יום חמישי, 15 במאי 2014

סיפור חינוכי?

לפני מספר ימים נזכרתי בסיפור שהיה מספר לנו אחד מרבותי בישיבה. את הסיפור הזה שמעתי ממנו מספר פעמים, אבל רק לפני כמה ימים, בשעה שנזכרתי בו וסיפרתי אותו למישהו אחר, הבנתי שדרוש לא מעט אומץ (ואולי מעט שיגעון) כדי לספר אותו לתלמידיך.
וכך הוא סיפר (אני כותב בגוף ראשון, הגם שהדברים אינם ציטוט, אלא על פי מה שאני זוכר):
בשעה שלמדתי בישיבת 'מרכז הרב' נתלתה הודעה על לוח המודעות בה היה כתוב שהרב צבי יהודה [קוק] אומר שכל הבחורים צריכים ללכת עם ציציות בחוץ. כשראיתי את ההודעה אמרתי לעצמי: עד עכשיו סברתי שאולי יש ללכת עם ציציות בחוץ בגלל שכתוב בשלחן ערוך, אבל אם זה לא בשלחן ערוך, אלא רק שהרב צבי יהודה אומר, אינני רואה סיבה ללכת עם ציציות בחוץ.
ומאז ועד היום הולך הרב עם הציציות בפנים.

5 תגובות:

  1. בש"ע לא כתוב שצריך ללכת עם ציציות בחוץ ואכן הספרדים לא נוהגים כך, זה כתוב במשנה ברורה.
    הרב נהג בצעירותו כמ"ב אך רצה לשנות, הוא לא רצה שיגידו שהוא עבר למרכז והתקלקל ולכן התעכב עם זה, הסיפור הזה היה רק טריגר.

    השבמחק
  2. מעניין אם זה היה כמו שפשקוויל שרק הביא את סמכות הרב כדי לדחוף משהו שחשוב לתולה המודעה
    והקורא נכעס כאילו שהרב עצמו דרש זאת
    או שבאמת הרב כך רצה שילכו ועודד את תליית המודעה
    או שהקורא עצמו לא אהב שחברים משיעור ב הקפידו עליו ונכנסו לו לקישקעס :-)

    אייזיק, ציציות בפנים

    השבמחק
  3. ומי אמר שצריך לעשות משהו בגלל שהשולחן ערוך אמר?

    השבמחק
  4. נדמה לי שאותו סיפור היה גם עם הכפה הסרוגה שהתחלפה לשחורה עם המעבר מישיבה שחורה למרכז.
    סיפור דומה לגבי ישיבה בזמן קריאת 10 הדברות ושירת הים בזמן שכולם עומדים למרות שהרב עומד בזמן שאר קריאת התורה. אמר שכשהוא הזדקן הוא הפסיק לשבת בזמן שכולם עומדים כי התעייף.

    השבמחק
  5. מאיר - יישר כח. לא ידעתי את זה, והתגלגלתי מצחוק.
    לעצם הענין קשה לי להאמין שהוא הלך עם כיפה סרוגה לפני מרכז.

    השבמחק

אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!

בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.