לפני כחודשיים מצאתי בחנות הספרים ספר של פרופ' יונתן גרוסמן בשם "גלוי ומוצפן" בהוצאת מכללת הרצוג והקיבוץ המאוחד. לא שמעתי על הספר אך הוא היה נראה כמו משהו שאמצא בו עניין. לא טעיתי. אמנם, הוא היה קצת יותר מדי אקדמאי לטעמי האישי, אך הצלחתי לעבור גם את המשוכה הזאת.
הנה הציוצים שצייצתי במהלך קריאת הספר, אין צורך לומר שיותר ממה שצייצתי לפניכם כתוב שם:
הנה הציוצים שצייצתי במהלך קריאת הספר, אין צורך לומר שיותר ממה שצייצתי לפניכם כתוב שם:
אשתדל לצייץ מעט תובנות העולות מהספר "גלוי ומוצפן" של ד"ר יונתן גרוסמן בהוצאת הרצוג והקיבוץ המאוחד #גלויומוצפןגרוסמן pic.twitter.com/iaQUPsGMV3— Rav Tzair (@ravtzair) June 18, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן דו משמעות לשונית יכולה להיות מכוונת בידי המחבר.— Rav Tzair (@ravtzair) June 18, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן לדוגמא "ברוך הוא לה' אשר לא עזב חסדו" שאומרת נעמי, "חסדו" יכולה להיות מוסבת על בועז או על ה'.— Rav Tzair (@ravtzair) June 18, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן "כי גנוב גונבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור"— Rav Tzair (@ravtzair) June 18, 2017
בבור = בית הסוהר. אך הקורא חושב גם על הבור בעמק דותן.
#גלויומוצפןגרוסמן "כי גנוב גונבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור"— Rav Tzair (@ravtzair) June 18, 2017
בבור = בית הסוהר. אך הקורא חושב גם על הבור בעמק דותן.
#גלויומוצפןגרוסמן יונתן מוסר לשאול שדוד ביקש ממנו: "אמלטה נא ואראה את אחי".— Rav Tzair (@ravtzair) June 18, 2017
אמלטה = ארוץ.
אך הקורא שומע גם מובן של "אברח".
#גלויומוצפןגרוסמן כדי לטעון למשמעות נוספת של מילה או ביטוי, יש להראות שינוי מהמונח המקובל בסיפור. לדוג' בסיפור יוסף הכלא אינו מכונה בור כלל.— Rav Tzair (@ravtzair) June 18, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן יש ביטויים במקרא שנועדו לעורר אסוציאציה אצל הקורא ואז לגרום למעין אלמנט של הפתעה— Rav Tzair (@ravtzair) June 20, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן דוג' 1: "ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם" וקצת אח"כ "ורוח נסע מאת ה'" האם רוח זה הוא קיום דברי משה? לא!— Rav Tzair (@ravtzair) June 20, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן דוג' 2: "ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת. וישלחו האנשים את ידם" אנשי סדום כבר שולחים את ידם לדלת?! לא! אלו המלאכים!— Rav Tzair (@ravtzair) June 20, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן מילים חוזרות בפסוק מדגישות מוטיב— Rav Tzair (@ravtzair) June 22, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן לדוג' בניגוד לדמויות אחרות במקרא המוצגות בשמם ואח"כ בפועלם, אלימלך מוצג קודם בפועלו ורק אח"כ בשמו, מה שמדגיש את המילה "שם"— Rav Tzair (@ravtzair) June 22, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן "ושם האיש אלימלך ושם אשתו... ושם שני בניו..." מגילת רות כולה סובבת על המוטיב של הקמת שם בית.— Rav Tzair (@ravtzair) June 22, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן במפגש יעקב ורחל יש דגש על המילה "אח", המורה כי יעקב, הבורח מאחיו המבקש להרגו, מחפש למעשה "אחים חדשים".— Rav Tzair (@ravtzair) June 26, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן מילה מנחה: בפרק משיחת דוד למלך (שמ"א טז) השורש רא"ה הוא שורש מנחה. תפקיד המילה המנחה כאן להעלות את השאלה: מיהו באמת הרואה?— Rav Tzair (@ravtzair) June 26, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן פעמים שתפקיד המילה המנחה לחבר בין שני חלקי סיפור שלא ברור אם הם סיפור אחד. כך לדוגמא הביטוי "עלה אל ה'" בשני חלקי שמות כד.— Rav Tzair (@ravtzair) June 26, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן הצמד רא"ה שמ"ע מהווים צמד מילים מנחות בשלוש פרשות: מעמד הר סיני, גירוש הגר וחטא הדעת, אך תפקידם שונה בכל אחת מהן— Rav Tzair (@ravtzair) June 27, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן בגירוש הגר ה' שומע את הנער, אך הגר מבקשת שיראה (=יבחר) בו. וכך הצמד הוא צמד מנגיד.— Rav Tzair (@ravtzair) June 27, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן בחטא עץ הדעת מדובר על תהליך: הראיה מבטאת את תאוות היצר לחטא, השמיעה היא דרישת האלוה לעמוד מול יצרו.— Rav Tzair (@ravtzair) June 27, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן במעמד הר סיני מדובר על צמד משלים, ה' רוצה שהעם יראה וישמע, העם מעדיף לשמוע ולא לראות וממיר את הראיה ביראה.— Rav Tzair (@ravtzair) June 27, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן בסיפור צרעת נעמן המילה "לפני" משחקת תפקיד חשוב, כשמשמעה התבטלות וקבלת מרות. נעמן לומד לעמוד לפני אלישע לאחר שנרפא מהצרעת>>— Rav Tzair (@ravtzair) June 29, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן אפשר להרחיב עוד יותר ולחבר את פרשת גניבת הברכות עם פרשת מכירת הבכורה (המוזכרת ע"י עשו במהלך הפרשה).— Rav Tzair (@ravtzair) July 9, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן הנפקא מינה בתיחום הסיפור יבוא לידי ביטוי באופן בו נשפוט את גיבורי הפרשה, ובייחוד את מעשה הגניבה ע"י יעקב - מוצדק או לא?— Rav Tzair (@ravtzair) July 9, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן עוד בענין תיחום: תופעת הסיום המדומה.— Rav Tzair (@ravtzair) July 9, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן מגילת אסתר יכל לסיים במילים "וזכרם לא יסוף מזרעם", אך הקורא מתפלא לראות שיש המשך: כתיבת אגרת הפורים השנית.— Rav Tzair (@ravtzair) July 9, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן ואז שוב היה אפשר לצפות לסיום בסוף פרק ט', אך נוסף "וישם המלך אחשוורוש מס" בפרק י.— Rav Tzair (@ravtzair) July 9, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן תופעה דומה של סיום מדומה מתרחשת בסיום ספר יהושע: פרקים כב, כג, כד מהווים כל אחד בנפרד פרק סיום לספר.— Rav Tzair (@ravtzair) July 9, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן הסיום המדומה יכול להעיד על קושי מסוים שיש בסיום הסיפור. לדוג' קושי בהנחלת דיני פורים במלואם לעם.— Rav Tzair (@ravtzair) July 9, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן מאידך הוספת פרק י מסתירה את סיפור המגילה, הסיפור היהודי, בתוך סיפור דברי ימי המלך הפרסי.— Rav Tzair (@ravtzair) July 9, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן לסיפור יש מבנה עלילה יחסית קבוע: הצגת בעלי התפקידים, מצוקה, מפנה, גאולה, סיכום.— Rav Tzair (@ravtzair) July 19, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן מעבר למבנה העלילה אפשר לחפש מבנה עומק: לראות איזה מושגים מתפתחים ומשנים משמעות במהלך הסיפור.— Rav Tzair (@ravtzair) July 19, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן פעמים שיש גם מבנה אמנותי: לדוג' כיאסטי.— Rav Tzair (@ravtzair) July 19, 2017
מבנה העלילה מציג את המשמעות הפשוטה של הסיפור. המבנים הנוספים מגלים משמעויות נסתרות
#גלויומוצפןגרוסמן בסיפור יהודה ותמר מבנה העלילה מציג את רשימה של תמר למסד את ההורות שלה. מבנה העומק בוחן את משמעות הקשר בין חיים למוות.— Rav Tzair (@ravtzair) July 19, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן המבנה האמנותי מציג לקורא את ההתפתחות באישיותו של יהודה כתוצאה ממעשיה של תמר.— Rav Tzair (@ravtzair) July 19, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן שני המפגשים של דוד בעת שברח מפני אבשלום: עם ציבא ןעם שמעי, מקבילים לשתי העצות שיעץ אחיתופל לאבשלום.— Rav Tzair (@ravtzair) July 26, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן המפגש עם ציבא עסק ברכוש, בו דוד לא התעלה לנהוג לפנים משורת הדין. כנגדו אחת אחיתופל היתה לכבוש את נשי דוד, והעצה התקבלה.— Rav Tzair (@ravtzair) July 26, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן במפגש השני דוד חס על חייו של שמעי בן גרא לפנים משורת הדין. העצה של אחיתופל כיצד לחסל את דוד - לא התקבלה.— Rav Tzair (@ravtzair) July 26, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן סיפור מפגש רות ובועז פותח בהודעה לקורא שבועז הוא ממש' אלימלך (דבר שלא ידוע לרות).— Rav Tzair (@ravtzair) July 27, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן ידיעה זאת מעצימה את השאלה: מדוע בעז לא מודיע לרות על כך? כך יתברר לקורא שהחסד שהוא עושה עם רות אינו נובע מכך שהוא מהמשפחה.— Rav Tzair (@ravtzair) July 27, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן מנין חז"ל שאבו את הרעיון של ביזת הים? יש מקבילות רבות בין יציאת מצרים לישועת יהושפט בדה"ב כ. יתכן שחז"ל למדו משם לביזת הים— Rav Tzair (@ravtzair) August 6, 2017
#גלויומוצפןגרוסמן יש מקום לומר שבמלחמה נסית אין לישראל ליטול שלל (כמו יריחו). אם בכל זאת הם מקבלים שלל הרי שמדובר בהארת פנים מיוחדת מאת ה'.— Rav Tzair (@ravtzair) August 6, 2017
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.