בחודשיים האחרונים קראתי בשקיקה את ספרו של פרופ' דוד הנשקה "מה נשתנה - ליל הפסח בתלמודם של חכמים". נהנתי מאד מהקריאה ואני ממליץ על הספר בכל לב. במהלך הקריאה ניסית לצייץ נקודות מתוך הספר. אין ממש חוקיות בציוצים, היו פרקים שצייצתי הרבה, ואחרים שצייצתי פחות. בגדול, ניסיתי לצייץ בכל פעם שהגעתי למשהו שהרגשתי שהוא חידוש מרעיש. להלן קיבצתי את ציוצי על הספר.
הציוצים מכילים ספוילרים!!!
אם הספר מונח לכם על השידה ואתם בדרך לקרוא אותו - אני לא ממליץ לכם להמשיך לקרוא את הרשומה הזאת. אם לא שמעתם על הספר, או שראיתם את הספר והגבתם בתנועת ביטול של "מה כבר אפשר לחדש ב500 עמודים על ליל הסדר שטרם נכתב?" - הרשומה הזאת בשבילכם!
[קישור ל#מה_נשתנה_הנשקה בטוויטר]
הציוצים מכילים ספוילרים!!!
אם הספר מונח לכם על השידה ואתם בדרך לקרוא אותו - אני לא ממליץ לכם להמשיך לקרוא את הרשומה הזאת. אם לא שמעתם על הספר, או שראיתם את הספר והגבתם בתנועת ביטול של "מה כבר אפשר לחדש ב500 עמודים על ליל הסדר שטרם נכתב?" - הרשומה הזאת בשבילכם!
[קישור ל#מה_נשתנה_הנשקה בטוויטר]
אני אנסה לצייץ נקודות מתוך ספרו של פרופ' דוד הנשקה "מה נשתנה" שאני קורא כעת. מכיל ספוילרים! #מה_נשתנה_הנשקה pic.twitter.com/5zOgiaA1J9— Rav Tzair (@ravtzair) February 5, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה בזמן הבית עוד לא התגבשה התובנה שיש מצות עשה לספר ביציאת מצרים. ליל הסדר כלל אכילה והלל.— Rav Tzair (@ravtzair) February 5, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה כמו שההלל נאמר יחד עם נטילת לולב, ויחד עם שחיטת הפסח, כך הוא היה צריך להיאמר עם אכילת הפסח. אלא שאי אפשר לקרוא הלל כשאוכלים.— Rav Tzair (@ravtzair) February 5, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה חלוקת ההלל לשני חלקים מבטא את זה שההלל היה צריך להיאמר עם האכילה, אך מכיוון שזה לא ניתן, אומרים חלק לפני האכילה וחלק אחרי.— Rav Tzair (@ravtzair) February 5, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה הסיבה שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן גם כן קשור לקשר שבין ההלל לאכילת הפסח. לא מפטירין אפיקומן כי יש להסמיך את ההלל לאכילה.— Rav Tzair (@ravtzair) February 6, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה ברכת "אשר גאלנו" איננו ברכה על ההגדה אלא על המחצית הראשונה של ההלל.— Rav Tzair (@ravtzair) February 8, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה ברכת הגאולה יסודה עוד מזמן הבית. כולל "כן יגיענו לאכול מן הזבחים ומן הפסחים" - תפילה שהבית לא יחרב.— Rav Tzair (@ravtzair) February 9, 2017
— Rav Tzair (@ravtzair) February 9, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה ד' כוסות, בניגוד לדעת חוקרים רבים, נהגו גם בזמן הבית, כחלק מקיום ארבע מצוות הטעונות כוס: קידוש, הלל (כפול 2), וברכת המזון.— Rav Tzair (@ravtzair) February 9, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה ר' טרפון הוסיף להלל הנאמר בליל הסדר גם את הלל המצרי כדי להתאים את אמירת ההלל לזמן החורבן ולהוסיף גם הודעה על ניסים יומיומיים— Rav Tzair (@ravtzair) February 11, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה מספרות התנאים והאמוראים נראה שהגדרת מצה זה לחם ללא חמץ ותו לא. הצורך בשימור מיוחד לשם מצה התגבש רק מאוחר יותר.— Rav Tzair (@ravtzair) February 14, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה האם אכלו מצה ומרור בנפרד או רק בכורך? מסתבר שזה היה מחלוקת מנהגים בין א"י ובבל בתקופת האמוראים.— Rav Tzair (@ravtzair) February 15, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה דברי ר' גמליאל "כל שלא אמר ג' דברים אלו" הם מחלוקת על האמור לעיל במשנה "לפי דעתו שלבן אביו מלמדו".— Rav Tzair (@ravtzair) February 18, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה האב אינו חופשי לגמרי לבחור את התכנים המועברים בליל הסדר, הוא חייב לבאר פסח, מצה ומרור.— Rav Tzair (@ravtzair) February 18, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה עוד בדברי רבן גמליאל: המילים "פסח מצה ומרור" הם תוספת מאוחרת. ר' גמליאל אמר שצריך לומר את הביאורים לפסח מצה ומרור.— Rav Tzair (@ravtzair) February 18, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה דברי רבן גמליאל מעמידים את מצוות מצה ומרור המצוות בעלות מעמד עצמאי, ללא קשר לקרבן הפסח.— Rav Tzair (@ravtzair) February 20, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה מנהגנו לאכול מצה, מרור ואח"כ כורך יש בו שילוב של השיטה הרואה המצוות מצה ומרור בעלות מעמד עצמאי, והשיטה שהן נלוות לקרבן הפסח— Rav Tzair (@ravtzair) February 20, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה וכך "מה נשתנה" הכיל קושיא על כל אחד משלושת המאכלים המיוחדים חליל הסדר: פסח (הגם שזה אחרי החורבן), מצה ומרור.— Rav Tzair (@ravtzair) February 25, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה חגיגת י"ד- בדורות ראשונים של התנאים חגיגת י"ד נתפסה כבעלת מעמד עצמאי הבאה כחלק מחד הפסח בי"ד ניסן, יום הקרבת קרבן הפסח.— Rav Tzair (@ravtzair) March 5, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה חגיגת י"ד - בדורות מאוחרים יותר של התנאים חגיגת י"ד קיבלה מעמד נלווה לקרבן הפסח, ובמקום כחיוב נתפסה כרשות.— Rav Tzair (@ravtzair) March 5, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה שני התבשילין שמביאים לשולחן הסדר נדרשו בתחילה רק מתוקף היות סעודה זו סעודת חג, ולא כזכר לחגיגה וכזכר לפסח.— Rav Tzair (@ravtzair) March 5, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה ליל הסדר של זמן הבית מתמקד בהווה. ליל הסדר שלאחר החרבן מתמקד בהתרפקות על העבר.— Rav Tzair (@ravtzair) March 7, 2017
— Rav Tzair (@ravtzair) March 7, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה "אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" המשך משנת "אין מפטירין" הוא "חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח" זה התשובה לחכם— Rav Tzair (@ravtzair) March 7, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה עקירת השולחן - המנהג הקדום היה לעקור את השולחן לאחר כל מנה, בכל סעודה. המנהג נותר בליל הסדר, בדומה למנהג ההסבה.— Rav Tzair (@ravtzair) March 15, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה עקירת השולחן - מה שעורר את הילד לשאול לא היתה עקירת השולחן, שהיה מנהג רווח, אלא החזרת השולחן עם החזרת שכבר אכלו אותו בכרפס.— Rav Tzair (@ravtzair) March 15, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה לאחר החורבן נחלקו התנאים האם עיקר העיסוק בליל הסדר יהיה בלימוד הלכות קרבן הפסח או שסיפור יצי"מ יהיה במוקד.— Rav Tzair (@ravtzair) March 15, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה סיפור החכמים בבני ברק בא לחזק את הדעה הסוברת כי מוקד ליל הסדר בזמן החורבן כבר איננו קרבן הפסח, אלא סיפור יציאת מצרים.— Rav Tzair (@ravtzair) March 15, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה מדרש "ארמי אובד אבי" הוכנס. להגדה רק בסוף תקופת התנאים. שלא כחוקרים אחרים שראו במדרש זה גרעין ההגדה עוד מזמן הבית.— Rav Tzair (@ravtzair) March 19, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה גרעין ההגדה היה שאלות מה נשתנה ותשובות רבן גמליאל. אח"כ התוסף גם מדרש ארמי אובד אבי.— Rav Tzair (@ravtzair) March 19, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה מדרש אא"א התוסף לפני תשובות רבן גמליאל ולא אחריו משום שדברי רבן גמליאל אינן מתחילים בגנות, אלא בשבח ("שפסח הקב"ה וכו')— Rav Tzair (@ravtzair) March 19, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה פשט המשנה הוא ש"מתחיל בגנות ומסיים בשבח" יתקיים ע"י מדרש ארמי אובד אבי.— Rav Tzair (@ravtzair) March 20, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה מדרש אא"א נתוסף להגדה כדי להדגיש אספקט נוסף של הגאולה על פני ציר העבדות-חרות: היציאה מא"י והחזרה אליה, בה עוסק פרשת אא"א.— Rav Tzair (@ravtzair) March 20, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה מה עומד בבסיס מגמת הדרשן של "אני ולא שליח"? לא אנטי-נוצריות, אלא התנגדות לאקטביזם אנושי בתהליכי הגאולה.— Rav Tzair (@ravtzair) March 23, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה ההתנגדות לאקטביזם אנושי בתהליך הגאולה היא גם הסיבה להכנסת פיסקת "שהקב"ה חישב את הקץ" - הגאולה היא בידי שמים בלבד!— Rav Tzair (@ravtzair) March 23, 2017
#מה_נשתנה_הנשקה "ובאותות זה המטה" - הכוונה ל3 האותות שקיבל משה בסנה.— Rav Tzair (@ravtzair) March 25, 2017
"ובמופתים זה הדם" - לא מכת דם, אלא האות של הפיכת מי היאור לדם.
#מה_נשתנה_הנשקה "יד חזקה זו הדבר, וזרוע נטויה זו החרב" מדובר על הדבר והחרב שבנ"י היו עלולים ללקות בהם מיד ה' כנאמר: "פן יפגענו בדבר או בחרב"— Rav Tzair (@ravtzair) March 25, 2017
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.