לפני כמה שנים פרסם ידידי ר' אוריאל פרנק מאמר בכתב העת "המעיין" תחת הכותרת "עשרים ואחד - או אחד ועשרים?" (גירסא ראשונית של מאמר זה פורסם כאן), בו הוא דן בשאלה: מהי הדרך הנכונה לספור ספירת העומר: קודם אחדות או קודם עשרות? כלומר, האם סופרים "היום שלושים וחמשה יום לעומר" או "היום חמשה ושלושים יום לעומר"?
הוא מביא שם מקורות שונים כדי להראות שאין מניעה לספור בלשון המקובלת באותו הזמן, ושיש אפילו יתרון לספור באופן הרגיל והמקובל בשפת היום יום. בסיום המאמר הוא מעמיד את הספק כך:
בשנה האחרונה הרב שכטר אף הזכיר נושא זה יחד עם נושא מציצה בפה כדוגמאות לדברים שבהם מקדשים את המנהג בניגוד למה שהשכל מחייב ומורה.
בימים האחרונים נמסר לי מאת אחד מבני משפחתו של הרב שהוא אכן נוהג כך למעשה וסופר: עשרים ואחד יום לעומר וכו'.
בואו נניח ואתם מחזיקים במשרת רב קהילה, ואתם השתכנעתם מדבריו של הרב שכטר. מדי ערב אתם סופרים את ספירת העומר בקול לפני שהקהל סופר. כך עוברים להם שלושה שבועות, ואז מגיע היום ה-21. האם תספרו "היום עשרים ואחד יום לעומר" ותצפו לשוק רציני מצד הקהל, או שתזרמו עם מה שכתוב בסידור "היום אחד ועשרים יום לעומר"? [למען הסר ספק, לכולי עלמא יוצאים ידי חובה בשתי הצורות.]
ברור לי שרב שרוצה לשנות בדבר זה צריך לנצל את שלושת השבועות שבין פסח ליום ה21 כדי להקדיש לפחות שיעור אחד לנושא ולהסביר מדוע הוא הגיע למסקנה שיש לספור שלא כפי שכתוב בסידור.
אך גם אחרי שהשיעור הועבר והקהל הבין, זה לא פשוט בכלל לשנות ממה שהקהל רגיל אליו. ברגע שהרב משנה ממה שכתוב בסידור, שהוא מבחינת חלק מהקהל קדוש וכאילו כתוב בספר תורה עצמו, הוא לוקח על עצמו אחריות לא פשוטה שפלוני אלמוני יחליט מדעתו לשנות משהו אחר מדעתו. האם זה סיכון שכדאי לקחת?
הוא מביא שם מקורות שונים כדי להראות שאין מניעה לספור בלשון המקובלת באותו הזמן, ושיש אפילו יתרון לספור באופן הרגיל והמקובל בשפת היום יום. בסיום המאמר הוא מעמיד את הספק כך:
הספק הוא האם לשמֵר את הנוהג הקיים ולהמשיך בספירה בסדר עולה כתמול שלשום, או לספור בסדר יורד, ובכך להחזיר עטרה ליושנה ולקיים הספירה כתִקנה. יש להזכיר סברה נוספת בשבח החריגוּת הלשונית ובעד ספירה בסגנון השונה מלשון הדיבור הרגילה: כך מעניקים לספירת העומר לשון ומעמד מיוחדים, ומעוררים תשומת לב למניין זה.מאז שפורסם מאמר זה שמעתי מספר פעמים את הג"ר צבי (הרשל) שכטר מתייחס לנושא הזה ולמאמר הזה (בפעם הראשונה כאן, ולאחר מכן פעמים רבות). בעיניו, זו דוגמא לנושא שאין שום סיבה לקדש בו את השמרנות. ההיפך הוא הנכון, השמרנות האמיתית, לדידו, מחייבת את השינוי ושנספור באופן שבו רגילים לדבר. ומכיוון שכיום גם באנגלית וגם בעברית (בניגוד לאידיש, כמדומני) מזכירים קודם את העשרות ואח"כ את העשרות, כך גם יש לספור ספירת העומר.
בשנה האחרונה הרב שכטר אף הזכיר נושא זה יחד עם נושא מציצה בפה כדוגמאות לדברים שבהם מקדשים את המנהג בניגוד למה שהשכל מחייב ומורה.
בימים האחרונים נמסר לי מאת אחד מבני משפחתו של הרב שהוא אכן נוהג כך למעשה וסופר: עשרים ואחד יום לעומר וכו'.
בואו נניח ואתם מחזיקים במשרת רב קהילה, ואתם השתכנעתם מדבריו של הרב שכטר. מדי ערב אתם סופרים את ספירת העומר בקול לפני שהקהל סופר. כך עוברים להם שלושה שבועות, ואז מגיע היום ה-21. האם תספרו "היום עשרים ואחד יום לעומר" ותצפו לשוק רציני מצד הקהל, או שתזרמו עם מה שכתוב בסידור "היום אחד ועשרים יום לעומר"? [למען הסר ספק, לכולי עלמא יוצאים ידי חובה בשתי הצורות.]
ברור לי שרב שרוצה לשנות בדבר זה צריך לנצל את שלושת השבועות שבין פסח ליום ה21 כדי להקדיש לפחות שיעור אחד לנושא ולהסביר מדוע הוא הגיע למסקנה שיש לספור שלא כפי שכתוב בסידור.
אך גם אחרי שהשיעור הועבר והקהל הבין, זה לא פשוט בכלל לשנות ממה שהקהל רגיל אליו. ברגע שהרב משנה ממה שכתוב בסידור, שהוא מבחינת חלק מהקהל קדוש וכאילו כתוב בספר תורה עצמו, הוא לוקח על עצמו אחריות לא פשוטה שפלוני אלמוני יחליט מדעתו לשנות משהו אחר מדעתו. האם זה סיכון שכדאי לקחת?
במציצה בפה לשמרנות יש מחיר גבוה חשש חולי וכו', אבל שינוי הספירה? אין דברים יותר חשובים לעורר עליהם גלים?
השבמחקלדעתי, לא רק שזה שינוי שלא שווה לקחת – גם כשלעצמו זה לא שווה שינוי. מילא אם היינו סופרים בארמית כמנהג התימנים, שאז יש מקום לטעון שחלק מהמתפללים לא מבינים את ספירתם. אבל מה זה "אחד ועשרים" כולם מבינים, אז לשם מה לשנות?
השבמחקאני לא טוען קטגורית שאין לשנות מנהגים. אני טוען שהחזקה היא של המנהג, בעיקר כשהוא מובהק כל כך, ואם רוצים לשנותו צריך להוכיח עדיפות חד-משמעית לאלטרנטיבה. לא השתכנעתי שזה המצב כאן.
לגבי השאלה ההיפותטית שהעלית, אני חושב שהתשובה תלויה במידת יכולתו של הרב לעצב את מנהג המקום באופן שמתקבל על דעת הציבור. אותו דבר אפשר לשאול על כל תיקון נוסח, והתשובה תשתנה לפי אופי הקהילה ומידת מובהקות המסורת שלה.
השבמחקלגבי ספירת העומר, לענ"ד הטיעונים בעד השינוי המוצע אינם משכנעים כלל. מדובר במסורת איתנה ורווחת של ספירה טקסית. אם יש מקום שהשמרנות חשובה בו במיוחד הרי אלו נוסחאות מסוג זה.
שאלת תם, שלא לומר שאלת 'אהבל'.
השבמחקלמה אנחנו סופרים כל יום, כשהתורה מצווה לספור 'בכפולות של שבע'- "שבע שבתות תמימות" ?
האם זה בגלל מחלוקות עם הקראים, או עם הצדוקים ? האם הגמרא מתייחסת לכך ?
תודה מראש.
הבור
אהרון,
השבמחקהתורה קובעת "תספרו חמישים יום". חז"ל בגמרא מנחות קבעו כי "מצווה למימני יומי ומצוה למימני שבועי" - יש מצוה למנות את הימים ומצוה למנות את השבועות.
"בימים האחרונים נמסר לי מאת אחד מבני משפחתו של הרב שהוא אכן נוהג כך למעשה וסופר: עשרים ואחד יום לעומר וכו'."
השבמחקאתמול הרב שכטר בירך וספר לפני הקהל. הוא אמר שבע ושלושים יום......אולי הוא נוהג אחרת ביני לבין עצמו.
אפרים,
השבמחקתודה על האינפורמציה.
רק אומר שדברי נכתבו אחרי שקבלתי מידע מאד מאד אמין. אינני יודע כיצד לגשר בין זה לבין מה שאתה מוסר.