותו ברשת אך כעת אינני מוצא אותו, הסיפור גם מופיע כאן):
עמנואל שאל אותי, "אתה יודע שאם מטוס בשטח חוטף פגיעה יש בערך 5 שניות להתרסקות, והניסיון מלמד שכמעט אף פעם אין ניצולים. מה אתה עושה בשניות האחרונות שלך, אם חס וחלילה המסוק שלנו ייפגע?"
הוא שאל כל כך ברצינות, ואני עניתי לו, "מקווה לחיות בכל זאת, חושב על הכאב ומקווה שייגמר מהר."
שאלתי אותו מה הוא היה עושה, ועמנואל אמר: "מה שאני אעשה, וזה גם מה שאתה צריך לעשות, זה לומר שמע ישראל."
הסתכלתי עליו ואמרתי, "בסדר, תגיד שמע ישראל, אבל מה יצא לך מזה? בכל מקרה אחרי רגע ההליקופטר יתרסק וכולנו נמות."
אז הוא ענה במילים שמלוות אותי עד עכשיו, ואני מאמין שזה יישאר איתי כל החיים: "אם לאדם נשארות חמש שניות לחיות, ועדיין יש משמעות לחייו ושאיפה למה שאחריהם, זאת אומרת שלחיים יש משמעות. אבל אם אדם לא מבין את חשיבות השניות הללו, כנראה אין משמעות לכל החיים שלו, שהרי החיים הם שלב נוסף בדרך לשלב הבא."


הדברים הללו של עמנואל מורנו הי"ד צריכים ללוות גם אותנו.

ברגעים שלפני [סיום] היום הקדוש כדאי שכל אחד ישאל את עצמו: האם לחיים שלי יש משמעות?

תגובה 1:

  1. שם השולח: אלחנן תאריך: 16/09/10, 21:28:25
    תודה רבה על הקישור לסדרת ההרצאות, הן נשמעות איכותיות ביותר (לפי המעט שהקשבתי לו עכשיו - מקווה למצוא זמן להמשיך).
    גמר חתימה טובה.

    שם השולח: דרור (האתר שלי) תאריך: 20/09/10, 13:28:27
    בדיוק כך הם דברי הרב חיים שמואלוויץ זצ"ל, שהקשה על המדרש האומר ששלושה אנשים היו בעצת פרעה (האם להשמיד את היהודים) - יתרו, בלעם, ואיוב.
    יתרו שברח - זכה לחסות תחת כנפי השכינה
    בלעם שאישר - נהרג בחרב
    איוב שהיסס - לקה בייסורים איומים
    וכאן שאל הרב, מדוע בלעם - שלכאורה חטא מכולם - "זכה" למות בן רגע, ולא לסבול הרבה במותו, ולעומת זה איוב שלא אישר לפרעה, הוא סבל מכולם?
    והוא ענה שמזה רואים את חשיבות החיים - על אף כל הסבל

    השבמחק

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.